חודש אחרי ההודעה על הכנסת משלוחי תרופות לרצועת עזה, מטה משפחות החטופים פרסם הודעה שבה נכתב: "קיבלנו אישור ממשרד החוץ הצרפתי ש-45 חטופים קיבלו את התרופות שלהם. אנחנו מודים אישית לנשיא עמנואל מקרון מצרפת על היוזמה המועילה שלו והמעורבות ביישום התהליך דרך קטאר".
אלא שלא כולם משוכנעים כי התרופות אכן נמסרו ושגם אם כן, שהן תקינות. שי ונקרט, שבנו עומר נחטף מהמסיבה ברעים ומוחזק בשבי חמאס זה 139 ימים: "אנחנו שומעים על שיח התרופות עוד מה-8 באוקטובר. עומר חולה במחלה כרונית שנקראת קוליטיס. זו דלקת כרונית במעי, מחלה שבמצבי לחץ וסטרס מסכנת חיים. יש התפרצות של הרבה יציאות דמיות וירידה במשקל. אלה מצבים מאוד מסוכנים. ברגע שיוצאים מאיזון, להחזיר לאיזון זה דבר קשה ובעייתי".
"מדברים איתי על תרופות, אבל אני רוצה את הבן שלי בבית. מדברים על עסקה הומניטרית שבדרך, אני שומע על זה די הרבה זמן. כולי תקווה שהדברים האלה אכן יתקדמו, אין יותר הומניטרי מלשחרר את החולים והפצועים שלא מחזיקים מעמד שם. אנחנו שומעים עדויות מחטופים שחזרו ולא קיבלו תרופות, ואם כן קיבלו אז אלה תרופות שלא מתאימות. במצבי בריאות הדבר הזה מאוד מסוכן, אי אפשר יותר לחכות עם זה. לפני חודש נכנסו שני מטוסים עם 61 טון תרופות. עומר לוקח רפאסל, שלושה גרם ביום. 61 טון לא הייתי מצפה שיקבל במהלך כל חייו. לא קיבלנו אישור מאף גורם רשמי שהתרופות האלה אכן הגיעו ליעדן. מבחינתי, אני לא יודע אם הן טובות כבר אחרי כל כך הרבה ימים. לא יודע אם הן מתאימות. אני רוצה את עומר בבית. מזמן הוא היה צריך לצאת משם. הוא נדרש לטיפול רפואי על ידי רופא בבית חולים".
יש אפשרות לעוד פסגה בפריז. האם לדעתך ישראל צריכה לשלוח נציג לשם, לאור עמדות חמאס?
"צריכים לשלוח נציגים בכל מחיר כדי לשמוע ולהשמיע עמדות. משא ומתן זה שיח. ברגע שצד אחד מחליט לא להגיע לפגישה, זה בעצם להגיד 'לא' למתווה. יש מתווה שעובדים עליו, מגעים שנמשכים כבר המון זמן. פגישה זה מאוד חשוב. ראש הממשלה טוען שחמאס מציג דברים הזויים. אני רוצה להזכיר לראש הממשלה שהדבר הכי הזוי זה ה-7 באוקטובר ועכשיו צריכים למצוא ל-7 באוקטובר פתרון. נחטפו מפה ילדים, נשים, גברים, שנסעו למסיבת טבע, שהיו בתוך המיטות שלהם עם פיג'מות, ילדים בני שנה. כדאי להמשיך את השיח והמשא ומתן. במשא ומתן יושבים ומדברים, מציעים דברים על מנת להגיע לפתרון".
מה חשבת על מה שאמר סמוטריץ', כי החזרת החטופים זה לא הדבר הכי חשוב?
"אני נסער מדבריו, מזועזע. אם זה נשמע לו לגיטימי, אז שיעשה מעשה אחד קטן: שייקח את הבן שלו לתוך רצועת עזה, יכניס אותו לתוך המנהרה שבה הבן שלי נמצא, ושיתחלפו. אני לא הייתי אומר את אותו דבר כמו סמוטריץ', כן הייתי מנסה להוציא את החטופים שנמצאים שם. להגיד דבר כזה, זה בעצם להקריב אותו. להקריב את הבן שלי? למישהו זה נשמע הגיוני? איפה נשמע דבר כזה במדינת ישראל? אלה אמירות משר בכיר שיושב בקבינט. אם אין לכם מה להגיד, אל תגידו. אם אתם אומרים דברים, תשקלו. אני מסתכל על זה כאילו החליטו להקריב את החטופים. אתם מבינים את המשמעות בכלל? על פי היהדות צריכים להציל ולעזור. אין מצווה גדולה יותר מפדיון שבויים. זה קודם לכל דבר. דרך ארץ קדמה לתורה. כשאתם מתבטאים כך, אתם תוקעים לנו סכין בבטן. אני מוכן להיפגש עם סמוטריץ', שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי: 'אני חושב שהבן שלך לא חשוב'. 139 ימים עברו מאז שהבן שלי נחטף משטח ריבוני במדינת ישראל. ממשלת ישראל צריכה לתת לנו את הביטחון. זה החוזה היחיד בינינו. אני מקיים את חובותיי בתור אזרח, משרת היכן שצריך, משלם מיסים, מקיים את החוקים. בתמורה, רציתי משהו פשוט שנקרא ביטחון. המון שנים מבטיחים את זה וזה לא קורה. אם מופר הביטחון, תעשו את המעשה האחראי - ותחזירו אותם".
"הסנטימנטים שלי נגמרו, אני לא מתחנן לאף אחד. אני דורש את הדברים. זה נראה לי הכי לגיטימי בעולם. הייתי בכמה פגישות עם קבינט המלחמה, בפורום משפחות יחסית מצומצם. נאמר לנו שזו לא שאלה של מחיר. על מחיר ההפקרה צריך לשלם. שאף אחד לא יתבלבל, אין מחיר לילד או לסבא שנחטף, אין דבר כזה. מחיר המלחמה זה החזרת החטופים. המלחמה הזו נכפתה עלינו. נושא הטפטופים וההבלגות שנמשך 20 שנה, הובטח על ידי אותם אנשים שנמצאים כרגע כמקבלי ההחלטות. אני מוטרד מההמשך. לא תהיה תקומה או ניצחון אם לא יחזירו את החטופים. ניצחון מוחלט שווה החזרת החטופים".