ב-7 באוקטובר נחטפו לרצועת עזה בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני. בעוד שמספר חטופים ששוחררו בינתיים מהשבי טענו כי ראו את ארגמני, משפחתו של אבינתן לא קיבלה עד היום אינדיקציות באשר למצבו. החברה שבה עובד אבינתן, אנבידיה, הודיעה על תרומת 15 מיליון דולר לטובת תמיכה בנפגעי המלחמה.

אחותו של אבינתן, גליה דקל, קראה הבוקר להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס כדי לייצר תנאים לעסקה. "אנחנו רוצים לראות עסקה שלא משאירה אף אחד מאחור. אנחנו רוצים את כולם ביחד, לא רוצים שום חלוקה. רוצים שזה יהיה בדרך כזאת, שחמאס יילחץ כל כך חזק צבאית, מדינית וכלכלית, לא משנה באיזו דרך, עד שהם יביאו לנו עסקה שאנחנו נקבע את הכללים, שתהיה משמעותית לנו, שנחלץ את החטופים בגאווה ובכבוד, כמו שראוי למדינת ישראל".

"אלה ימים לא פשוטים. אנחנו נאחזים הרבה באמונה ובכוחות שאנחנו שולחים לאבינתן, מאמינים שהמחשבות הטובות שלנו משפיעות על אבינתן ומחזקות אותו בשבי. שמענו על אנשים שהיו בשבי בעבר, שהיו דברים שממש החזיקו אותם שם. אנחנו מתרכזים בזה וכמובן בפעילות שאנחנו עושים פה ובתמיכתם המאוד גדולה של אנבידיה. אנחנו מקווים לטוב".

מה ידוע לכם על מצבו?
"לא קיבלנו שום עדויות, אנחנו לא יודעים מה עם אבינתן. ראינו את הסרטון ואת ההתכתבויות מאותו יום, כשאבינתן ונועה חיכו במשך שעות לעזרה והתחבאו. חוץ מזה אנחנו לא יודעים כלום. הפעם האחרונה שדיברנו, זה היה ביום שלישי לפני אותה שבת. נפגשנו כל המשפחה לכבוד יום הולדת שלוש לאחיינית שלי. הייתה ארוחת ערב, היה נחמד ורגיל, כיף לפגוש את כולם. לא דמיינו מה יהיה אחר כך".

גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי האנוש באנבידיה, על התרומה המשמעותית: "מבחינת החברה, זה היה הדבר המתבקש. ביחד עם ההנהלה הבינלאומית ואלפי העובדים שלנו בארץ ובעולם, נרתמנו וגייסנו סכום בסך 15 מיליון דולר. העובדים תרמו חמישה מיליון דולר והחברה שילשה את הסכום, הוסיפה 10 מיליון דולר. הרבה עובדים מכל העולם נרתמו למאבק הזה. הכסף מיועד לארגונים שנמצאים כאן באזור, כמו ארגון הצלה. לא בחרנו לעובדים את המקומות לתרום להם, העובדים בחרו את מה שהם רוצים".

גליה, מה חשבת על היוזמה הזו?
"זה דבר מדהים, מרגש ובכלל לא ברור מאליו. זו לא הדרך היחידה שאנבידיה תומכת ועוזרת לנו, החברה נמצאת איתנו לאורך כל המאבק מהרגע הראשון. הם נמצאים איתנו כל ערב בקריה, תומכים במשפחה. עובדים שבכלל לא מכירים את אבינתן מגיעים מכל רחבי הארץ, נוסעים רחוק כדי לעמוד איתנו בלילה, בקור ובחום. זה מעורר התפעלות ומרגש ממש".

מה המסר שלך בבוקר הזה?
"כולנו כואבים בסיטואציה הזאת, כל אחד בסיפור שלו מרגיש את זה, כואב את זה וחווה את זה. כולנו מנסים למצוא דרך לעזור, לפעול ולסייע. הדרכים הן שונות, כל אחד רואה מה נכון בעיניים שלו ובתפיסה שלו. הכי חשוב בתקופה הזאת זה לזכור מה היה פה לפני ה-7 באוקטובר ולאן אנחנו לא רוצים לחזור, לזכור שכולנו פועלים ממניעים טובים, להצליח לראות את הטוב גם במקומות שאני לא מסכימה איתם ובדרכי פעולה שאני לא מסכימה איתם. מתחיל לחזור השיח הפוליטי, יש אי הסכמות בכל מיני נושאים, גם בהקשר החטופים. חשוב לשמור על שיח אוהב בינינו, כולנו אחים".