למי שזקוק לתזכורת, רק לפני כשנה היתה כאן מחאה חברתית על יוקר המחיה. זוגות צעירים, שמכניסים שתי משכורות לחשבון הבנק שלהם, זעקו על חוסר היכולת לסגור את החודש, על המחירים הגבוהים בסופר ועל חלום קניית הדירה שהפך לרחוק. אבל יש משפחות שבחרו לחיות אחרת – הן החליטו להתקיים ממשכורת אחת. ההחלטה לא נובעת ממניע כלכלי, אלא מדרך חיים והרצון להעניק לילד נוכחות של הורה אחד לפחות (לרוב האמא), שיקבל אותו עם ארוחה חמה ויהיה זמין ונוכח עבורו במהלך היום. אבל האם אפשרי לחיות ממשכורת אחת? מסתבר שכן. שלוש אמהות, כולן ממעמד הביניים, מספרות איך עושים את זה.
"רציתי להיות טוטאלית באמהות שלי"
עינבר מאוטנר-יוגב, בת 35 מהוד השרון, עזבה קריירה מבטיחה כאשת משאבי אנוש בחברת קוקה קולה על מנת לטפל בבנה הראשון איתן, כיום בן שנה וחצי. בעלה, ניר עובד ככלכלן, ויחד הם הגיעו להבנה כי זה הדבר הכי נכון עבור המשפחה. אם תשאלו אותה, היא תגיד לכם שזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלו. "זה לא נדיר בכלל. לא מעט אנשים חיים ממשכורת אחת, פשוט הנושא פחות מדובר. אנחנו חבורה שלמה של אמהות שמבלות כל יום עם הילדים בין אם בפארק ובין אם בבתים אחת של השנייה. כולן אינטליגנטיות ומשכילות וזו הבחירה שלהן - להיות עם הילד ולא להכניס אותו לגן בגיל כל כך צעיר".
מתי החלטת שלא תחזרי אחרי חופשת הלידה?
"החלטתי על כך עוד במהלך ההריון. רציתי להוריד הילוך כדי לעבוד פחות שעות, וידעתי שזה לא יתאפשר במסגרת העבודה שלי, ולכן הבחירה להישאר בבית הייתה טבעית עבורי. אחרי חצי שנה שהייתי עם איתן בבית, הבנתי שאין מצב שאני לא ממשיכה עם זה לפחות עד גיל שנה. כאשר היה בן שנה חשבנו להכניס אותו לגן. אפילו ניסינו, אבל תחושת הבטן של שנינו היתה שהכי טוב עבור הילד שלנו שאהיה בבית לפחות עד שיהיה בן שנתיים. עברנו מרמת גן להוד השרון, הכרתי קבוצת אמהות נפלאות במצב שלי, וכך הילד שלי נחשף לחברת ילדים, אבל נהנה גם מאמא שנמצאת איתו".
איך חיים ממשכורת אחת?
"אנחנו מוציאים פחות על בילויים, כי באופן טבעי אנחנו לא יוצאים כמעט בערבים מאז שהפכנו להורים. בנוסף, כאשר נמצאים בעבודה מוציאים על דברים שאין לי צורך בהם כרגע. אני לא אוכלת בחוץ צהריים, לדוגמא. בעלי עובד קשה ומפרנס אותנו בכבוד. זה בהחלט אפשרי, עניין של סדר עדיפויות".
לא פחדת לצאת משוק העבודה כאשת קריירה?
"לא, כי בהורות מאוחרת הדברים מרגישים אחרת. אני טוטאלית, וכמו שהייתי טוטאלית בעבודה, רציתי להיות טוטאלית באמהות שלי. מהיכרותי עם שוק העבודה הוא לא מאוד פרו-אמהות, ולא הייתי מוכנה לחזור כל ערב מאוחר ולא לראות את הילד שלי. המשפחה שלי היתה זקוקה שאעשה את הבחירה הזו ואני שלמה מאוד איתה ואופטימית. אני באמת מאמינה שכשאחזור לחפש עוד חצי שנה עבודה, אמצא את המקום שמתאים לי ולכישוריי".
עד כמה ההחלטה חייבת להיות של שני בני הזוג יחד?
"זה קריטי שההחלטה תהיה משותפת. כאשר יש מתח כלכלי, אחד הצדדים מפעיל לחץ או לא רואה את הצורך, הזוגיות יכולה להיפגע וזה פשוט לא שווה את זה. הילד צריך לחיות בסביבה בריאה גם מבחינה נפשית. לא הייתי עושה את ההחלטה בחיים בלי התמיכה של בעלי. הוא אגב, כטבעוני, מאושר גם מכך שהבן שלנו אוכל מזון בריא ומאוזן (הוא מת על קינואה, גריסים ובורגול), הוא לא נחשף לכל המזון הלא בריא שנחשפים אליו בגן, ומבחינת שנינו זה יתרון עצום".
"אני משלמת מחיר, אבל יודעת שזה זמני"
שנתיים בבית עם ילד אחד נראה לכם כמו החלטה שקל יותר לקבל? אז תכירו אמא ותיקה ומנוסה בתחום. טליה אהרוני ממודיעין, בת 39, אמא לארבע בנות בגילאי שנתיים עד 10, לא עובדת כבר חמש שנים. לפני כן הייתה מדריכת אמנות לילדים בעמותה, ועבדה בכל יום משמונה עד ארבע.
"אחרי לידת בנותיי הגדולות חזרתי לעבודה די מהר: בלידה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים של חופשת לידה, ובלידה השנייה חזרתי אחרי 4 חודשים. לעומת זאת, בלידה השלישית, אחרי שיחה עם בעלי, החלטנו שאין לי טעם לחזור. המשכורת שלי בקושי תכסה את עלויות הצהרונים ועדיף למשפחה כולה שאשאר בבית. כמובן שניסיתי גם לעשות משהו על מנת לפתח את עצמי ולא רק להישאר בבית, ולמדתי להיות דולה, אבל לא התחלתי לעבוד בזה".
לא מלחיץ לחיות ממשכורת אחת?
"זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי! ויש לזה את היתרונות הברורים. כשגם אני וגם בעלי עבדנו, היינו מחלקים בינינו את המשימות: מי מביא את הבנות מהגנים ובית הספר, מי לוקח את הבנות מהמסגרות, מי עושה מה בבית, וכל פעם שאחת מהן הייתה חולה אחד מאיתנו היה מוקפץ מהעבודה. ואז קיבלנו את ההחלטה הזאת, ואני לקחתי את ניהול הבית באופן מוחלט ובעלי התפנה לעבודה באופן מוחלט. לנו הסידור הזה התאים. אנחנו רחוקים מלהיות עשירים, בעלי הוא עובד מדינה, אבל הכל עניין של תיעדוף וכך גם בענייני כספים".
איך נערכים בפועל לחיים ממשכורת אחת?
"עושים חישוב כלכלי. תראי, גם כשעבדתי היינו במינוס, כך שמצבנו הכלכלי לא השתנה דרסטית בעקבות ההחלטה שאשאר בבית. לא הייתי אשת קריירה גדולה לפני כן, ולפי תפיסת החיים שלי ההחלטה הזאת היתה טבעית".
את מרוצה מההחלטה בדיעבד?
"מאוד מרוצה! אני מסתכלת לפעמים על הבקרים שלי, ונזכרת במירוץ המטורף שהיה לי כשעבדתי: לארגן את הבנות מהר, להגיע לעבודה בזמן וכל זה בזמן אפס, ואני מבינה שאיך שזה מתנהל כיום זה הכי טוב לכולנו. אני משלמת מחירים. אני לא מממשת את הכשרתי כדולה, למשל, כי בעלי עובד עד שעות מאוחרות ואני לא יכולה לעזוב את הבית מעכשיו לעכשיו. זה חלום שיש לי במשך שנים רבות, אבל אני גם יודעת שאגשים אותו כשהבנות הקטנות יגדלו, זו רק הקפאה זמנית. לגבי הדברים החומריים, אני ובעלי לא חושבים שהאושר הוא במותגים, או בחופשה במלון יקר. אנחנו מצליחים ליהנות גם מחופשה בצימר זול פעם בשנה. כשיש ארבע בנות, גם ככה לומדים לקנות במבצעי סוף עונה ולא לבלות כל היום בקניון. גם מגלים את הדברים שהם חינם: הים וטיולים בטבע".
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה?
"חלק אומרות לי מה עם להגשים את עצמך, חלק אומרות לי שהן מקנאות, חלק לא מבינות איך התמסרתי לטיפול בילדים ואומרות שלהן זה לא היה מתאים. אני מספיק מבוגרת בשביל לדעת לסנן את התגובות ולעשות את מה שהכי טוב בשביל המשפחה שלי. ההחלטה הזאת היא מהבטן, אני קודם כל אמא ובתור מי שגדלה בקיבוץ זה המודל שרציתי עבור הילדות שלי - אמא שיכולה לקחת אותן כשהן חולות, להביא להן מחברת שהן שכחו בבית, להיות פנויה להקשיב להן ולבלות איתן, לדעת מה קורה איתן במהלך היום ולהיות נוכחת בחיים שלהן".
את מתכננת לחזור לשוק העבודה?
"בהחלט, וגם יש לי ביטחון שאנחנו נסתדר עם כל משכורת שאביא, כי כבר עשינו את זה ואין עלי את הלחץ של איך נחיה אם לא ארוויח כפי שאני מצפה להרוויח. זה מאוד מרגיע".
יש לך טיפ לנשים שמתלבטות האם לחזור לשוק העבודה אחרי הלידה או להישאר עם הילד?
"אני חושבת שלכל משפחה מתאים סידור אחר וזו צריכה להיות החלטה של שני בני הזוג יחד. בכל מקרה, במידה ויש התלבטות, אפשר להאריך את חופשת הלידה בחודש חודשיים ולבחון את הדברים - האם טוב לך להישאר בבית או שאת משתוקקת לחזור לעבודה? אני מאמינה שאם האמא שלמה עם הבחירה שהיא עושה גם למשפחה שלה טוב. כמובן שלא קל להיות לבד עם תינוק בבית, לכן חשוב להיפגש עם אמהות נוספות שנמצאות באותו המצב. זה עוזר להעביר את הבקרים בכיף וגם מהווה קבוצת תמיכה, שמאוד חשובה לאמהות".
"החשיבה הכלכלית שלנו השתנתה"
גם אביטל פישר-טוויטו, בת 28 מנתניה, נשואה ליוסי, טכנאי טלפונים, ואמא לדניאלה בת חצי שנה, בבית כבר למעלה משנה. היא לעומת האחרות, לא ממליצה זאת לבעלי לב חלש. "מאוד קשה לחיות בארץ ממשכורת אחת, וכאשר אחד מבני הזוג נשאר בבית צריך לגייס את התמיכה של המשפחה המורחבת", היא אומרת. "בלי חסכונות או משפחה מורחבת שתומכת זה על גבול הבלתי אפשרי. עם תמיכה זה סיפור אחר לגמרי".
איך זה עובד אצלכם?
"מזוג בזבזנים לפני הלידה הפכנו למחושבים הרבה יותר. לפעמים נחמד לגלות על עצמך שאתה יכול להיות הרבה פחות בזבזן. אנחנו לא קונים לעצמנו כלום, יש לנו מספיק דברים מכל הבזבוזים שלנו בתקופת הרווקות, וכאשר אנחנו קונים היום, זה רק לילדה. ההורים עוזרים לנו בכל-מבגדים עד אוכל לילדה, וגם האחים מפנקים. יש לנו מזל שהיא נכדה ראשונה. לא היינו בחו"ל כבר ארבע שנים, גילינו את הקופונים, ואם אנחנו אוכלים בחוץ לרוב זה ממבצעים. החשיבה שלנו השתנתה".
מה עם הוצאות כמו בייביסיטר?
"לא לקחנו אפילו פעם אחת. היינו עם הילדה אפילו בהופעת סטנדאפ. היא הולכת איתנו לכל מקום והופכת די מהר לאטרקציה".
את מתכננת לחזור לעבודה בקרוב?
"אני בבית כל כך הרבה זמן, בשל נסיבות שהביאו לכך: עברנו מקריית מלאכי לנתניה בעקבות העבודה של בעלי, לא מצאתי עבודה כמורה באמצע השנה וחשבתי שיהיה נחמד לקחת פסק זמן מההוראה ולנסות כיוונים אחרים. הייתי נציגת שרות לקוחות בחברה גדולה, נכנסתי להריון וזה פשוט לא השתלב יחד (לא נתנו לי לאכול כמו שצריך, היו הפסקות קצובות לשרותים וכדומה). כעת אני מחפשת משרה עם שעות גמישות, כי המשפחות של שנינו לא גרות באיזור ואני אצטרך לאסוף את הילדה בכל יום מהגן. אין לי אפשרות להיכנס למשרה מלאה כאשר בעלי עובד עד שבע-שמונה בערב. מקווה שאחרי החורף אמצא משרה מתאימה, ואחרי פסק הזמן שלקחתי אהיה הרבה יותר שלמה עם הבחירה בהוראה. אמא שלי נשארה איתנו בבית עד גיל 3, ואם המצב הכלכלי היה מאפשר אני מאמינה שהייתי בוחרת להישאר הרבה יותר זמן בבית. אבל כרגע, בגלל הרצון שלנו לקנות בית, אני חייבת לחזור לעבוד".
למה היית נשארת בבית יותר אם זה היה מתאפשר לך?
"זה לא מתאים לכל אחת, אבל בעיניי זה מדהים לראות את הילדה מתפתחת מול העיניים. כל העבודה וההשקעה בהחלט משתלמות, הילדה מאושרת, היא ניזונה מאוכל חם ובריא, הבית נראה כמו שצריך ולא מבורדק. מעז יצא מתוק, ומזה שנשארתי בבית המשפחה שלי הרוויחה. זו גם הסיבה שאני לא רצה לקחת היום כל עבודה, למדתי 4 שנים ולא אלך לעבוד כמוכרת בקניון רק בשביל להכניס משכורת. אני רוצה לפרנס את המשפחה שלי בכבוד, ועד אז אנו חיים ממשכורת אחת והילדה שלנו מרוויחה את הזמן איתי".