את המילים "אימא שלך מתה", אף ילד לא אמור לשמוע. אבל לא רק שהמילים הללו נאמרו לילד בן 8, הן גם תועדו על ידי אביו. הסרטון הוויראלי של השבוע מעלה שאלות רבות בנוגע לאתיקה של הורות ומוסר. "יש לי משהו לספר לך", אומר ברנדן ביקרשטאף-קלארק לבנו כשהוא אוחז בידו מעל שולחן פיקניק, "אתמול בלילה אימא מתה".

ברנדן צילם את הרגע הטראגי הזה והעלה אותו לפייסבוק, 35 מיליון צפיות ומעל ל-748 אלף שיתופים קיבל הסרטון. האם זה הוגן לתעד ילד צעיר, ברגע שהוא אולי הרגע הקשה ביותר בחייו, ולהפוך את השבר והכאב שלו לוויראלי על מנת להעביר מסר לעולם?  לדברי אביו של הילד ברנדן - מדובר בצעד מושכל, עצוב אבל נכון. ברנדן, מכור להרואין, אשר נקי מהסם כ-100 ימים, סיפר בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא בחר לצלם את הרגע שבו הוא אומר לבנו שאמו מתה ממנת יתר של הרואין, על מנת שיראו וייראו כל המכורים להרואין, שיש להם ילדים.

"היום נאלצתי לספר לבני בן השמונה שאימא שלו מתה ממנת יתר של סמים", כתב ברנדן לצד הסרטון שהעלה, "זו המציאות העגומה וההתממשות של המחלה שלנו. זה היה אחד הדברים הכי קשים שנאלצתי לעשות אי פעם. הילד שלי התייתם מאימו בגלל הרואין. אנא מכם, פנו לעזרה, כדי שהילדים שלנו לא ייאלצו לסבול".

לדברי ברנדן, הוא ניצל את הסיטואציה הזו כדי להזהיר אחרים מפני הסכנות של הרואין. זוהי מטרה חשובה לכשעצמה אך האם מילא את חובתו הבסיסית כאב? התפקיד של כל הורה הוא להגן על הילד שלו, בכל עת. ברגעים של משבר ובייחוד כאשר מדובר בטרגדיות מהסוג הזה, שבהם הילדים חווים כאב עצום, ההורים אמורים לנסות ולהקל על ההתמודדות שלהם, למזער נזקים, ולהכיל את הקושי של הילדים.

עד כה, עשרות מיליוני גולשים צפו בסרטון, ולא עבר זמן עד שהידיעה הזו הגיעה לדסק החדשות של CBC. קתרין בוסלי, כתבת החדשות ששוחחה עם ברנדן, מסרה כי למרות שלא מעט גולשים יצאו נגד הסרטון וטענו שהוא ניצל את בנו, ברנדן אינו מתחרט על שהעלה אותו. לטענתו, בנו שראה את אימו לפני כשנה, ונמצא במשמורתה של סבתו, היה מודע לבעיית הסמים של הוריו. לגבי הסרטון, הילד ידע שמצלמים אותו בשל סיבה כלשהי, ולאחר שצפו בסרטון יחד, ברנדן ובנו שוחחו על כך והחליטו שיהיה נכון לשתף אותו. "הבנתי, שאם אוכל לעזור ולהציל לפחות אדם אחד או לעשות שינוי בחייו של מישהו, זה יהיה שווה את זה".

השאלה היא איזו תועלת מפיק מהסרטון הילד, ואם הייתה ניתנת לו מלכתחילה הבחירה, האם היה בוחר שכך ייראה הרגע שבו מבשרים לו על מות אימו? סביר להניח, שאף ילד או מבוגר לא היה רוצה להיות מושא לתיעוד ברגע של צער וכאב גדול בחייו. ברנדן עדיין מאמין שהוא עשה את הדבר הנכון. ללא ספק, לסרטון שהעלה יש תהודה אדירה, ואם נרקומנים נחשפו לסרטון, ייתכן שהוא יפיל אצל כמה מהם אסימונים ויגרום לשינוי בחייהם. אבל אולי הכאב של הילדים שלנו לא צריך להיות מתועל לחינוך חברתי, ובעולם שבו הכול כמעט זוכה לשיתוף אונליין, רגעים וסיטואציות מסוימות בחיים ראויים גם לכבוד ולפרטיות.

>> מה הילדים שלנו באמת חושבים עלינו?