הויכוח סביב פורום ׳אמהות משקיעות׳ בפייסבוק הגיע עד ׳ארץ נהדרת׳, אבל גם האמהות שמכנות את עצמן ׳שוקעות׳, אלו שלא מזלפות עוגות קומות, ולפעמים נעזרות בכלב כדי לנקות את הבית, כולן משקיעות בילדים בדרכים אחרות, כמו אלפי שעות משחק ולימוד על השטיח, והשתרכות אחריהם להצגות וחוגים. לעומת ימי העבר, כמעט כל ההורים של היום הם הורים משקיעים. בעגה המקצועית הם נקראים הורי הליקופטר. נוכחים כל הזמן. יותר מדי נוכחים. אליסון שייפר הקנדית, מחברת ספרי ההורות מהמצליחים בארה״ב, טוענת שיש סיכוי טוב שמדובר בהגזמה. היא מציעה בדיקה עצמית פשוטה להורים ויצרה רשימה של עשרה סימנים שיכריעו אם אתם משקיעים ומתערבים יתר על המידה בחיי הילדים.
״למרבה הצער, הורים אובר-מתפקדים יוצרים ילדים תת-מתפקדים״, אומרת שייפר. ״אם ההורים עושים יותר מדי בשביל הילדים, הילדים מתחילים להתחמק מלעשות דברים בעצמם. הילדים מתחילים לצפות שנפתור להם את כל הבעיות ונתמודד עבורם עם אחריות. הם לא מפתחים כישורים ונותרים תלותיים. התלות מספקת להורים הוכחה, כביכול, לכך שהם זקוקים לעזרה, מה שמייצר מערכת מעגלית. אם אתם חוששים שחציתם את הגבול, הנה עשרה סימנים שיעזרו לכם להכריע האם אתם עושים יותר מדי בשביל הילד:
1. אתם עייפים כל הזמן
בוודאי שאתם עייפים! אתם חיים את חייהם של שני אנשים: שלכם ושל הילד. כל היום אתם עובדים עבור שניים, חושבים עבור שניים וממלאים מטלות של שניים.
2. אתם ממורמרים
הורים שמגזימים נוטים לקחת פיקוד לאחר שילדיהם לא עשה את המצופה ממנו. אנחנו מתחננים, מנדנדים, מזכירים ומשחדים, כושלים ואז עושים בעצמנו את המטלה. כשעושים כך מטלה עבור מישהו חשים ממורמרים ולא מוערכים.
3. הילדים מאשימים אתכם
משפטים כמו ׳לא ארזת לי את המחברת׳, ו׳בגללך איחרתי׳ הם דגל אדום לכך שעושים יותר מדי בשביל הילד. הילד מאמין שאתם האחראים למלא את כל המטלות בחייו. מעניין מאיפה עלה לו הרעיון הזה?
4. אתם לבד
אם אתם ההורים היחידים שעוד מקנחים לילד שלכם את האף ומסדרים לו את הילקוט, אם אתם בכלל לא בטוחים האם הילד שלכם מסוגל לבצע מטלות מסויימות או לא, תתחילו להסתכל לצדדים. כנראה שתראו שם הרבה ילדים עצמאיים.
5. הילדים שלכם שתלטנים ותובעניים
די ברור שהגזמתם כשהילד מצווה עליכם: ׳תביאי לי מיץ!׳ או ׳תסיעו אותי לחבר!׳
6. הילדים לא מוכנים לעשות כלום
מי שעושה יותר מדי עבור ילדים מלמד אותם שהגישה חסרת הישע עובדת בכל מקום. הסירוב של הילדים או ההימנעות שלהם מלעשות דברים שונים בחייהם גורמת להורים להאמין שהם באמת חסרי יכולת, ולא סתם נמנעים ושוב עולה צורך להציל אותם ולעזור להם.
7. אתם מופתעים לשמוע על משהו שעשו כשהיו בלעדיכם
אולי אתם אפילו נפגעים מכך שאתם נלחמים איתם כל בוקר כדי להגיע לבית הספר בזמן, אבל אצל חבר הם קמו בלי שום עניינים בשש בבוקר ועזרו. זה סימן שמישהו פה עובד עליכם לגבי היכולות שלו.
8. חייכם לא מאוזנים
האם אתם נמנעים מלחיות את החיים שלכם? הורים רבים שנותנים פוקוס אינטנסיבי לגידול הילדים משתמשים בהם כתירוץ מצויין להמנעות מהתמודדויות משלהם. מי אתם כשאתם לא עסוקים בהורות? גידול ילדים הוא חלק חשוב בחיים, אבל לא כל חיינו. כשאנו מאבדים את תחושת העצמי, אנחנו מנסים למלא את החלל בציפיות מהילדים.
9. קשה לכם עם מתח
הורים מגזימים רבים עושים זאת כי קשה להם לסבול אכזבה, דמעות, תסכול או פגמים בילדיהם. הם חשים לעזרתם כדי להמנע מכל אלה. אולי זה המתח שמביא אתכם למצוא את הפתרון הקל ביותר, כדי שאתם תוכלו להפסיק לסבול.
10. יש לכם סטנדרטים בלתי אפשריים
הילדים גדלים ומתפתחים, ובדרך לשם יהיו מרושלים, איטיים, חסרי קואורדינציה ויעשו טעויות. אם הסטנדרטים שלכם גבוהים מדי, תקפצו מיד כדי להציל אותם, לתקן, לעזור או להשתלט. הם צריכים לנקות אחריהם אם שפכו משהו, ואתם צריכים להלחם בדחף לבוא ולעבור אחריהם מיד עם סמרטוט. כדאי לוותר על השתלטנות ולתת לילד לעשות את מה שהוא יודע לעשות. אם אתם לא נותנים לילדה להתלבש לבד כי היא לובשת טייץ מנוקד עם חצאית פסים, תחשבו שוב: אתם רק חוששים מדבר אחד: מה יגידו עליכם. פה הבעיה.