בניגוד לקביעות עתיקות וקדומות,  בגידה היא ממש לא נחלתם של הגברים בלבד. גם נשים בוגדות ולא מעט מהן. לפי נתונים סטטיסטיים מאפריל 2015, 14 אחוז מהנשים הנשואות בוגדות בהשוואה ל-22 אחוז מהגברים הנשואים. עם זאת, דומה שיש עדיין גישות שלא לגמרי השתנו: אישה תחפש רומן או סטוץ ממקום רגשי וצורך עז באינטימיות, בעוד שגבר יכול להסתפק בסיפוק גופני גרידא. הכללה גסה אך עם זאת לא מנותקת מהאמת.

למה אנחנו עושים את זה? ובכן, הסיבות לבגידה נשית או גברית דומות מאד אך בכל זאת יש בהן שוני כמו שלנצח יהיה שוני בין נשים לגברים. המניע אולי מאד דומה אך האפקט של היום שאחרי הוא הוא השוני הגדול. הבטחנו זה לזו נאמנות. בלעדיות. כל כך רומנטי אבל לצערנו לא מציאותי כמעט.

אין ספק שהתקדמנו והפכנו ליברליים יותר (אם כי רבים יגידו שדווקא הידרדרנו). בעבר, וגם היום, נהוג לחשוב שכאשר גבר שוכב עם נשים רבות הוא תותח על, נערץ על ידי חבריו, מלך העולם, רב זיין. אם אישה מרבה לפסוק את רגליה עם כולם - יגידו עליה שהיא זונה, זולה, "מזרון פלוגתי", שרמוטה, קלת דעת ועוד. האבולוציה הכתיבה לנו את הדפוסים בדיוק כמו שאנו הכתבנו לאיבולוציה. הסיבה לכך היא שבתפיסה הבסיסית אישה צריכה לדעת ממי נכנסה להריון, ולכן תשכב עם גבר אחד ורק אתו. בעוד שגבר אמור לפזר זרע כמו סביון ברוח. ולשם כך הוא צריך לכבוש נשים ולשכב עימן. זה ביצר אצלו ולכן כביכול הוא לא אשם. הוא זכר אלפא, חזק בשבט. שולט.

בוגדת (צילום: thinkstock)
כולם בוגדים, השאלה היא מה קורה ביום שאחרי | צילום: thinkstock
חזרה ל-2015: מחקרים רבים הוכיחו כי קיים שוני הורמונלי בין נשים לגברים. אנחנו בנויים אחרת, ולכן יש שוני במעשינו בכל תחומי החיים. בזמן קיום יחסי מין ובמיוחד בזמן אורגזמה, מופרש מהמוח הנשי הורמון האוקסיטוצין (אותו הורמון שמופרש בהריון ובהנקה) שמטרתו להגביר את הרגש. הוא נועד על מנת ליצור חיבה של האישה אל הגבר שלה, רצון להשקיע וחיבור עמוק בין האם לגבר.  זו הסיבה שנשים מפתחות רגש ותלות בגבר שאתו הן שוכבות. פה טמון השוני הביולוגי בבגידות בין זכרים לנקבות.

זו הסיבה שאישה יותר נוטה לעזוב את הבית וללכת בעקבות הלב. האישה יותר אמוציונלית וטוטאלית, ותוסיפו לזה קצת אוקסיטוצין והאמונה היא שהאהבה תגבר על הכול, כך בראייה הנשית. גבר מצדו יכול לחזור הביתה כאילו כלום לא קרה. אמנם אף אישה לא תהיה מוכנה לקבל בשלווה את הבגידות מחוץ לבית אבל יש לה נטייה יותר לסלוח בעוד שגבר יתקשה מאוד עד לסירוב מוחלט לקבל אישה ששוכבת עם אחר כי המשמעות היא שאשתו אוהבת אותו או מפתחת רגש כלפי המאהב. זהו השוני המהותי שעומד בין גבר לאישה.

עם זאת, הצרכים שלנו, גברים ונשים כאחד, הם די דומים. איך תדעו אם גם אתם עומדים רגע לפני בגידה? הנה כמה מהסיבות שלא פעם מובילים אנשים לרעות בשדות זרים:

שעמום. כשיש שיממון רגשי. שחיקה בחיי נישואים גם אם הם נחשבים לסבירים אך כבר עייפים מלרגש. ואין כוונות או רצון להתגרש, בני האדם אוהבים להתנסות ולהתרגש.

חיי נישואין בלי עניין משותף ושיח. כשאין פרטנר רגשי, ונותרו רק עניני הפרקטיקה - הלב משווע לאהבה.

כאשר בבית אין תשוקה ולא מקיימים יחסי מין בתדירות סבירה, נוצר באופן טבעי ריחוק, שלא פעם מפנה מקום לאדם אחר, מאהב/ת.

משקעים וכעסים בן בני זוג וחווית דחייה. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא לא מספק את האחר, במיוחד בזוגיות. זה נותן תחושה שאנחנו לא שווים, לא נחשקים, לא נאהבים. מאהב/ת יכול להיכנס למשבצת הזאת בקלות ולהפיג את כאבי הדחייה.

בוגדת (צילום: thinkstock)
אנחנו פשוט בנויים אחרת. זאת עובדה ביולוגית | צילום: thinkstock
פיתויים. במפגשים יומיומיים בין נשים לגברים מתפתחים יחסים, הריגוש ממכר וקשה לסרב לו. אך הוא יכול להיות גם מלכודת דבש.

נישואים כושלים בדרך לרבנות, כמעט. הידיעה שצריך להתגרש. כבר לא נותר כלום בזוגיות מלבד הפחדים. זוהי קרקע מזון נפלאה לבואו של מאהב שיחזק אותך לקראת התהליך. מאיץ תהליכים. זרז. רשת ביטחון.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il

>> לכל הטורים של יעל ברון