ליפול ולקום

תקופות של מעברים – לידת אח, מעבר דירה, כניסה לבית הספר, גירושין או חולי – הן תקופות של אי ודאות גדולה. במצבים כאלו, להורים ישנה השפעה רבה על איך הילד יעבור בחייו את התקופה ומה הוא ילמד ממנה.
סופר נני מיכל דליות מסבירה שבזמנים של חוסר ודאות, הילדים הם כמו סרטן ללא שריון, שמשיל מעצמו את ההגנה כדי לגדול; מצד אחד זהו מצב חדש ולא ידוע שיש בו אלמנט של סכנה. מצד שני, ללא תקופות של שינויים והתפתחות, אי אפשר להתנסות, לצבור מיומנויות ולגדול.

כדאי להורים להחדיר בילד שלוש תכונות בסיסיות מתחילת חייהם – אומץ, אמונה ואופטימיות. כשמדברים על אומץ, אין הכוונה לא לפחד. הכוונה היא להעיז, לעשות מעשה למרות הפחד מתוך אמונה עצמית שתצליח. אם אתה חושב שתצליח, אתה גם תהיה אופטימי. לא חשוב על איזו תכונה שמים יותר דגש – דבר אחד גורר את השני. לדוגמה, אם מגדלים ילד להאמין בכוחות של עצמו, הוא יהיה גם אופטימי, ואז גם אמיץ יותר. המסר לילדים שלנו צריך להיות – אתה יכול, ואם הוא נכשל – התאמצת וניסית, וזה מה שחשוב, ואולי תצליח יותר בפעם הבאה.