חיינו רצופים עליות ומורדות. לעתים אנחנו מרגישים "על גב הסוס" ולפעמים אנו חווים אתגרים ומשברים. לא כל "אתגר" מתפתח למשבר. אבל חשוב מאוד לזהות מצב משבר, כדי לתת לו מענה מהיר ומתאים. במקביל, רצוי להעניק לילדים "חיסון פסיכולוגי", אשר יסייע להם כאשר ייקלעו למשבר.
מהו משבר? עמירם רביב ועדנה כצנלסון בספרם "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו" מגדירים: משבר מתרחש כשאדם במצב לחץ מגיע לנקודת מפנה, המהווה בעיה שאינו יכול לפתור אותה על ידי שימוש במנגנוני ההתמודדות האמונים עליו. כתוצאה מכך מתגברים המתח והחרדה, הוא חש חסר אונים ומרגיש שאינו יכול לפעול במצב הנתון בכוחות עצמו לפתור את הבעיה".
כיצד נזהה? נתייחס הן למצב רוחו של הילד (התקפי בכי, עצבנות רבה) ולהתנהלותו במעגלי החיים השונים והן לדפוסי האכילה והשינה שלו.
מצב הרוח והתנהלות במעגלי החיים
במצבי משבר, מצב הרוח הוא ירוד. אנשים שחווים עצב רב, דכדוך או דיכאון, נוטים להסתגר. ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, פועלים בשלושת מעגלי החיים: משפחה, עבודה וחברה. אנו, ההורים, נתבונן ונבחן כיצד מתפקד הילד שלנו בשלושת המעגלים:
מעגל המשפחה – כולל את המשפחה הקרובה והמורחבת. האם הילד נמנע מפעילות משפחתית? האם הוא מסוגר, ואינו מעוניין להיפגש עם קרובים, איתם נהנה בעבר לבלות?
עבודה – היא המחויבות הקבועה של כל אחד מאיתנו. עבור ילדים צעירים, מילוי משימת העבודה באה לידי ביטוי בהיותם תלמידים בגן או בבית הספר. האם חל שינוי בהתנהלות הילד? האם קשה לו מאוד להיפרד? האם הוא מסרב ללכת למסגרת החינוכית?
חברה – אנו יצורים חברתיים. בין אם אנו מעדיפים חבר אחד או שהייה בקבוצה גדולה, אנחנו זקוקים ליחסים חבריים. האם הילד שלכם נפגש עם חברים? האם הוא מוזמן? האם הוא יוזם מפגשים? האם חל שינוי חד בדפוסי הפעילות החברתית שלו?
אכילה, שינה ועוד
משבר מטופל על ידי אנשי מקצוע! אתם חוששים שהילד שלכם חווה משבר? פנו ללא דיחוי לטיפול. רופאי הילדים הם הכתובת לפתיחת בירור. אם וכאשר הרופא ישלול קושי, שמקורו בבעיה פזיולוגית, ניתן יהיה להמשיך בהיוועצות נוספת – פסיכולוג, הדרכת הורים ועוד – על פי הצורך.
כיצד ניתן למנוע?
העניקו לילדים שלכם תשתית, שמבוססת על דרכי חינוך מעודדות, המשפיעות על היווצרותו של דימוי עצמי חיובי. אסור להזניח ילדים, ואסור לפנק ילדים! אנו מבינים כי הזנחה מזיקה מאוד לילד. מהו פינוק, ומדוע הוא מסוכן?
פינוק אין פירושו חיבוקים, בילוי משותף או התפעלות מהילד! פינוק זו דרך חינוך, שבה ההורה מציב את הילד במרכז: מתוך כוונות טובות, ההורה אינו מאפשר לילדו לחוות תסכול. הילד אינו מתאמן בהכלה של תסכול שמותאם ליכולותיו ובדחיית סיפוקים. ההורה יכול לגדל את ילדו בתוך "בועה", אך בעולם האמיתי, בו הילד הוא חלק מהשדה החברתי ולא מרכזו, הילד עומד חשוף וחסר אונים. הוא אינו יודע כיצד להתנהל, ולמרבה הצער – חווה תסכולים רבים, מבלי שאומן בכך.
חיסון פסיכולוגי
רעיון החיסון הפסיכולוגי מציע לנו "לחסן" את ילדינו לקראת שינויים והתמודדויות עם מציאות לא קלה, עם מצבי לחץ ועם משברים – ולהעצים את כוחותיהם. רביב וכצנלסון כתבו: "החיסון הפסיכולוגי פירושו הכנה למשברים צפויים, כגון לידת אח או מעבר מגן הילדים לבית הספר, וכן גם למשברים בלתי צפויים. עלינו לשוחח עם הילד על נושאים שונים כגון מוות, מחלה, כאב, מצב חירום, גם אם אלו אינם צפויים בקרוב. רעיון 'החיסון הפסיכולוגי' מתבסס על עקרונות הדומים לאלה של החיסון ברפואה. הרופא מזריק לתינוק חיידקים מוחלשים במנות קטנות, כדי שזה יפתח בהדרגה חיסון – נוגדנים שיילחמו בחיידקים – וחיסון זה יעמוד לו כאשר ייתקל בחיידק עצמו. בעקבות קבלת החיסון עלול התינוק ללקות בתחושת אי נוחות מסוימת – נפיחות, חום, עייפות – שתיעלם כעבור ימים מספר. הסבל המועט שנאלץ לסבול במכוון מקנה לילד חיסון מלא לשנים ארוכות. אם נתרגם רעיון זה לתחום בריאות הנפש, הרי ניתן לחסן ילד גם בפני מצבי משבר, קשיים ומתחים על ידי כך שמכינים אותו לקראת בואם, ומציידים אותו בכלים ובמנגנונים להתמודדות איתם" ("משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו").
כיצד נוכל "לחסן" את ילדינו לקראת מצבי משבר?
- אל תגדלו ילדים בתוך בועה. בועות כאלה אינן עומדות במבחן המציאות. שתפו את ילדיכם מדי יום במשהו נעים שקרה לכם ובמשהו לא נעים שאירע לכם. בדרך זו אתם גם שומרים על ערוצי תקשורת פתוחים, גם מלמדים את הילדים דרכי התמודדות (כיצד הגבתם כאשר חוויתם דבר לא נעים) וגם מציגים את עצמכם בפני הילדים כיצורים אנושיים אשר לפעמים טועים, נבהלים וגם עצובים. אם נרשה לעצמנו להיות לא מושלמים בעיני הילדים שלנו – יעלו הסיכויים שהם יאפשרו לעצמם לשאול אותנו ולשתף אותנו גם בנושאים שאינם נעימים ושאינם מהנים. הם יוכלו להתרשם, כי למרות הקשיים שמציבים בפנינו החיים – יש לכולנו כוחות להתמודד.
- הגנו על ילדכם אבל אל תגזימו.. כאשר אתם גולשים מהגנה ל"הגנת יתר" אתם מעבירים לילד מסר: אתה חלש, אתה קטן, אתה חסר אונים, אין לך יכולת להתמודד. ילד שהסיק, על סמך ניסיון חייו, כי הוריו הם המופקדים הבלעדיים על פתרון כל קשייו – יהיה לו קשה במיוחד להתמודד עם המציאות המאתגרת. לעומתו, ילד מעוּדד, המאמין ביכולותיו, יתפקד כנראה טוב יותר. האמינו בכוחו של הילד להתמודד! רק ילד שפגש תסכול והתמודד עימו, יודע כי יש בכוחו לעשות זאת. במקום למהר לפתור עבורו כל קושי, אפשר לשאול: מה אתה חושב? מה אתה מציע?השתדלו ליצור עבור הילדים הזדמנויות רבות שבהן הם יכולים לתרום ולהועיל. הם אמנם הגיעו לעולם חסרי אונים, אך הם גדלים, מתחזקים ומתפתחים! תפקידנו לשקף את הכוחות שלהם, את היכולות שלהם, את המאמץ שהשקיעו – וליצור עבורם רצף של חוויות מעודדות. במקביל, עלינו לצייד אותם בכלים מעשיים להתנהלות בעת רגיעה ובעת משבר.
זכרו: אתגרים הם חלק מהחיים. אם נכין את ילדינו לקראתם, נקל על התמודדותם עם מציאות בלתי רצויה, זיהיתם שילדכם חווה משבר? פנו לאיש מקצוע בהקדם האפשרי.
*הכותבת היא מנחת הורים בכירה במכון אדלר