הורים שוכבים ומחייכים על הדשא ותינוק ביניהם (צילום: kevinruss, Istock)
גם כאן טובת הילד מעל לכל. שלישיה מאושרת | צילום: kevinruss, Istock

אין ספק שיום המשפחה מקבל משמעות אחרת במשפחות שבהן המשוואה בעל-אישה-ילדים נראית מעט שונה. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, הולך ועולה מספר המשפחות המורכבות מגבר ואשה שהתאחדו לצורך הבאת צאצאים לעולם, ושלא לצורך הקמת משפחה במובן הרגיל.

גבר ואישה שבונים משפחה ללא נישואים הם מחזה נפוץ, אולם המקרים שבהם גברים ונשים שלא נמצאים במערכת יחסים זוגית - מתקשרים לצורך הבאת ילדים לעולם הם עדיין שכיחים פחות, גם אם מספרם הולך ועולה.
סיבות לקשר שכזה יכולות להיות למשל כאשר אחד מבני הזוג או שניהם חפצים במסגרות חיים עצמאיות ללא בן זוג, או שבן זוגם הוא מאותו המין.

ערבו צד שלישי, ערכו צוואה

לאחרונה הגיעה למשרדי אם לילד בן ארבע, אשר אביו הוא הומוסקסואל המקיים קשר קבוע עם גבר אחר. לדברי האישה, נערך בינה לבין אבי בנה הסכם שלפיו האב יתרום את זרעו, ולאחר הלידה – יכיר בו כאביו.
הצדדים אף ציינו בהסכם את תנאי התמיכה הכספית שבגידול הצאצא (מזונות) ואף את הסדרי הראייה בין האב לצאצא שייוולד.

הבעיה המרכזית בהתקשרויות מהסוג הזה נעוצה בתוקף הרופף של ההסכם, כאשר בני הזוג סוברים כי הסדירו בפועל את יחסיהם העתידיים בעוד שכל הכתוב בהסכם כמעט ואינו שווה את הנייר שעליו נכתב. הבעייתיות היא כפולה; ראשית, כל הסדר הנוגע למזונותיו או להסדרי הראייה של קטין שטרם נולד – אינו שווה דבר; בתי המשפט בישראל אינם מעניקים משקל מעשי להסכמים שכאלה, שכן טובת הקטין עומדת מעל לכל, והיא דורשת בדיקה מדוקדקת לגופו של עניין. מאחר שכל הסדר שנחתם מראש בין הוריו עלול לבטל את טובתו של הילד, הוא אינו רלוונטי.

שנית, כאשר אחד מההורים מקיים מסגרת חיים שונה, כגון חיים עם בן זוג מאותו המין – ההורה השני יכול לטעון שסגנון חייו פוגע בראיית החיים הנורמטיבית של הקטין ואינו עולה בקנה אחד עם טובתו.
מציאות החיים בישראל, על כל הליברליות המשפטית והמעשית הנלווית לה– עדיין מעדיפה מסגרת חיים הנחשבת לנורמטיבית, בכל הנוגע לטובתו העתידית של הקטין.
לכן במקרים רבים שבהם מתגלה סכסוך בין ההורים, מוצא הצד הפגוע כי ההסכם שערך אינו שווה דבר וכי עליו להילחם על זכויותיו כאילו לא נחתם הסכם כזה מעולם.

הפתרון במקרה זה חייב להיות יצירתי, שכן הסכמים שכאלה – לא זו בלבד שתוקפם בעייתי ביותר, בתי המשפט אף מסרבים לאשרם מראש. מה עושים?

1. כללו בהסכם צד שלישי; כאשר ההתחייבויות החוזיות הכלולות בו יגררו סנקציות כספיות על אותו צד שלישי שאינו בעל קשר ישיר לצאצא העתיד להיוולד, יחשוב ההורה פעמיים לפני שירצה להפר את ההסכם.
כמובן שערבויות כספיות או בטחונות רשומים אחרים, כגון על נכס מקרקעין, יכולים לתת להסכם משנה תוקף ולהפחית את הפיתוי להתנער מההסכם ולפעול בניגוד לו.

2. כתבו צוואה; זכות הירושה של הצאצא חשובה ביותר. לפי החוק, ילד כזה יורש הן את אביו והן את אמו, וכל הסדר הנוגע לזכות הירושה שיפורט בהסכם – חסר כל תוקף מחייב. הדרך היחידה להסדיר עניין זה הוא דרך צוואה.
בהסדרת זכות הירושה של הצאצא בצוואה חשוב לציין מי יהיה האפוטרופוס לשמירת רכושו כל עוד הצאצא קטין, במיוחד כאשר הרצון הוא למנוע מההורה השני הנותר בחיים, לנכס לעצמו רכוש זה מתוקף היותו ההורה השומר באופן טבעי על רכוש ילדו.

מילת המפתח: נורמטיביות

באשר לאם שהגיעה אליי – בקשתה המקורית ממני הייתה למנוע קשר בין הילד לאביו. היא ביקשה זאת משום שלעתים הליברליות המחשבתית מתנגשת עם המציאות, ופתאום חשבה שאולי זה אינו רעיון כל כך טוב, שהילד יגדל למציאות של יחסים הומוסקסואליים.
לאחר שהסברתי לה שאין אפשרות למנוע מהילד קשר עם האב בנימוק לא שוויוני שכזה, ניסחנו בקשה שבמפגשים עם הילד - בן זוגו של האב לא יהיה נוכח. זו טענה שבית המשפט יבחן כאשר האם תטען שחשיפה של הילד לבן הזוג ההומוסקסואלי של האב אינה לטובתו.
במילים אחרות: כאשר ערכי בני הזוג מתנגשים ואין ביניהם הסכמה באשר לגידולו של הילד, השיקול של בית המשפט הוא לצמצם את החשיפה של הילד למסגרות שנחשבות לנורמטיביות פחות, ולהבטיח לילד חיים נורמטיביים ככל האפשר. משום כך אני צופה שבקשת האם תתקבל.

לאור מקרה זה ובעקבות מקרים אחרים, אני מציע לכל גבר ואישה שניגשים לערוך הסכם שכזה – לקחת בחשבון שהמציאות לאחר הולדת הילד יכולה להיות שונה ממה שדמיינו, ולהבטיח באופן מקסימלי שההבנות ביניהם יכובדו על ידי הצד השני.

לכל הטורים של עו"ד בעז קראוס

צרו קשר עם עו"ד בעז קראוס
לאתר הבית הקליקו כאן