אנחנו לא יודעים איך ומתי המלחמה תיגמר. חוסר הוודאות הוא תחושה שמרחפת מעל כולנו מאז ה-7 באוקטובר. אבל יש דבר אחד שניתן לומר בביטחון כמעט מלא: בעוד כתשעה חודשים לערך, אנחנו צפויים לקבל בייבי בום די רציני. מספיק להסתכל אחורה בזמן ולהבין איך מלחמות מקדמות ילודה. כך למשל, לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1946–1964 נולדו 74.6 מיליון תינוקות בארה"ב, זאת לאחר שהחיילים שבו הביתה מהחזית. אגב, גם לאחר הוריקן סנדי, ב-2012, דיווח על עליה של 34% במספר הלידות ביחס לממוצע אותו חודש בשנים עברו. מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בעקבות האירועים, גילה כי לאסונות טבע יש אפקט בייבי בום דומה לזה של מלחמות, וכי האפקט מתעצם ככל שיכולת התנועה מוגבלת וככל שאנשים מרגישים שנשקפת סכנה גדולה יותר לחייהם - ככל הנראה בגלל רצון קדום להתרבות כדי להשאיר אחרינו זכר אם האסון יגבה את חיינו.
"בייבי בום הוא מונח המתייחס לעליה משמעותית בשיעור הילודה, תופעה מוכרת אחרי מלחמות שגורמת ללא מעט אנשים לבטא תחושות וצרכים נפשיים וחברתיים הנובעים מהקונטקסט שמייצרת מלחמה", אומרת שגיא ברסלב, חברת צוות מנהלי ברשת עוצמות - פסיכותרפיה רב-תחומית, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית המתמחה בטיפול בפוסט-טראומה. "לאנשים יש סיבות מגוונות לזרז את מיסוד הקשרים בעתות מלחמה, אך לא תמיד הקשרים האלו מחזיקים מעמד בשוך הקרבות. למלחמות ומצבי משבר קולקטיביים יש גם את היכולת להעמיס נטל על קשרים באותה מידה שבה הם מהווים זרז להיווצרותם".
בדרך לבייבי בום, עוצרים בחתונה בבסיס
עד שכל הילודה המוגברת תגיע, אנחנו עדים כעת בעיקר להרבה מאוד חתונות בזק שמתקיימות בבסיסים, בנקודות כינוס ורגע לפני כניסה לעזה. האתר "כלות אורבניות" מספר על הרבה מאוד סיפורי חתונות מיוחדים שהגיעו אליהם למערכת. "כל זוג מצא את הדרך הסמלית לקיים את החופה שלו ולציין את ניצחון האופטימיות והאהבה. כל סיפור שכזה היווה עבורנו מקור של תקווה ואור", הם מספרים ומשתפים בסיפורים מתוך הבסיס, שטחי אימון ובחצר האחורית בבית.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
רותם ואיתמר למשל התחתנו בטיילת מתחת לבית. במקום שמלה לבנה והינומה וחליפת חתן, השניים לבשו מדי חאקי ירוקים. "ביום שישי, 13.10.23, התחתנו. חוץ מהתאריך והשעה, שום דבר לא היה כפי שתכננו. ועם זאת - לא יכולנו לדמיין חופה מתאימה לנו מזו. התחתנו במצפה בטיילת מתחת לבית, לבושים מדים, מוקפים במשפחה וחברים הקרובים לנו בעולם. אנשים שלא הכרנו בכו איתנו מהתרגשות, יצאו למרפסות לשיר לנו ולזרוק סוכריות. עמדנו תחת חופה מדגלי ישראל (שאבא שלי תפר וחיבר) והפכנו לבעל ואשה", מספרת רותם לכלות אורבניות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
סמדר ויוסף נישאו בעיר הבה"דים. היא בשמלת כלה, הוא במדים. "בשבוע הראשון של המלחמה ביקרתי המון בשבעה של סרן יובל הלבני ז"ל שנפל במלחמה, שהוא הגיס (בעלה של אחותו) של החבר הכי טוב שלי מהצבא. ביום שבת הגיע הכתב צחי דבוש, חבר של המשפחה. הם סיפרו לו את הסיפור וביקשו ממנו לארגן לנו חתונה. ראיתי איך זה משנה את השיח בשבעה. "בשבת בערב העלו את יוסף מהמוצב לעיר הבה"דים, אז שאלתי אותו אם הוא רוצה להתחתן למחרת, והוא לא היה בראש לזה. ביקשתי ממנו שיישן על זה, ובראשון בבוקר הוא הסכים".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עומר ואיתי התחתנו בשטח אימונים. "ביום חמישי, בדרך ללוויה, איתי התקשר ושאל אם אני רוצה מחר להתחתן, בשטח האימונים שלו. עם כל הכאב, הרגשות והתוהו ובוהו שמסביב, היה ברור שהתשובה היא כן", מספרת עמר לכלות אורבניות. עומר, אמא שלה והכלבה המהממת שלהם הגיעו לשטח ביום שישי בבוקר. הן חיכו שלוש שעות, כשברקע יריות האימון של הלוחמים. איתי יצא מהאימון, חיבק את עומר ונכנס היישר לחופה המאולתרת שחיכתה לו. עומר לבשה את השמלה שאימה לבשה, לפני 35 שנה. סבה של עומר, ניצול שואה שלחם בכל מלחמות ישראל, הביא את הטבעות. מי שהייתה אמורה לחתן את הזוג היא נועה תשבי, שעוד תגיע לעשות זאת כשהכול ייגמר.
מה הבהילות להתחתן?
לדברי ברסלב, יש לא מעט סיבות המובילות זוגות לזרז את נישואיהם בעתות מלחמה.
המנגנונים הנפשיים שמניעים את התופעה הוותיקה הזו מרתקים, מסבירה ברסלב:
- תחושת דחיפות
המאיצה את תהליך גיבוש המחויבות ההדדית ונובעת מחוסר הוודאות שמביאים עימם זמני מלחמה ומשבר. יש שאיפה גוברת לייצב את חוסר הוודאות על ידי יצירת מחויבות וקביעות כשאנחנו ממסדים יחסים. - מצבי מלחמה מעלים רמות חרדה
הולך וגובר בנו הצורך ליצור מסגרות וקשרים רומנטיים. מיסוד קשר מביא עמו נחמה, הכלה, שייכות חזקה ותמיכה הדדית כדי לאזן פחדים וחוסר יציבות. - יצירת משפחה והעמדת דור המשך
בעיני אנשים רבים היא מטרה חשובה, חשיבותה עוד עולה בזמני מלחמה, אנשים חושבים על הבאת דור המשך כדרך לוודא את המשכיות השושלת ותקווה לעתיד טוב יותר. - יש גם שיקולים יותר פרקטיים
כגון שיפור עמידות כלכלית והישרדותית, יצירת ביטחון הישרדותי או שיקול פרקטי נוסף כמו פתיחת אופציה לקבלת דרכון זר. נושא שעלה חזק ובולט מאד במהלך המלחמה הזו כשארגוני טרור מדרגו את החטופים על פי לאומיותם ואזרחותם.