אופיר אנגל בן ה-18 התארח בקיבוץ בארי אצל בת זוגו יובל שרעבי באותה שבת שחורה ב-7 באוקטובר. אז המחבלים פרצו לבית המשפחה, חטפו אותו יחד עם יוסי שרעבי ז"ל, אביה של יובל - לעזה. לאחר 54 ימים של מאבק, אופיר שוחרר מהשבי, כשיוסי נשאר מאחור - ונהרג בשוגג מאש כוחותינו.
בריאיון ל"חיים ומעיין", אופיר שיתף כי כמו רבים מהחטופים ששוחררו, גם הוא חי בתחושות מעורבות. מצד אחד יצא מהשבי, חזר לחיק המשפחה ולעצמאות - ומצד שני חווית החטיפה והימים בעזה לא עוזבים אותו לשנייה. "יש המון פלאשבקים לאותה שבת וגם לרגעים שם, זיכרונות שלא עוזבים. זה מקשה, לא השתחררתי וחזרתי לחיים רגילים".
מה הזיכרון הכי קשה או מפחיד?
"הזיכרון הכי קשה הוא מהשבת ב-7 לאוקטובר, ראיתי את חברה שלי, אמא שלה ושתי אחיותיה, נשארות על הכביש עם מחבלים ואנחנו נוסעים. בכל התקופה בשבי לא ידעתי מה קורה איתן, הייתי בטוח שהן מתות או חטופות. אין לך מושג מה קורה בחוץ, הם שיקרו לנו ואמרו שלא נחזור אף פעם, שנמות בעזה ושהמשפחות והמדינה לא רוצים אותנו".
האמנת לזה באיזשהו שלב?
"לא במאה אחוז, אבל כן. לא היה לי מושג מה קורה פה. זה גורם לך להרגיש שוויתרו עליך. אבל עדיין יש שם תקווה שאולי הם (חמאס) סתם אומרים, שכן נלחמים עלינו".
בזמן שאופיר תהה אם נעשה מאמץ להחזיר אותו משבי חמאס - משפחתו נאבקה ונלחמה ששמו יכלל ברשימת המשתחררים. לאחר לילות מותחים של המתנה, אופיר נכלל בסבב השישי מבין שבעה בעסקת החטופים, והוא שב הביתה.
מטבע הדברים, מאז הטראומה - כל תשומת הלב מופנית אליו. כנשאל האם הוא מקבל יחס מועדף בבית, הסבא שרגא התערב ואמר: "יכול להיות שאחיות שלו שומעות את זה עכשיו בטלוויזיה, אני לא יודע מה הן אומרות". הצחוק שהתפרץ באולפן הקדים את ההסבר של האב יואב: "להן התשובה ברורה. זאת גם חלק מהמורכבות. זה מאוד מסובך"
"כל הפוקוס עלי מאז שחזרתי", הסביר אופיר כשנשאל אם נוכח האירועים הוא הפך להיות הבן המועדף, "שמים את כל המשפחה בצד, מאוד קשה לאחיות שלי". אביו השלים את דבריו והוסיף: "אומנם אופיר חווה חוויה שלא יכולה לתאר. אבל גם המשפחה ושאר המעגלים חווים חוויה ותקופה מאוד קשה, כשמגיע הפוקוס הביתה הם נשארים מחוצה לו וזה מאוד מורכב וקשה".