בימים השחורים שחלפו מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל כולה כואבת את מספר ההרוגים, הנרצחים, הנעדרים והחטופים שרק עלה ועלה. מספר האבידות רק עולה עולה מאז הכניסה של צה"ל לרצועת עזה, ומשפיע על עשרות מעגלים. כך קרה שכמעט כל בוגר בתיכון האיזורי גבעת ברנר מכיר מישהו או מישהי שנהרגו בשבועות האחרונים.
"התחלנו לעשות רשימה בקבוצה של בוגרי התיכון בשבת בלילה, כשהתבשרנו על מותם של אביעד, צור ועמרי", מספרת נעה צימר הוקר, בוגרת בית הספר. "מאז התווספו עוד שבעה. פתאום ביום הזיכרון הקרוב יהיו עוד עשרה עמודים במצגת. זה משהו שלא קרה אף פעם".
מדובר במספר עצום עבור בית הספר התיכון, גבוה יותר ממספר הרוגים בוגרי בית הספר בכל 20 השנים האחרונות.
התיכון האיזורי ברנר, שממוקם בגבעת ברנר, מרכז תלמידים מכל היישובים שבסביבתו. 10 מבוגריו נרצחו או נפלו בסבב הלחימה הנוכחי - כל אחד עולם ומלואו. "בגלל שזה בית-ספר בקיבוץ הוא מאוד קטן ומאוד קהילתי, אז כולם מכירים את כולם ונשארים בקשר. אין מישהו שלמד בבית-הספר ולא מכיר מישהו שנכנס לו ללב קצת יותר", אומרת נעה. ״אביעד, צור ועומרי נרצחו שלושתם במסיבה. הם ממש היו מהראשונים שנקברו מהנובה, כולם מהכיתה שלי. אמנם סיימנו לפני עשור, אבל כולנו היינו בקשר של חתונות, ימי הולדת ומפגשים. אחריהם נפל יובל הלבני, שהיה המדריך שלי בצופים, שנפל בקרב בשדרות, וגם יפתח גורני שנהרג בקרב עם מחבלים. נועם אברמוביץ׳ הייתה רק בת 19, תצפיתנית מנחל עוז, ולצערי יש נוספים. אנשים שצובעים את כל זיכרונות הילדות שלי".
אביעד, צור ועומרי היו חלק מחבורה של 12 בנים, כולם גדלו יחד עוד מימי הגן. "ברגע ששמעתי על המסיבה ברעים, היה לי ברור שמישהו מהחבורה הזו שם", אומרת נעה. "זו ממש קלישאה, אבל הם כולם חיו את הרגע ואת החיים במלואם. זו מורשת קטנה שהם השאירו לנו. השבעות שלהם היו הזויות, כי במשך שבוע עברנו כל החברים משבעה לשבעה, וכל הזמן דיברנו על זה שהצוואה שלהם היא לחיות את החיים במלואם.
"כולם היו חכמים, משכילים, איכותיים, ששרתו ביחידות טובות ונהנו מהחיים. אלו אנשים שכל חלק משמעותי מהנערות ומהילדות שלי קשור בהם. יובל היה המדריך שלי בצופים, שזו דמות שמעצבת הכל בתקופה של החיים שאת בה, ואביעד, צור ועומרי זה החבורה שלך - שישי בערב, זה הכל. בגלל שגדלנו במועצה איזורית קטנה אין ממש חברים אחרים. את יושבת בבית של מישהו, בגינה שגדלת בה, אמא שלו יושבת איתך, אח שלו מביא לך קולה, הכל סיטואציות מוכרות - רק שהוא לא נמצא. אחת הבנות מהחבורה קיעקעה 3 כלניות לזכרם, כי תכף ה-30 שלהם. אף אחד לא באמת מעכל את זה. כל אחד היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון".
יובל היה קצין מגלן במילואים, מהראשונים שנקראים לשירות. הוא השאיר מאחור ילד בן שנה ועשרה חודשים. "הוא נראה בדיוק כמוהו, וכשהוא הסתובב בשבעה זה הרגיש שזה הוא. יש לו אח תאום שהם היו בלתי נפרדים, עד שהם נפרדו. והוא באמת מלח הארץ. המשפחה הזו הם מלח הארץ במלוא מובן המילה. הוא היה בצופים ובמשלחות, הוא היה קצין והתחתן עם עמית, שזו החברה שלו מהתיכון, הכל לפי הספר. הוא נפל בקרב בשדרות, ובלוויה שלו היו כל כך הרבה אנשים שאי אפשר היה להיכנס לאיזור של המועצה בכלל. עשו לו צעדת דגלים במושב, יוני רכטר ניגן בשבעה, היו אלפי אנשים".