מיכל דליות עם ילדיה בים (צילום: תומר ושחר צלמים)
בחופש הגדול היינו בכל יום בים. מיכל דליות עם ילדיה בים | צילום: תומר ושחר צלמים
לפני כמה שבועות פנתה אליי בתי, אמא לשני ילדים, ושאלה אותי במן תמיהה שכזו: "תגידי? איך הסתדרת עם ארבעה ילדים? אני זוכרת שהיינו הולכים לים כמעט כל יום בקיץ. לפעמים בבוקר ולפעמים אחרי הצהריים. שאלוהים ישמור, איך עשית את זה?".

תאמינו לי: אני לא זוכרת. לדעתי היום כבר לא הייתי מסוגלת לעשות את זה בכזו קלילות. ידעתי שאני צריכה לצאת עם הילדים. ידעתי שהים זו אופציה מצוינת (גם אני כילדה  גדלתי ליד חוף הים). הייתי בטוחה שהטרחה לשם וחזרה שווה את אי ההישארות בבית. תכניות הטלוויזיה לא היו משהו. הכנתי כריכים ואבטיח חתוך, לקחתי תיק ים כבד מנשוא, העמסתי את התינוקת על הבן הגדול ואת בת הארבע על הבן האמצעי, קיפלתי עגלה ויצאנו לכיוון תחנת האוטובוס. אז היו מסדרים לשכונה שלנו קו אוטובוס מיוחד, רק לימי החופש הגדול, שהיה עוצר בפינת הרחוב שלנו ומביא אותנו עד הים.

היום, בדיוק כאז, היו להורים את אותן דילמות. נכון שהיום אתם עובדים קשה יותר ושעות רבות יותר, אבל הורות, בכל שלב שהוא, היא תפקיד קשה. לפעמים אפילו קשה מאוד. בקיץ – עלול להיות קשה עוד יותר. כאילו אנחנו תמהים עד כמה אפשר יהיה למתוח את הקושי הזה, החום, הלחץ של הילדים, מימוש מעט הרצונות שלנו, המבוגרים, אל מול דרישות וציפיות הילדים?

מיכל דליות (צילום: אלדד רפאלי)
מיכל דליות. רק אל תכריחו אותם ללמוד | צילום: אלדד רפאלי
החופש הגדול בפתח והוא מביא איתו הרבה זמן פנוי, הוצאות כספיות גדולות, שינה של הילדים עד הצהריים, פריצת גבולות, הרבה יותר מדי שעות מחשב ו/או טלוויזיה, מריבות אחים ויציאה לחופשה משפחתית. בתיאוריה, זו הזדמנות ליהנות, אך ביומיום זו יציאה קשה מהשגרה ובפועל זו עלולה להיות תקופה מאכזבת, זרז למריבות בין ההורים לילדים ואפילו בין ההורים לבין עצמם.

לפניכם כמה מצבים, בהם, אני בטוחה, תתמודדו בחופש הגדול, ורעיונות לפתרון:

מה עושים כשהילדים כל הזמן מול הטלוויזיה?

האמנם כל הזמן או שככה זה נראה לכם? בעיקרון - מניחים להם. זה חופש. לו אתם הייתם בחופש מהעבודה לא הייתם רובצים בכיף ולא עושים שום דבר? בית הספר והגן הם "העבודה" של הילדים הצעירים ועכשיו הם בחופש. אני בטוחה שהם גם מדברים בטלפון, גם עושים (קצת) שיעורים, גם הולכים לקניון או לחברים וגם יוצאים איתכם פה ושם. אז תפסיקו לקנא בהם ותניחו להם לנפשם. תיכף הם חוזרים לשיגרה לא פשוטה בכלל, אז שייהנו מכל רגע אפשרי של חופש. זו מהות החופש: חופש.

הילדים רוצים לישון אצל חברים: האם להרשות?

בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים. עשו זאת כאשר:

1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם.
2. לא יותר מפעמיים בשבוע.
3. מדי פעם הזמינו גם אליכם.
4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד.
5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.

האם להכריח ילד ללכת לקייטנה או להשאיר אותו עם מטפלת?

ילדים עד גיל 7-8 אפשר להכריח. אין ברירה. לא נשאיר אותם בבית לבד. אם הם לא רוצים ויש סידור נוח – אזי הוא תחליף. משך הקייטנה תלוי בזמינות שלכם. אם אין ברירה, אז לא מתלבטים בכלל. קייטנה, לדעתי, עדיפה על מטפלת. יש כיף בקייטנה והילד רק צריך להיות פנוי רגשית כדי ליהנות מזה. בוחרים קייטנה לפי המלצות של ילדים מוכרים לכם ולא של הוריהם.

משפחה בים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
זו הזדמנות ליהנות אך זו גם עלולה להיות תקופה מאכזבת (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

יש חובה לשמור על סדר יום בחופש?

לדעתי, בחופש מגמישים גבולות אך לא פורצים אותם לגמרי. יש לייצר סדר יום חדש ועליו להקפיד. גם אם קמים בשעה 11 עדיין יש לאסוף את הכלים מהסלון ולהתקלח בערב. לאפשר להורים לראות טלוויזיה בערב בסלון ולהודיע לאן הולכים. וכן, היום והלילה חשובים כדי להראות לילדים שאתם בפיקוח. אל תרפו מהפיקוח ותנו לילדים, בעיקר למתבגרים, את ההרגשה שאתם עם עין פקוחה, שהם בחופש בתוך גבולות, שיש מותר ואסור ושאתם לא נעלמתם מהתמונה בגלל שעכשיו חופש.

מה עושים עם הלימודים בחופש?

לא. לא ללמוד בחופש כלום. זה חופש. אפשר לעבוד עם חוברות, בתנאי שהילדים נהנים מהן ואוהבים את העבודה בהן. אם יש שעורי בית מבית הספר - הכינו אותם עם הילדים ונסו לעשות אותם בכיף ולא כעונש. יש לפניהם 12 או 10 או 8 שנות לימוד נוספות – הניחו להם לחודשיים ותנו להם ליהנות מהחופש.

מה עושים עם ההוצאות הכספיות הגדולות בחופש?

בחופשה גדלות ההוצאות של הילדים, לכן כדאי להעלות את סכום דמי הכיס או התקציב הכספי שאתם נותנים להם. עשו זאת עם ההבהרה שזה רק לתקופת החופשה. שבו עם הילדים והגיעו להסכמה על גובה התקציב. שכללו את כמות הסרטים, היציאות, ההמבורגרים וכו' שאתם מוכנים לממן ואת עלותם ותנו לילדים תקציב שבועי. אל תתנו תקציב חודשי כי הוא ייגמר אחרי שבוע ואזי תמצאו עצמכם רבים על כסף. בנוסף, עודדו אותם לצאת לעבוד: אפשר לרחוץ את המכוניות בחניה (25 שקלים למכונית יכולים להגיע ל-250 שקלים בשבוע), אפשר לעבוד אצל אבא בחנות. אפשר לגרוס ניירות במשרד של השכן ועוד ועוד.

איך להכין את הילדים לחופשה המשפחתית?

למה אתם יוצאים לחו"ל עם הילדים? הם צעירים, אינם מבינים ואינם מעריכים. נוף לא מעניין אותם וגם לא כנסיות או מבצרים עתיקים. הנסיעות מעייפות, צריך להעסיק אותם ובינתיים גם לנסות ליהנות מהטיסות, מהנסיעות בדרכים, מהטיולים במוזיאונים. אני ממליצה להשאיר את הילדים בבית. צאו לחופש לבד ואז זה יהיה באמת חופש. תנו לעצמכם וגם להם את ההזדמנות להתגעגע קצת אחד לשני. ובכל זאת, אם יצאתם עם הילדים: התאימו את מקום החופשה ותוכנה לילדים. בריכות ולא נופים, מסעדות ולא מוזיאונים, ים ולא פיורדים.

 אני שולחת לכם, מכל ליבי, איחולים לחופש קל, ממוזג, לא מעייף מידי ואפילו כיפי.

>> בטור הקודם: איך מתמודדים עם ילד חצוף?
לכל הטורים האישיים של מיכל דליות