בעוד שרובנו, בילדותנו, שרים בהערצה: "לאבא שלי יש סולם, מגיע הוא עד השמיים", כשאנו גדלים מעט ופותחים את מקלט הטלוויזיה, אנו מגלים שמאחורי המסך שוכנים אבות שהסולם שלהם, כמו שאומרים, יותר גדול. יש הטוענים שלפעמים החיים מחקים את האמנות, במקרה הנוכחי היינו שמחים לראות את זה במבחן המציאות. מהומר סימפסון ועד לטוני סופרנו, קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות: האבות הכי מתוסרטים בקולנוע ובטלוויזיה.
הכי מודל לחיקוי: וויל סמית ב"המרדף לאושר"
בסרט שיצא בשנת 2006, משחקים וויל וג'יידן סמית, אב ובן במציאות, את כריס גרדנר ובנו. הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, מספר את קורותיו של גרדנר, איש מכירות צעיר שאשתו עוזבת אותו ומשאירה אותו לבדו עם בנו הצעיר, ללא קורת גג. גרדנר השאפתן נרשם לתוכנית תחרותית מאוד להכשרת ברוקרים, וחי עם בנו בעוני מרוד, בעודו רודף אחרי חלומו.
למה הוא הכי? גרדנר מראה לבנו הקטן מה אפשר לקנות בעבודה קשה וחשיבה חיובית, והידיעה שמדובר בסמית ובבנו האמיתי פשוט ממיסת לבבות.
בשורה התחתונה: הלוואי על כולנו מורה דרך כזה.
הכי קינקי: קווין ספייסי ב"אמריקן ביוטי"
סרטו של סם מנדז משנת 1999 מציג את השנה האחרונה בחייו של לסטר ברנהם, איש משפחה בורגני ופרברי למופת שסובל ממשבר גיל ה-40, נכנס לדיכאון קיומי ומתאהב בחברתה הטובה ביותר של בתו המתבגרת.
למה הוא הכי? על אף הסיכונים שהוא לוקח והפעולות האנוכיות שהוא עושה, אי אפשר שלא ליפול שדודים אל מול קסמו של לסטר (בגילומו הלוהט של קווין ספייסי), שלמרות שמה שהוא עושה נוגד את הנורמות המקובלות - עדיין מתחשק להצטרף אליו ולעודד אותו בדרכו ההרסנית שסופה ידוע מראש.
בשורה התחתונה: משבר גיל הארבעים מעולם לא היה כל כך סקסי.
הכי תסביך אדיפוס: סטיב מרטין ב"אבי בכלה"
הבור שנפער בלבו של אב כאשר הוא נאלץ למסור את בתו הקטנה לזרועותיו של גבר אחר, מעולם לא תואר בצורה כל כך מקסימה ונוגעת עד שסטיב מרטין נכנס לנעליו של ג'ורג' בנקס בסרט משנת 1991. העלילה פשוטה: ג'ורג' מתבשר בתחילת הסרט שבתו האהובה אנני מתחתנת עם בחיר ליבה, ויש לו עד החתונה להשלים עם העובדה שבתו הקטנה גדלה ואיננה.
למה הוא הכי? ג'ורג' עובר את המסע האוניברסלי בצורה כל כך משכנעת ומרגשת עד שמתחשק לבקש מאנני שתזרוק את הבחור ותחזור לזרועותיו של אבא.
בשורה התחתונה: אחרי הסרט הזה, אין ילדה שלא חושבת על אבא שלה רגע לפני שהיא עולה לחופה.
הכי ישראלי: יהודה ברקן ב"אבא גנוב"
טרילוגיית סרטי "אבא גנוב" כנראה מגלמת בתוכה את המיתוס האבהי הציוני החזק ביותר מאז קום המדינה. יהודה ברקן מגלם בטרילוגיה את דמותו של צ'יקו בן דוד, אב חד הורי מטבריה, שנאלץ לקיים קרב קשה על משמורת בנו האהוב בן, כשאמו העשירה מגי (קרן מור) חוזרת לפתע מארה"ב ומחליטה שהיא מעוניינת שיבוא לחיות איתה.
למה הוא הכי? אין כמעט ישראלי שלא בכה בסוף כל סרט, כשצי'קו, בעזרת חבריו הדייגים, עשה הכל כדי להשיג חזרה את בנו.
בשורה התחתונה: שיר הלל לעומקה של אהבת אב, בניחוח הבורקס.
הכי מצחיק: רובין ויליאמס ב"גברת דאוטפייר"
בסרט גברת דאוטפייר מגלם רובין ויליאמס את דמותו של דניאל הילארד, מדבב סרטי ילדים שמאבד את עבודתו בעיצומם של הליכי גירושים ובעקבות כך גם את המשמורת על ילדיו. הילארד מסרב להשלים עם הגזירה ומוצא דרך לא שגרתית לפגוש את ילדיו: הוא מתחפש ל"גברת דאוטפייר", אומנת קשוחה בשנות ה-60 לחייה, ומתקבל לעבודה בבית גרושתו בתור שמרטפית לילדיו.
למה הוא הכי? ההתמסרות חסרת הגבולות של דמותו של דניאל (בגילומו התזזיתי והקורע מצחוק של ויליאמס) מצליחה לשכנע אפילו את קטנת האמונה מכולם: אשתו לשעבר, שהוא האדם המתאים ביותר לגדל את ילדיו.
בשורה התחתונה: מי לא היה רוצה אבא כזה? גם מסור וגם מצחיק בטרוף.
הכי ימות בשביל המשפחה: רוברטו בניני ב"החיים יפים"
"החיים יפים", דרמת השואה עטורת הפרסים משנת 1997, שמה במרכזה אב בשם גווידו המנסה להגן על בנו ג'וזה מפני הנאצים; רק שבשונה מיתר האנשים במצבו, גווידו מנסה להגן לא רק על גופו של הבן, אלא גם על נפשו הרכה, ומוכן לסכן הכל כדי לשכנע את בנו שכל המצב שבו הם נמצאים אינו יותר ממשחק משונה ומשעשע.
למה הוא הכי? בסוף הסרט, במקביל לשחרור מחנה הריכוז תם גם המשחק וגווידו נרצח. הוא מפסיד בקרב, אבל זוכה במלחמה: בנו ואשתו נותרים בחיים, ובנו עדיין משוכנע שהכל היה רק משחק.
בשורה התחתונה: על הסרט הזה צריך היה לשיר: "אין אהבה בעולם כמו אהבה של אבא", ומי שלא בכה בסוף, מוטב לו שיסור מייד לרופא המשפחה.
הכי יהרוג בשביל המשפחה: טוני סופרנו
גם לרוצחים יש רגשות, כך לימד אותנו טוני סופרנו, שעמד בסדרת המופת "הסופרנוס" בראשן של שתי משפחות – משפחת פשע ומשפחה ביולוגית. חיי המאפיה והבית התערבבו לא פעם, אך טוני היה ונשאר הענק בגנו.
למה הוא הכי? כי הוא איש גדול ומחוספס בעל לב רך והמון התקפי חרדה, שיכול לדאוג לחיסולם של אנשים רבים במחי יד, ומצד שני להתקפל אל מול מבט חריף אחד של אשתו כרמלה, או מול רצונותיהם של ילדיו איי.ג'יי ומדו.
בשורה התחתונה: כשהילדים שלו אמרו לחברים בגן: "אבא שלי הכי חזק במכות", הם לא ידעו עד כמה הם צדקו.
הכי צהוב: הומר סימפסון
הומר ג'יי סימפסון, בעלה של מארג' ואבא של בארט, ליסה ומאגי, נולד בשנת 1987, במוחו הקודח של האנימטור מאט גרונינג. הוא התחיל לככב בסדרה משלו בשנת 1989, ומייד כבש את העולם והפך לאחד האבות הפגומים והאהובים ביותר בתרבות הפופולרית. אם הומר, שכבר 22 שנים ממשיך להיות בן 36, היה יודע שהוא כזה להיט היסטרי, כבר מזמן היה מצליח לחרב את הכל, אבל מאחר שהוא דמות מצויירת, אפשר להיות רגועים.
למה הוא הכי? הומר הוא מעל לכל, איש משפחה מסור, ובבית עם הקירות הכי ורודים בטלוויזיה יש אמנם לא מעט צעקות, אבל המון המון אהבה.
בשורה התחתונה: אין סיבה שנפסיק ליהנות מהגסות, העצלנות, הבורות, הכרס, טוב הלב והתמימות של הומר סימפסון.
הכי ביתי: ביל קוסבי
האב הנערץ ביותר אולי בשנות השמונים היה ד"ר קליף האקסטבל, מהסדרה משפחת קוסבי, אותו גילם הקומיקאי המחונן ביל קוסבי. ד"ר האקסטבל היה אב עדין ומסור, גניקולוג ורופא מיילד בהכשרתו, שהתבלט במיוחד בחוסר הסבלנות שלו לערימת ילדיו הקריזיונריים, ובחיבתו לסוודרים בעלי דוגמאות ביזאריות.
למה הוא הכי? הבית המפואר של משפחת האקסטבל, התשוקה הלוהטת ששררה בין הרופא לבין אשתו קלייר, עורכת הדין החריפה (וזה עוד אחרי שהביאו חמישה ילדים), והאופן הנינוח בו קיבלו את מעללי ילדיהם הבלתי מושלמים בעליל היו ללא ספק גורמים מעוררי קנאה בכל בית.
בשורה התחתונה: לא מעט מילדי שנות השמונים היו צובעים את עצמם בשחור בוקר- בוקר, רק בשביל ההזדמנות להצטרף לשבטו של קוסבי המתוק.