מיטל פונה אלי עם סיפור לא פשוט כשהיא מבינה שהיא האשמה כאן אבל אין לה כלים להתמודד עם המצב. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא שלי תמיד דאגה לומר לי שאני לא מוצלחת, שאני ילדותית ואף גבר לא ירצה אותי. על זה גדלתי. כל שנה שחלפה הפכתי מרירה ורגישה יותר ובעיקר בלתי נגישה. הייתי כעסנית, חשדנית, ולא נעימה. מגיל 20 התחיל הלחץ למצוא חתן. כל גבר שיצאתי אתו חצי דקה, אמא שלי רצתה שיביא טבעת. 'בלי טבעת שלא יבוא', היא הייתה אומרת. על כל אחד הייתה לה ביקורת, ואף אחד לא עבר אותה. מבחינתה, כולם היו נצלנים שרצו ממני רק סקס.
"רציתי להוכיח לעולם שאני כן יכולה. יצאתי עם גברים אבל זה אף פעם לא הצליח. עכשיו אני מתחילה להבין למה. בתחילת שנות הארבעים שלי, הכרתי את עמית. גם לו כמוני לא היה קל בתחום הרומנטי ולכן היה טרף קל, וגם הוא כבר היה לחוץ למצוא אישה. כל המשפחה שלי 'ישבה' עליו. לחצו חזק וכנראה שזה הצליח כי פתאום התחתנו והייתי כלה כמו שתמיד חלמתי. אבל אני כהרגלי הורסת הכל.
"החיים שלי ושל עמית ביחד בלתי נסבלים. הוא מכעיס אותי ואני מתפוצצת כל יום. אני כועסת שהוא יוצא עם חברים, שהוא מסתכל על מישהי ברחוב, על זה שהוא הולך שעות עם הכלב בפארק, אם הוא מאחר 10 דקות מחדר הכושר אני כבר שולפת ציפורניים. כל עניין קטן מביא אותי לפיצוץ. בוכה, טורקת דלתות, ולפעמים גם אורזת מזוודה והולכת לחברה ליומיים. אין יום שעובר בצורה חלקה. עמית, מן הסתם, קרוב להרים ידיים אבל אין לי שליטה על זה".
ברגע שתביני - תכעסי פחות
מיטל יקירה, הכעס אצלך הוא תושב ותיק, והוא רק שלך. עמית מתפקד כאן בתור הטריגר.
אין לי ספק שגם לעמית יש חלק "במשחק" הזה. אבל עכשיו לקראת יום הכיפורים זה זמן סימבולי לחשבון נפש ואת זקוקה לזה יותר מתמיד. עלייך לעשות סדר במגירות המוח כי ברגע שתביני - תכעסי פחות. תהפכי את הכעס לחמלה, וכך תוכלי לייצר לך זוגיות מחממת לב ונעימה. הכל בידים שלך. ברור לי שלא יהיה קל ליישם את כל מה שאכתוב כאן, אבל עצם ההבנה של הסיטואציות בחיים ותשומת הלב על האמת ולא על האגדות שסיפרת לעצמך כבר מקדמת אותך כאדם.
1. התחילי לסמן לעצמך מי את. תנתקי את חבל הטבור מהורייך. לא את הקשר ביניכם, אבל עלייך להבין שהם בני אדם ולא מלאכים מושלמים ומה שהם אומרים לא תמיד נכון ולא תמיד ברוח התקופה. גם להורייך יש מצוקות מבית שמעולם לא נפתרו, והם מעבירים את כל החרדות הלא מטופלות שלהם הלאה מבלי לשים לב לרגע שכל מילה זה נזק. השיעור הזה חשוב עכשיו לא רק בשבילך אלא גם כהכנה לאימהות מכילה וטובה יותר.
2. טפסי גבוה. את באה מנמוך, ממקום שאת שקופה ולא שווה. את מריונטה שסוחבת על גבה דימוי עצמי שלילי וזה ממש סבל נפשי. את עדיין במקום הנעלב והסוחט במקום להבין ללמוד ולהתפתח.
3. התחילי להאמין באחרים. מכיוון שספגת מסרים מהילדות, אין לך אמון באף אחד. למעשה לימדו אותך שלא לסמוך על האינטואיציות שלך. את לא מבינה דבר. עלייך לעשות מה שאומרים לך כי את לא חכמה מאד. עד היום הזה את מאמינה שככה את. שאת הכי פחות טובה. תחתית הטבלה. לא פלא שאת כועסת על כל העולם. כל המהות שלך הוא כעס פנימי עמוק. את במצוקה ובכאב כבר שנים וזה מדכא וסוחט רגשית ונפשית. לא סמכת על עצמך אף פעם, לא התנסית בחוויות זוגיות צמודות, אין לך מיומנויות חברתיות. את לא מסוגלת לספוג חצי דקה של אי נוחות. את אימפולסיבית ומתנהלת כמו חיה במנוסה.
4. שחררי את עמית מאשמה. את מעייפת אותו ומתגרה בגורל. את שולפת סכינים לכל עבר כי את לא יודעת מה נכון ומה לא, מגיבה ללא פרופורציה למקרה. ופועלת מתוך חרדה ותחושת נחיתות. עלייך לטפל כעת רק בעצמך. אם יש בך כעס - זכרי שהוא כלפי עצמך בלבד. במקום להיעלב מכל מסר, קחי אותו כשיעור. את הכעס על המשפחה הפכי לחמלה תוך הבנה שכלום לא נאמר ממקום רע. הם ודאי מבקשים את טובתך אבל אינם מבינים מהי. תביני כמו אדם בוגר שהמסרים שקיבלת הם מתוך הפחדים וחסר המודעות של הוריך. סלחי להם ותוכלי לבנות את עצמך, להכיר את עצמך ולהמשיך הלאה.
יש לך את יום הכיפורים, יום של חשבון בין אדם לעצמו. זה חשבון נפש שלא כדאי לך לדחות. עתיד היחסים שלך עם עמית מסתמך על זה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il