"אני מאיה, בת 26, ובן זוגי צעיר ממני בשנתיים. אנחנו חברים כבר שנה. מאד צמודים. ישנים כמעט כל לילה ביחד. הוא גר עם ההורים שלו, מאד קשור אליהם ומושפע מהם. פה גם הבעיה שלנו.
"אני בוגרת ואני כבר מתחילה לחשוב על עתידי - על חתונה, על משפחה, הריונות, ילדים. והוא? לא נראה לי בכיוון. אני לא יודעת כמה באמת אנחנו מאוהבים אבל אנחנו מאד תלויים אחד בשנייה. הוא ביישן עם בנות ואני בחורה קצת מלאה, חסרת ביטחון בקשר לגוף שלי. זה בסיס הקשר. הוא מקבל אותי כמו שאני. נמשך אלי ואוהב את מה שאני. וזה מה שמשאיר אותי אתו כל כך צמוד. זאת הפעם הראשונה שגבר נמצא איתי ולא שופט אותי ומאכזב אותי.
"אבל יש בעיה רצינית. ההורים שלו לא אוהבים את הבחירה של בנם. הם חושבים שמגיע לו יותר ממני. אבא שלו אדיש אלי ואמא שלו רק עוקצת ומשפילה. ליד כולם היא יכולה לומר משפט - 'את נורא עלית במשקל' או 'לא יפה לך ליפסטיק אדום' וכו'.
"אין מפגש שאני לא יוצאת בוכייה. הוא עומד מהצד, רואה ולא אומר מילה ואם כבר אומר הוא מצדיק אותה ומגן עליה בחירוף נפש. זה מטריף אותי. הוא אוהב את אימא'לה יותר מאותי.
"אני רואה שהוא רק מרצה אותה. עומד דום על כל גחמה שלה, אפילו קצת מפחד להתעמת איתה. ילד טוב ירושלים.
"לאחרונה אני מרגישה את ההשפעה של אמא שלו על הרגשות שלו אלי. הוא אמר לי שחתונה לא על הפרק כרגע. פתאום הוא רוצה טיול גדול לבד. משהו מתרופף בינינו.
"אולי נכון לי לשחרר ולהמשיך הלאה ,אולי ממנו לא יצא לי כלום וסתם אבזבז את שנותיי הטובות. אני אובדת עצות".
אין סיבה בעולם להשלים עם עלבונות
מאיה,
הבעיה היא לא ההורים אלא הוא עצמו.
השאלה הראשונה היא האם לעזוב אותו זו אופציה ישימה מבחינתך? אם התשובה היא כן, צאי לדרך.
- אין סיבה בעולם שתשבי מול עוקצים ועלבונות. לא של בן זוג ובוודאי לא מאמא שלו.
- אין סיבה שתישארי עם בן זוג רק בגלל ניסיון כושל בעברך ומהפחד שאולי הוא אחרון עלי אדמות.
בן זוגך צעיר ועדיין לא בכיוון של חתונה ובנוסף לזה יש לו עניינים בלתי פתורים עם ההורים שלו בהקשר שלך ולדעתי בכל ההקשרים. הוא ילד שנותן לאמא שלו לשלוט בבחירות שלו בחייו. היא כנראה מאד ביקורתית ושתלטנית ולכן הוא עדיין בפוזיציה של הילד המרצה וזה לא עומד להיגמר כל כך מהר.
הוא רומז לך שהוא לא סגור על הקשר הזה ועוד חוויות אישיות עוד לפניו. וכן, בחור בן 24 עוד לא אמור להיות בשל להקמת משפחה. את צריכה לחשוב רק עליך. הקשר לא מרמז על עתיד מזהיר זה ברור. אתם לא באותו מקום בחיים והפער רק ילך ויעמיק.
הקשר הזה יגמר במוקדם או במאוחר. מתי זה יקרה זה בידיים שלך. רק כשתתגברי על הפחד שלך מהלבד ומהדחיות ותשפרי את הדימוי העצמי שלך רק אז תאזרי אומץ ותעזבי
הקשר הזה יגמר במוקדם או במאוחר ומתי זה יקרה זה בידיים שלך. רק כשתתגברי על הפחד שלך מהלבד ומדחיות ותשפרי את הדימוי העצמי שלך רק אז תאזרי אומץ ותעזבי. אבל כן, זה בהחלט הדבר הנכון.
זה גם יהיה מבחן קטן שיסמן לך מה מרגיש בן זוגך כלפייך וכמה מהר הוא מוותר או נלחם להחזירך. בסוף ההחלטה היא שלך. זו פוזיציה חזקה. קחי שליטה לידייך ותעשי את הדבר הנכון. להתגבר ולעשות מעשה גם אם הוא לא קל, זה מחזק, זה כל כך יעצים אותך, ובפעם הבאה שמישהו בעולם הזה ידבר אליך בזלזול או בעוקץ ובן זוגך לא יגבה אותך, באותו רגע ממש תעצרי את זה. כי כל עוד את שם שוב ושוב את מסמנת שאת מסכימה למתרחש. ורצוי מאד לסמן מה הם הגבולות שלך. להיות קיימת.
בברכת חג שמח ולאיחוד בעם ישראל.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת