ויצ'יאן טמטונג, אזרח תאילנד ששוחרר משבי חמאס, היה האחרון שראה בחיים את החטופים יותם חיים, סאמר פואד אל-טלאלקה ואלון שמריז - השלושה שנהרגו מאש צה"ל אתמול (שישי). בשיחה עם חדשות 12 הוא תיאר איך חיזקו אותו ותמכו בו - ולמה לא הצליחו לצאת מהמנהרות.

טמטונג סיפר כי אירוע החטיפה עצמו היה אלים, אבל מהרגע שהורדו הארבעה למנהרות היחס אליהם היה אחר - ללא התעמרות וללא אלימות. החטוף סאמר אלטטלקה, דובר ערבית, שימש כמתורגמן ומתווך בין ארבעת החטופים לשומרים שלהם. "הישראלי דיבר את שפתם", אמר. "הוא זה שבדרך כלל דיבר עם חמאס ועם הישראלים".

האזרח התאילנדי שוחרר מהשבי אחרי 51 יום. במהלך שהותו מתחת לפני השטח של עזה, סיפר, ניסו שוביו להעביר אותו ואת שלושת החטופים הישראלים שאיתו למקום אחר, מעל פני הקרקע. ההפצצות הישראליות, הוא תיאר, מנעו זאת.

לדבריו, באחת הפעמים ניסו החבורה ושומריה לצאת החוצה, אך בשל ההפצצות השומרים השיבו אותם לאחור והסבירו - "אנחנו לא יכולים לעלות בגלל הפגזות הצבא שלכם". "החוטף אמר לנו - 'אנחנו לא יכולים לצאת, בום בום' - והצביע למעלה", שיחזר.

שג'אעיה אחרי תקיפות צה"ל
שג'אעיה אחרי תקיפות צה"ל.

בשיחה איתנו, שאת חלקה פרסמנו בתחילת השבוע, טמטונג סיפר על ימיו בשבי. "בשבועיים הראשונים סבלתי ממיגרנה ונראיתי כמו משוגע", תיאר. "דיברתי לעצמי והלכתי הלוך ושוב עד שמחבלי חמאס אמרו לי להפסיק".

טמטונג תיאר איך שלושת הישראלים שהיו איתו עודדו אותו. "כיוון שאני לא יודע לדבר עברית, היו ימים שהחטופים באו אליי ועשו תנועות ידיים, אמרו לי להמשיך להילחם", סיפר. "ניחמנו זה את זה, החזקנו ידיים, אחזנו זה בכתפו של זה".

הוא גם תיאר איך צלמו החוטפים את החטופים. "בשלב מסוים הגיעו המחבלים עם מצלמות ותיעדו את החטופים", אמר. "הם הקליטו סרטון ביום העשירי, אני זוכר את זה. היה נראה שהם אמרו לאחד החטופים מה להגיד בסרטון ואז הוא דיבר קצת. הוא כמעט בכה, אני לא בטוח על מה הם דיברו".

לאחר 41 יום במנהרה, המחבלים העבירו את הארבעה למנהרה אחרת, לשם צורפה קבוצה קטנה נוספת של חטופות ישראליות. לדבריו, הם צעדו דרך ארוכה יחד. "הן נראו מאוד מותשות", סיפר. "הן היו צריכות לעצור אחרי הליכה קצרה, ואז שוב לעצור". לדבריו, פני הנשים היו מכוסים בחיג'אב.

לאחר ששוחרר, תוחקר טמטונג על-ידי הרשויות, אבל רק שתיים מתוך שלוש המשפחות עודכנו במצב יקיריהן, וגם רק באופן חלקי. משפחת שמריז לא שמעה כלל מהרשויות ולא ידעה שאלון עדיין בין החיים. הם שמעו את זה מאיתנו טרם שידור הריאיון וקיבלו מעט עידוד, מעט אוויר. שלושה ימים אחר כך, פורסם דבר מותם הכול כך טראגי של השלושה.