הסופרת נטעלי גבירץ גדלה בלב תל אביב הבוהמיינית של שנות השמונים, שם הורים נשואים היו מצרך נדיר יותר מאלה הגרושים, וכשגם הוריה הודיעו לאחיה ולה שהם מתגרשים, היא היתה האחרונה מכל חברותיה להצטרף לחלוקת הימים ולבתים הכפולים. עכשיו, כשהיא כבר אם לשלושה, היא חוזרת לרגעים ההם כדי לתת מענה ספרותי לילדים וילדות של היום, שעל פי הסטטיסטיקה, רוב הסיכויים שהם מתמודדדים בעצמם, או מכירים היטב ילד אחר שהבית שלו התפרק.
גבירץ, 39, זוכת פרס דבורה עומר לספרות ילדים על ספרה "יולנדה דה מיאו", וכותבת עם הסופרת בר בן-יוסף את סדרת ספרי "ינשופות", כלל לא היתה מודעת לכך שנושא הגירושים הוא פצע טראומטי בחייה. "ערב אחד אמא של חבר של הבנות שלי באה לאסוף אותו עם הבת הגדולה שלה, וסיפרה לי בשקט שהיא מתגרשת," היא נזכרת. "הייתי אמורה לצאת עם הילדים לרופא, אבל המידע הזה טילטל אותי. הסתכלתי על שני הילדים שלה וראיתי אותי ואת אח שלי. מיד הבנתי מה עומד לקרות להם, וזה היה קצת כמו לראות מהצד תאונת רכבת. הלב שלי התחיל לדפוק והוצאתי את כולם מהבית בבהילות. נעלתי אותנו בחוץ בלי טלפון, מפתחות, ארנק, כרטיס קופת חולים או עגלה לבן שלי. ברגע ההוא קלטתי שאני סוחבת טראומה. למחרת הבנתי שיש לי מה להגיד על זה."
ההחלטה לכתוב ספר על גירושים לוותה בהחלטה שניה: לא לכתוב ספר גירושים סטנדרטי או דידקטי. הספר החדש, "הנסיכה ההפוכה", בהוצאת פועלים, הוא אכן שונה בנוף. הילדה הילי בת ה-11, המבוססת על דמותה של גבירץ, מקבלת את הבשורה על גירושי הוריה, ומקבלת מאמה יומן אישי, בו היא מצופה לכתוב על הרגשות והקשיים בעקבות פירוק המשפחה. היא מחליטה שהיא לא מתכוונת לשחק את המשחק, וכותבת שם עולם פנטזיה פרוע ומצחיק על נסיכה פורצת גבולות. המציאות של הילי מסתננת במהרה לסיפור, הסיפור מתערבב במציאות, ובסופו של דבר הופכת הכתיבה לסירת הצלה.
כמה קרובים האירועים בספר למה שקרה באמת?
"הקדשתי את הספר להורים שלי ולאחי, כי הוא באמת אישי מאוד, ואפילו החברות שלי, הכלב שהיה לנו והרחוב בו גרנו מופיעים שם בשמותיהם האמיתיים. מצד שני חציו פנטזיה מוחלטת. הגרעין האמיתי חזק וכנה, והכתיבה היתה עוצמתית ומרפאת. ההורים שלי מאוד התרגשו כשקראו את הספר, וחששתי לקראת הקריאה שלהם. אני חושבת שבסופו של דבר היה בי משהו שרצה להגיד להם: תראו, בסוף הכל הסתדר. כולנו יצאנו ממש בסדר."
הילדים שלך קראו את הספר?
"הבן שלי עוד צעיר, אבל התאומות שלי קראו ואהבו מאוד. הן מבקרות משמעותיות עבורי. מה שכן, התפלאתי לגלות עם השנים שהחשש מגירושים הוא לא רק של ילדים להורים נשואים. אני ואבא שלהן בזוגיות תיכף 22 שנים, ומעולם לא התחתנו, אני לא חשבתי שזה עניין גדול, למען האמת, ולא היתה לי מעולם פנטזיה כזו, אבל הן התחילו לפני כמה שנים ללחוץ ולבקש מאיתנו להתחתן, מסיבות שונות, האפקטיבית בהן היתה הטענה שזה ירגיע אותן כשנריב. לפני כחודש, ממש יד ביד עם צאת הספר, הן חיתנו אותנו מול כל בני המשפחה והחברים הכי טובים. זה היה רגע מאושר מאוד."
יש לך טיפים עבור הורים שמתגרשים?
"בספר נתתי לילדה מחברת, אפשרות לביטוי עצמי, מאז שיצא הספר אני מקבלת פניות מהורים גרושים רבים, וחלקם סיפרו לי שנתנו לילד אפשרויות ביטוי יצירתי נוספות, כמו כלי נגינה למשל. אני באמת חושבת שאמנות יכולה להציל ולרפא, להפיג בדידות. גם חברים טובים יכולים לעשות את זה, וכמובן, ספרים."