יש מעט מאוד דברים בחיים שמסבים לנו אושר מזוקק וטהור כמו למשל זמן איכות עם הילדים שלנו. מצד שני, יש כל כך הרבה דברים בהורות שמוציאים אותנו משלוותנו החמקמקה. שאלנו אמהות טריות וותיקות מה מביא להן ת'סעיף.
המשקל: בטן של חודש שישי
בחודש הראשון אחרי הלידה אין יותר מדי זמן לחשוב על זה, אבל אחרי חודשיים, הבטן שנראית כמו בחודש שישי מתחילה להטריד מאוד. הבגדים שאת אוהבת עדיין לא עולים עלייך, הירכיים העבות לא עושות יותר מדי חשק לקפוץ ראש לבריכה, וגלגל ההצלה שהתנפח מסביב למותניים רק גורם לנו לרצות לטבוע, עדיף במיטה.
האם המושלמת: מידה 36, פדיקור חלומי
מול עדר האמהות הנורמליות, תמיד תימצא האחת שתסתובב בגינה במכנסי ג'ינס חצופים שעלייך לא היו עולים גם בגיל 22. בידה האחת עולל בן שנתיים, בעגלה תינוק בן חודשיים, ובנוסף לכל גם יש לה גוונים מושלמים בשיער, פדיקור מעורר קינאה, וכל כולה אומרת: "אני מושלמת, תקפצו לי".
האמהות התחרותיות: "שלי התהפך כבר לפני חודש"
מה כבר אפשר לומר לאמא שהבן שלה מתהפך/ הולך/ מדבר בקצב מהיר הרבה יותר מזה של הבן שלך? הן כה שבעות רצון מעצמן ומילדיהן, שלך לא נותר אלא להנהן בעצבים למשמע ההישגים המדהימים, שאת יכולה רק לחלום עליהם. את מפרגנת, ברור, עד שהן מרימות גבה על קצב ההתפתחות של העולל שלך.
קרציות שמבקרות את השם שבחרתם לתינוק
לא משנה באיזה שם בחרתם – קונבנציונאלי, תנ"כי או מקורי במיוחד – תמיד יימצאו ההורים שיגרמו לכם לחשוב שאולי הייתם צריכים לשקול שנית את הנושא, שלא לומר להתייעץ איתם על בחירת שם הולם יותר. בעיני האנשים הללו אין אף שם מוצלח באמת; אפילו על שם מקורי עם טוויסט יגידו לכם ש"כן, זה נורא חוזר לאופנה עכשיו".
ערים לא ידידותיות לתינוקות: תחלמי על מדרכה
מדרכות צרות במרכזי הערים שבקושי מתאימות לרוחב העגלה; נהגים חצופים שמעיזים לחנות את המכונית שלהם והטוסטוס על שאריות המדרכה; משאיות ושלל שואבי אבק שמעיפים עננת אבק ולכלוך לעברך בזמן שאת מניקה את הילד להנאתך בשדרה.
סבים וסבתות: רק הנכד קיים
מהיום שהנכד נולד (בעיקר אם הוא הראשון) ההורים שלך פשוט שכחו שיש להם גם ילדה. כשהם מגיעים לביקור, הם מסוגלים בקלות לחלוף על פניך ולשעוט ישירות לכיוון התינוק.
עוד מעצבנות: סבתות אובססיביות שלא ראו את הנכד יומיים ומתקשרות כל שעתיים כדי לשאול מתי אפשר לבוא לביקור; חמות מעצבנת שמאביסה את הילד בממתקים ואומרת: "גם אנחנו גדלנו עם שוקולד השחר, קרה לנו משהו?"
רופאים חסרי סבלנות
אם רופאים הם השליחים של אלוהים, רופא ילדים הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. אבל כשהוד רוממותו מתגלה כאנטיפאת לכל דבר שאפילו לא טורח לשאול את הפעוטה שלך מה שלומה, או מבקש ממך להחזיק אותה חזק גם אם היא צורחת כי "ככה זה ייקח פחות זמן" – יש לך בהחלט מחשבות כפירה. ולחשוב שעוד חיכית בחוץ שעתיים עם 20 ילדים חולים כדי להיכנס לרופא הכי מצוין באזור.
אחיות טיפת חלב: הילד כבר אוכל פירות?
התינוק שלך היה צריך להתהפך לפני חודשיים, ללכת לפני שבועיים, לישון לילה שלם, לאכול פירות, להגיד עשר מילים לפחות ולבנות מגדל משש קוביות. הנחמה: אם בילד הראשון את בפאניקה, בשני את כבר לגמרי אדישה.
אבות: מגבונים במקום מקלחת
עזבו את זה שאת יוצאת מוקדם מהעבודה על בסיס קבוע, ושכשהוא יוצא מוקדם פעם בשבועיים כדי להיות עם הילדים – כולם מתעלפים עליו. אבל מה עם כל הפאדיחות הקטנות – אין לו בעיה לשלוח את הילד לגן עם מכנסי פיג'מה, לרקוח ארוחת ערב מבמבה ושוקולד למריחה ולנקות אותו עם מגבונים במקום עם מקלחת. ואחר כך עוד תמהים איך זה שהילד מעדיף אותו ולא אותך.
בוסים: מעבירה כרטיס בארבע, סו מי
למה אנחנו מרגישות לא נוח כשאנחנו יוצאות מוקדם יותר להביא את הילדים מהגן? לכאורה, באמת שאין שום סיבה. אבל זה פשוט ככה.
גננות ומטפלות: "לילד חם אבל אני לא רוצה להתערב"
מי לא מכיר את הגננת שלא מרוצה שמביאים את הילד לגן רק בתשע ואומרת לזאטוט: "אתה לא יודע כמה כיף להגיע לגן מוקדם, תגיד לאמא ולאבא שאתה רוצה שהם יביאו אותך מחר בשמונה".
מה יותר מעצבן מילד שמקבל את פניך עם חיוך גדול וקקי בחיתול, והגננת ממהרת להתגונן, "זה מההתרגשות. בדיוק החלפנו לו"
וכמובן, המטפלת שתוספת עלייך תחת, אבל בפאסיב-אגרסיב: "בשביל מה מכנסיים? חם לילד. טוב, זה הילד שלך, אני לא רוצה להתערב לך".
או שהיא גורמת לך להרגיש שהבית שלך ג'יפה (ואז מה אם זה נכון): "לא שיחקנו על הרצפה היום, בגלל הנמלים".
גיהינום בסופר: הממתקים ליד הקופה
למה לא לשים, באמת, את כל הסוכריות, השוקולדים והגלידות ליד הקופה, כדי שבעת ההמתנה בתור, הילד יירד לחיינו וניאלץ לקנות לו, בנוסף לשוקו ולבמבה – גם שלל חטיפים?
ימי הולדת: קייטרינג יש?
מי זוכר שפעם אמא הייתה מפעילה את הילדים עם משחקים תמימים של לאכול בייגלה מחוט ולהכניס זנב נר לבקבוק? ובסוף הייתה מחלקת שקיות הפתעה פושטיות אך מלהיבות? היום האירוע המשמח הפך להפקת ענק ולכאב ראש אחד גדול: אם אין לכם מתנפחים, קייטרינג והופעה של קוסם-תכניות-בוקר יוקרתי, נכונה לכם באסה עצומה.