אומרים שהאהבה עיוורת ושהיופי הוא בעיני המתבונן. מחקר חדש מוכיח עד כמה. מסתבר שלאנשים יש נטייה להביט בבני זוגם במשקפיים ורודים מדי: הם מצליחים להתעלם מהפגמים החיצוניים שלהם ולחשוב שהם יפים ומושכים הרבה יותר ממה שהם באמת.
יפים יותר, נבונים יותר ונדיבים יותר
במחקר שנערך באוניברסיטת גרוניינגן, הולנד, השתתפו 70 זוגות שנמצאים במערכת היחסים הנוכחית למעלה משנתיים, חלקם נשואים וחלקם לא. הזוגות התבקשו לדרג עד כמה בני הזוג שלהם נראים מושכים בעיניהם, באמצעות שאלון מיוחד שמטרתו הייתה לתת אומדן לשאלה. כמו כן, המשתתפים היו צריכים להשיב לאותם שאלות לגבי גברים או נשים אחרים, בני אותו גיל כמו בני זוגם.
כשאנשים אחרים שאינם מכירים את הזוגות התבקשו לבצע את אותו דירוג לשאר המשתתפים, התוצאות היו מובהקות וחד משמעיות: בני זוג רואים את הצד השני שלהם כיותר מושך ממה שהוא במציאות. מחקרים קודמים כבר הראו שאנחנו חושבים שבני הזוג שלנו נדיבים יותר וחכמים יותר, אך המחקר הזה מוכיח שהאהבה היא אכן עיוורת בכל המובנים.
"לרוב, אנשים יעדיפו להתעלם מפגמים שונים שיש לבני זוגם כדי שלא יעלה אצלם ספק שאולי לא מדובר באחד שהם תמיד חלמו עליו", אומרים החוקרים. "ספקות כאלו מטרידים מאוד, משום שהם מעלים על פני השטח חששות ורגשות שליליים לא רצויים, במיוחד לאחר שכבר השקיעו במערכת היחסים אנרגיה וזמן.
"אנשים נוטים לראות את בן הזוג שלהם בצורה שמייפה את המעלות שלו ומסתירה את הפגמים שלו למינימום באופן לא מודע. הדבר עוזר להם לחוש ביטחון במערכת היחסים שלהם ומשקיט ספקות לגבי בחירת הן הזוג. כך הם מרגישים מחוייבים יותר לקשר והדבר אף מסייע בעדם להמעיט בערכם של פרטנרים אחרים שהיו יכולים להיות להם".
לדברי החוקרים, כעת יש לבדוק האם המצב נשאר כך גם לאחר שנים ארוכות של נישואים. "ייתכן והאשליה החיובית הזאת מתרחשת רק בתחילת מערכת היחסים, כשבני הזוג עדיין מאוהבים", הם מציינים. שאלה טובה.