רוני (שם בדוי) לא ראה את נכדותיו כבר ארבע שנים. "הן נלקחו מאיתנו על ידי אביהן כשהיו קטנות, ולאחר קשר קרוב ביותר איתן. אמא שלהן, שהיא הבת שלנו, משתפת עם האבא פעולה, כנראה מתוך פחד", הוא אומר בשיחה עם mako. "החברה הישראלית ובתי המשפט חייבים להוקיע את השימוש בנכדים חפים מפשע כבני ערובה וכקלפי מיקוח במריבות בין הורים, ולעולם לא לתת להורים סעד, וכך להפקיר ולהזניח קטינים חסרי ישע".
רוני לא לבד. במקרה אחר, גבר שהיה מסוכסך עם גרושתו חזר לדבר עם בנו בן העשרה לאחר תקופה ארוכה, בעקבות הוראה של בית הדין להיפגש פעמיים בשבוע. עם זאת הילד סירב לפגוש את סבו מצד אביו. "ידעתי שמסיתים אותו נגדי, כבר לא ידעתי מה לעשות. אני אוהב את הנכד שלי, אבל ידעתי שהוא בתקופה רגישה ולא ידעתי איך להגיע אליו", אומר הסב.
הסיבות הן שונות, אבל הכאב של הסבים והסבתות, שלעתים נמחקים לחלוטין מחייהם הוא אותו הכאב - והנזק הנגרם לנכדים לא מדובר מספיק. "המערכת המשפטית מעדיפה לא לפגוע בסמכות ההורית שלו", אומר עו"ד רפי שדמי, "יש מקרים שנובעים מחזרה בתשובה של אחד ההורים או כתוצאה מנקמה. במקרים כאלה יש לסבים ולסבתות יש אפשרות לפנות לקבלת סעד אבל הסיכוי שלהם לא גבוה אם הוא עומד בסתירה לרצון ההורים".
האם יש מדינות שבהן מוסדרות זכויות הסבים והסבתות?
"בארה"ב כל המדינות הסדירו את זכותם לקשר עם נכדיהם. חלקן הגבילו את זכות העתירה לערכאות למקרים של פטירה או גירושין ואחרות נקטו בגישה מקלה שמותירה את שיקול הדעת לבית המשפט. בנורבגיה יש חוק שמתיר לבית משפט לקבוע הסדרי ראיה במקרה שנמנע מאחד מההורים לראות את ילדיו".
האם ניתן לכפות הסדרי ראיה?
"אפשר לפנות לבית משפט לענייני משפחה. קיימים מספר הסדרי חקיקה שניתן להיעזר בהם כמו חוק הכשרות המשפטית ותקנות סדר דין אזרחי. בנוסף, חוק ההוצאה לפועל מכיר בסיטואציה של סרבנות, והחוק מתיימר לתת מענה לכך, אולם היישום קשה, ארוך ומסורבל. לכן, במקרים דומים, בתי המשפט רואים בסירוב כביזיון בית המשפט וההתמודדות היא ברמת הקנס, לפחות בשלב הראשון".
"המערכות בארץ לא יודעות להתמודד עם הסוגייה הזו", אומר עו"ד רונן דליהו, מומחה בדיני משפחה ובסוגיית חטיפת ילדים, טובת הילד וניכור הורי, "הסדרי ראיה ושהות של ילדי הורים גרושים וניכור הורי נוגעים רק להורים אך לא לסבים ולסבתות. אם הם מחליטים להילחם על זכותם לראות את נכדיהם הם יפגשו סחבת אינסופית. הצלקות נשארות אבל הרלוונטיות יורדת. בניגוד לכסף שאותו אפשר להחזיר, שנים אבודות לא ניתן להחזיר והנזק הוא בלתי הפיך".
"בעבר, החוק התיר לסבים וסבתות זכויות רק במקרה שאחד מההורים הלך לעולמו. אך בעקבות מלחמת יום כיפור, כאשר נותרו אלמנות והתעוררו מקרים שבהם הקשר עם הסבים נתקל בקשיים, חוק הכשרות והאפוטרופסות תוקן ונוסף לו סעיף 28א שקבע: 'מת אחד ההורים, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורה המת בעניין הקשר ביניהם לבין הקטין'", מוסיף עו"ד דליהו.
"זכותו של בית המשפט להתערב בקשר המשפחתי עם הסבים וסבתות מעוררת לא מעט דילמות. מצד אחד למשפחה יש את האוטונומיה שלה, ולהורים - זוג או הורה יחיד - יש זכות לקבל החלטות על פי שיקול דעתם", הוא מציין, "כשם שהמדינה לא מתערבת בתא משפחתי רגיל, כך, לכאורה, אין סיבה שתתערב במקרים אחרים שנוגעים למהות הקשר עם הסבים והסבתות. עם זאת, כאשר הורים מונעים מילדיהם קשר עם הסבים, גם אם הם עושים זאת משיקולים מוצדקים בעיניהם, אין זה בהכרח משרת את טובתם של הקטינים. בית המשפט צריך להתערב כיוון שלקטינים יש זכות, שהוכרה גם באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, לקשר מיטיב גם עם המשפחה המורחבת שלו".