אחד הדברים הבולטים בהתמודדות בתקופה הקורונה בכלל ובמיוחד בתקופות של סגרים ובידודים היא הצטמצמות המרחבים הפיזיים, הרגשיים והחברתיים של המשפחה הגרעינית.
משפחות רבות מוצאות את עצמן יחד בבית כאשר גם ההורים וגם הילדים עובדים ולומדים מהבית. אנו חווים שינוי מהשגרה כמו שהכרנו אותה, בה ההורים והילדים יוצאים כל בוקר לעבודה וללימודים ונפגשים פיזית למספר שעות מצומצם במהלך היום. גם החוויה של כניסה ויציאה של חברי המשפחה ובני הבית ממנו ואליו השתנתה. אותה חוויה שהתקיימה לפני שהקורונה הגיעה, יצרה מרחב פיזי פתוח, דינאמי וגמיש, כזה שאפשר לכל פרט מבני המשפחה לבחור את המינון הנכון והמתאים לו לשהייה פיזית בבית.
בנוסף לשינוי זה, אנו רואים את הלחץ והסטרס שההורים חווים כתגובה להתמודדות עם אתגרי הקורונה הנוספים כמו בעיות פרנסה, דאגות בריאותיות והישרדות. אם זה לא מספיק, הקורונה דרשה מההורים להגדיר מחדש את התפקיד שלהם ואת הגבולות שלהם בבית לצד שחיקה ודלדול של המשאבים הרגשיים והנפשיים שלהם כפרטים בתוך המערכת. כל אלו משפיעים באופן ישיר על ההווי הרגשי בתוך התא המשפחתי גם ביחסים בין ההורים לבין עצמם, בין ההורים לילדים אך גם בין האחים עצמם.
"תחרות בין אחים היא חלק נורמטיבי מההתפתחות שלהם"
השינויים התכופים במרחב הפיזי, הרגשי והנפשי של התא המשפחתי ואיתו הצטמצמות המשאבים הכלכליים, הרגשיים והנפשיים, ברבים מהמקרים מביאה להגברת הקינאה והתחרות ויצירת מאבקים בין האחים על המשאבים ההוריים. הזירה המשפחתית היא פעמים רבות המקום הראשון בו לומדים הילדים לריב, להתעקש, לכעוס, לוותר, לשתף פעולה, להתאחד נגד "אויב" משותף ולהפגין מסירות לזכויות וצרכים של אחים.
גם ללא ההתמודדויות עם עידן הקורונה יחסי אחים במשפחה מזמנים לנו לעיתים את הקונפליקטים הממושכים והכואבים ביותר, יחד עם ההזדמנויות לשיתופי פעולה ומסירות. תחרות בין אחים מהווה חלק נורמטיבי ובריא מההתפתחות. חשוב לזכור שגם ללא התמודדות עם עידן הקורונה חלק מהקונפליקטים הממושכים והכואבים ביותר מתרחשים דווקא בין אחים ואחיות. יחסים אלה מעצבים באופן עמוק ביותר את ההתפתחות הרגשית והבין-אישית של הפרט.
ילדים לומדים דרך התבוננות וחיקוי ודרך השוואה בינם לאחרים. מקורות ההשוואה הנגישים ביותר הם פעמים רבות האחים שחיים איתם בבית. ואכן, ילדים שלהם אחים גדולים מראים פעמים רבות יכולת משחק מפותחת יותר בגילאים הצעירים לעומת ילדים בכורים או יחידים.
השוואה יוצרת תחושת קיפוח וקינאה שתלווה את הילד בהמשך
דרכי תגובות ההורים נעות על הרצף שבין תגובות הוריות המכוונות את יחסי האחים למקומות מצמיחים ותורמים להתפתחות הילדים, לבין תגובות הוריות העלולות לגרום לקשיים ופגיעה בה.
אחת מדרכי התגובה שאינן מקדמות את התפתחותו הרגשית של הילד במסגרת המשפחתית, ועלולות ליצור קינאה ותחרות שאינה בריאה למערכת היחסים בין האחים, היא השוואה מתמדת בין הילדים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתפעלות מכישורי האחד לעומת המעטה בערך יכולות האחר וחלוקה לא צודקת של משאבים כמו זמן והתייחסות רגשית. אלו עלולים להביא לרגשות קינאה וקיפוח שמקשים על הילדים ליצור קשרים טובים ועמוקים האחד עם השני. לעומת זאת עידוד תחרות בונה וראיית השוני בין האחים, תוך מתן כבוד ליכולות ולכישורים השונים של כל אחד מהם כפרט, יביאו להרחבת היכולת להדדיות בין האחים עצמם.
ההתמודדות עם האתגרים השונים בעידן הקורונה לא מביאה ליצירת יש מאין, אבל הרבה פעמים יכולה להביא להחרפה והעצמה של קונפליקטים וקשיים שהיו קיימים עוד קודם לכן, בייחוד בתקופות בהן הריחוק החברתי והפיזי מונע מהילדים לפגוש חברים ועיקר האינטראקציות החברתיות הופכות מוגבלות לזירה המשפחתית.
בנוסף, צריך לזכור שהביטויים הרגשיים בתוך המשפחה יכולים להיות עוצמתיים יותר מאשר בחוץ. הילדים פחות מתביישים והסנקציות החברתיות שיכולות להיות מוטלות עליהם (התרחקות חברים ועד נידוי) לא קיימות באותה עוצמה בתוך המשפחה. תקופה כזאת יכולה להיות הזדמנות עבור ההורים לראות את דפוסי ההתנהגות של ילדיהם בחברה ולראות האם יש צורך בעזרה או בתווך על מנת לעזור להם. אז איך עושים את זה נכון? הנה כמה דגשים שכדאי לקחת בחשבון.
6 כללים בסיסיים להתמודדות עם יחסי האחים בתא המשפחתי בעידן הקורונה ובכלל:
- אל תפחדו מיריבות ומאבק בין האחים – הילדים מתרגלים את יכולותיהם להאבק, להילחם ולהבין מתי להתעקש ומתי לוותר. לכם כהורים חשוב לאפשר להם לריב ולהשלים בלי להיבהל מהסיטואציה. הם מתאמנים על כישוריהם החברתיים. יחד עם זאת, ישנם קווים אדומים שעליכם כהורים לשים לב אליהם ולהתערב, לגשר ולפייס במקרי אלימות או בריונות.
- נסו ככל האפשר להימנע מהשוואות והתיחסויות של "למה אתה לא כמו...". הילדים שונים אחד מהשני. זה חלק מהיופי בגידול ילדים בתא המשפחה: היכולת לראות ולהבחין בכל פרט באופן יחידני ולהבחין בכוחות, בעוצמות, ובשוני של כל אחד ואחת מהם.
- הקדישו משאבים של זמן ותשומת לב לכל אחד מהילדים בנפרד (גם ללילד שנראה שהוא מסתדר מצויין ולא צריך כלום). לא צריך לייצר משוואה מלאכותית אבל כן חשוב לזכור שכל אחד מהם צריך אותנו, ההורים, בצורה ובאופן שונה.
- היו מודל לחיקוי גם באופן שבו אתם ניגשים לבעיות ופותרים אותם וגם באופן שבו אתם מתנהלים עם הקינאה והתחרות שלכם. אנחנו לא יכולים כהורים להתנהג שונה מהדרישה וההנחייה שלנו לילד בציפיית התנהגות אחרת.
- השתדלו לוודא שהדרך להשיג את תשומת ליבכם היא לא דרך שלילית, דרך יצירת בעיות וקשיים שמחייבים אותנו להתגייס ולפתור אותם, אלא דרך חיובית שתאמן את הילדים לגיוס מיטיב של הסביבה כשזקוקים לסיוע, עזרה או תשומת לב.
- והכי חשוב - אל תשכחו לנשום עמוק. חשוב לדעת שגם אם אנחנו כהורים נשגה וניטעה, אנחנו עושים את ההכי טוב שאנחנו יודעים ויכולים. לרוב אפשר לתקן שגיאות אלו מתוך מקום של הערכה, אכפתיות ואהבה שקיימת גם כשהקונפליקטים גדולים.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ילדים, נוער ומבוגרים מרשת ME - מרכזי מומחים לטיפול רגשי ונפשי.