״שנים הסתובבתי בת"א וחיפשתי אהבה,״ מספרת לי סיון בת ה-39 מאילת, רואת חשבון מצליחה, כבדת גוף ומוזנחת. ״תמיד הייתי מלאה. אני יודעת שזה לא אטרקטיבי לגברים. לא הלך לי עם גברים. הייתי יוצאת לדייט והם היו נבהלים , בורחים. נדחיתי הרבה מאד. הביטחון שלי היה ברצפה. חשבתי שאם אשכב איתם הם ירצו עוד וכך אדביק גבר אלי.החשבתי שסקס זה הכח שלי, מעטים בכלל רצו לשכב איתי ומי שכבר רצה היה שיכור ונעלם למחרת. השנים עברו ולא מצאתי גבר. הייתי בייאוש, עצובה, מרירה. גם ההורים שלי ואחיי לא חסכו ממני לחצים והייתי בעיניהם כישלון. פדיחה למשפחה, עד שהכירו לי את יוסי.

ביום ההולדת ה- 35 כבר הייתי בשלה לחתן וילדים במיידי. השתוקקתי לילד. כבר כמעט איבדתי תקווה. השעון הביולוגי צרח. יוסי הוא מלך החנונים. לא מאד נאה, נמוך, שמנמן וחסר ביטחון. עוד יותר גרוע ממני. לא היה מעולם עם אישה, סבל דחיות אינספור מנשים וכבר היה בן 40. יצאנו לדייט ולמחרת הוא שלח זר פרחים. הייתי בשוק. לא חלמתי על חיזור כזה. סימס, צלצל ולקח אותי לארוחות מפוארות ובילויים בחו"ל. בכלל לא הבנתי למה הוא רוצה אותי. איך ייתכן. חשבתי לעצמי שבטח תכף הוא ילך. יבין שאני לא בשבילו ויעלם. כמו תמיד. אבל הוא המשיך איתי והיה ברור אחרי כמה חודשים שמתחתנים. בלי יותר מידי ברורים והתלבטויות. הוא גבר טוב ואיתו אני מתחתנת.

חתן וכלה רוקדים סלואו (צילום: shutterstock | Halfpoint)
״המכשול עליו בכלל לא חשבת עוד לפנייך: החיים עצמם״ | צילום: shutterstock | Halfpoint

אני לא נמשכת אליו, לא רוצה את קרבתו

אחרי דקה וחצי הייתי בהריון עם תאומים. הייתי המאושרת באדם. לא ראיתי כלום חוץ מהגשמת החלום. אהיה אימא. לא עניין אותי מה עם יוסי. הוא היה שולי בשבילי. הייתי מרוכזת בהריון שלי, בבדיקות דם ושתן, מי שפיר היה פסגת החלומות וכולי בכיף שניצחתי את העולם. עכשיו הילדים קצת גדלו וכבר יש לי יותר זמן, והחיים עם יוסי זה לא זה. אין לי אתו כלום. אני מרוחקת ממנו , אני לא נמשכת אליו, לא רוצה את קרבתו. יש לי הרבה טענות אליו ואני אוכלת לו את הראש. מזלי שכלכלית אני מסודרת ולא תלויה באף אחד. אני אמנם שמנה מאד, ואין לי סיכוי לגבר עד שלא ארד 40 ק"ג אבל לא איכפת לי. אני חושבת להיתגרש אבל מפחדת שזו טעות.

עצוב בעבודה (צילום: Jupiterimages, GettyImages IL)
״הקריטריון היה: מין זכר. זהו. ואין מקום לבררנות״ | צילום: Jupiterimages, GettyImages IL


סיוון יקירה,

סיפור החיבור שלך מתאים אולי לעולם החרדי. מגיע חתן בשידוך ומתחתנים. בלי שאלות ובלי תשובות. למה? ככה. כי צריך להקים בית ולעשות ילדים. זו מהות הקשר. אבל בעולם החילוני זה לא עומד במבחן. ברור שהתחתנת עם יוסי בלי שום קשר לאופיו ולחיבור ביניכם. הוא היחיד שהיה זמין לך, חיזר, והלכת עם זה. היית בהלם שמישהו מתייחס אליך, לא שאלת את עצמך אפילו לא שאלה אחת בנוגע אליו. הקריטריון היה: מין זכר. זהו. ואין מקום לבררנות. גם יוסי לא היה מוכשר גדול בנשים ולכן גם הוא התלהב שאת בכלל נענית לו. זה מפגש בין שני אנשים סובלים, מצוקתיים, שהחיים הרומנטיים לא חייכו אליהם, שנאחזו בחלום אחד של השני.
המטרה הושגה. רצית להית בשמלה לבנה, להוכיח לעולם שאת מתחתנת ואת לא כישלון ולא רווקה זקנה, רצית להוציא את עצמך ממקום המאכזבת, רצית מסגרת זוגית וילדים. השגת את כל זה. אבל המכשול עליו בכלל לא חשבת עוד לפנייך: החיים עצמם. איך יראו חייך? זה לא עבר לך בראש. היית רווקה מתבגרת. כלום לא נראה באופק, לא חשבת את עצמך לאטרקטיבית ופשוט לקחת את מי שרצה. זה יכול היה להיות כל אחד אחר.

תפני זמן לקצת פעילות גופנית

כל השתלשלות האירועים היא מאד טבעית ואנושית בסיטואציה כמו שלך. רצית כבר לממש את ׳החבילה׳ הזאת. זה קורה לכל כך הרבה אנשים, ולא כולם מעזים לחשוף בפני עצמם את האמת כי זה יחעיב אותם למעשה שהם לא בשלים לו. הם ממשיכים לספר לעצמם שקרים ולהאמין לזה. אבל את לא בולעת את השקר הזה. לכן את פה. לי ברור מעל לכל ספק שלהשיג חיי זוגיות טובים לא יהיה קל במקרה הזה. ההתחברות שלכם נעשתה ממקום של זעקה ולחץ, והדברים בינתיים השתנו. הצרכים שלך השתנו. יוסי היה דו"ח אקסל בשבילך. הוא עמד בקריטריון המרכזי. אבל לצלוח את החיים זו כבר אופרה אחרת.

אישה שמנה על משקל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"אני ממליצה לך להפחית משקל תוך הבנה שאוכל הוא הנחמה שלך" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ראשית, אני ממליצה לך להפחית משקל תוך הבנה שאוכל הוא הנחמה שלך. זה לא פשוט, אבל זה חלק מהשינוי שאת רוצה, תפני זמן לקצת פעילות גופנית. זה מחזק את הגוף והנפש. תרגישי יותר ביטחון ואהבה לעצמך. זה דבר ראשון. לא בטוח שאפשר להציל את הקשר בניכם. זה חיבור בלחץ למען מטרה מסוימת. אולי מיצית, קיבלת מה שרצית , סימנת וי. ויש לי הרגשה שאת בדרך ליעד הבא. בתוך מערכת יחסים שאין בה תוכן קשה לשרוד. הילדים הם לא סיבה מספיק טובה על מנת להישאר. גם לילדים חשוב התוכן , החום והאהבה בין הוריהם ולא המסגרת הריקה.

לפני שמחליטים כדאי לנסות ניסיון אחרון וללכת לטיפול זוגי. אחרי מספר מפגשים את תדעי אם הגעתם לסוף הדרך או שיש עוד סיכוי להתקרבות. נישואים זה רק הטייטל, לא בכל מחיר . חיי נישואים אמנם זה לא כל היום לאבי דאבי, אבל יש מינימום מסוים שמתחתיו זה עלוב ועצוב מידי ולא שווה את המחיר.

> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה:Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון