כהורים אנחנו נוטים לעודד הישגיות, אבל הפרדוקס הוא שאנחנו נוטים לעודד דווקא את הילדים המעודדים. לדוגמה, אם הילד קיבל במבחן 40, גם אם זה באשמתו או לא, אנו נכעס עליו, ואם קיבל 80 במבחן אנו נמהר לעודד אותו. אבל הילד שנכשל חש כרגע מדוכא ועצוב, ובמקום שהבית ישמש עבורו כמקום מחבק ואוהב ללא תנאי, אנחנו נוסיף לו שמן למדורה.
איך מעודדים בצורה נכונה? סופר נני מיכל דליות מסבירה שלא מדובר על מתן תשבחות או ציון כמו "כל הכבוד" ו-"איזה יופי". עידוד מתייחס ליכולת, למאמץ, להשתדלות והוא נעשה מלב אל לב. לדוגמה, אם הילדה הכינה משהו במלאכת יד בבית הספר נאמר לה: "איזה בד יפה בחרת או כמה מדויק עשית את התפרים".
עלינו להקפיד על המסרים שאנחנו מעבירים לילדים באופן קבוע. תלמדו לעודד, לדבר על הכוחות של הילדים, על העוצמות, על היכולות ועל ההשתדלות שלהם, במקום לתת להם ציונים ולומר: "כל הכבוד".







חדשות







= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















