למעלה משבועיים שמדינת ישראל ואזרחיה מסתגלים לשגרת הלחימה האיומה שנכפתה עלינו בבוקר ה-7 באוקטובר. 360 אלף חיילים התנדבו למילואים, ומאות אלפים נוספים בכל רחבי העולם התגייסו למערכה חשובה לא פחות: המערכה ההסברתית. בארץ הוקמה סיירת הסברה עצמאית עם כ-20 אלף מתנדבים, וזאת לפני שציינו את עשרות המיזמים העצמאיים הקטנים יותר, בהם משרדי יח"צ ופרסום החליטו לקחת את המושכות לידיים שלהם - ולדבר אל העולם. כעת הגיעה הבשורה גם לרחובות שמעבר לים - עם פרויקט הסברתי שמוקדש כולו ל-222 החטופים.

"הכל התחיל כשאצלי היה חצות, ובארץ התחילה המתקפה. לא ישנתי כל הלילה", מספרת שירה גרשוני, ישראלית שחיה בניו יורק. "זה היה לילה של בטן מתהפכת. התמונות זעזעו אותי בצורה שקשה לתאר. יונה לייבזון אמרה שיש תחושה שהחיים נעצרו ב-7 באוקטובר, וזה ממש ככה. אי אפשר לעמוד מנגד ולראות את מה שקורה. שלושה ימים אחרי כבר הסתובבתי בטיימס סקוור ותליתי פוסטרים עם תמונות של חטופים".

פרויקט הפוסטרים של החוטפים (צילום: באדיבות הפרויקט)
פוסטרים שנתלו באיטליה | צילום: באדיבות הפרויקט

גרשוני חברה לצמד האמנים הישראליים, ניצן מינץ ודדה בנדאיד, שיחד עם טל הובר והסטודיו שלה התחילו בפרויקט גרילה. "ניצן, דדה וטל הדפיסו כמה מאות פוסטרים, עם הפנים של 20 אנשים שדיווחו עליהם כחטופים בחדשות", היא מספרת. "האמא שראו שם שני התינוקות הג׳ינג׳ים על הידיים, נועה ארגמני שנחטפה על האופנוע, ועוד כמה פרצופים שיחקקו לכולנו בזיכרון. הם עשו 20 פוסטרים ראשוניים, ויצאו לתלות אותם ברחובות מנהטן. כשהצטרפתי אליהם תלינו בבריאנט פארק, במידטאון טאון ובטיימס סקוור - מקומות מאוד נוצצים וזוהרים כאלה, ׳שלא נהרוס לאף אחד את החופשה׳. היום כבר נתלו עשרות אלפי פוסטרים בלמעלה מ-40 ערים בכל רחבי העולם".

הצוות עיצבו את הפוסטרים בהשראת הפוסטרים שנתלו אחרי מתקפת הטרור על מגדלי התאומים - והחלו לפזר אותם בכל רחבי העולם. "המודעות עצמן לא פוליטיות. לא תמצאי את המילה פלסטין, קונפליקט או מלחמה, והפוקוס הוא על אזרחים. אנשים חפים מפשע, שבמתקפת טרור נחטפו ופשוט צריך להשיב אותם הביתה", מסבירה גרשוני.

"רצינו לייצר הנעה לפעולה, אז הוספנו לכל פוסטר קוד QR שאפשר לסרוק ולהגיע לאתר שלנו. באתר יש הסבר מפורט על המתקפה, על החטופים ועל הפרויקט, וזה מאפשר לאנשים שאין להם קשר להבין מה באמת קרה. זה קורע את הלב. אלו ילדים תמימים עם חיוכים מתוקים, ואנשים רואים את הפנים האלה ולא מבינים איך זה ומה שהם שמעו בחדשות בכלל קשור. באתר הם מקבלים את ההסבר. בסופו של דבר הבנו שאנחנו רוצים לעורר מודעות. אנשים בחו"ל חיים את חייהם. אנחנו בבועה שלנו בטוחים שכולם יודעים על ישראל, אבל רוב האנשים שמעו על זה בחמש שניות וזה עבר לידם. ברגע שהמודעות האלה נמצאות באזורים שלהם, בדרך שלהם לקפה, בפארק השכונתי או באוניברסיטה, הרבה יותר קשה להעלים עין".

50 אלף פוסטרים ביום

העבודה על הפוסטרים היא עבודה יומיומית מתעדכנת. בימים הראשונים ללחימה היו נעדרים רבים שנמצאו בריאים ושלמים, ונעדרים רבים שנמצאו מתים. משפחות הבינו לאט לאט שיקיריהן נחטפו לרצועה, ונחרדו לגלות עוד ועוד מכרים שנחטפו אף הם. את כל זה מרכז הצוות, שעובדים 24 שעות ביממה על הפרויקט. "תוך כדי העבודה על הפרויקט למעשה בנינו מאגר של חטופים ונעדרים", מספרת גרשוני. "אנחנו בקשר ישיר עם המשפחות, וכל בוקר קמתי עם הודעות מאנשים שמצאו את היקרים שלהם מתים, או כאלו שביקשו להוסיף עוד אנשים. אין לי ספק שאנחנו לבד לא נשנה, אבל אנחנו נעורר את העולם שלא יוכל להתעלם. לא יכול להיות שיש 200 חטופים והעולם שוכח".

פרויקט הפוסטרים של החוטפים (צילום: באדיבות הפרויקט)
משרדי מטה המתנדבים | צילום: באדיבות הפרויקט

עד היום למעלה מ-75 אלף בני אדם סרקו את הקוד שמוביל לאתר - ובו מתורגמות המודעות ל-27 שפות. למעלה מ-10,000 מתנדבים פעילים בכל רחבי העולם, שיוצאים מדי לילה לתלות את הפוסטרים בערים במטרה לעורר מודעות בינלאומית. "אנה טמביני מפעילה את הפעילים בשטח, ועד היום היא פתחה עשרות קבוצות וואטסאפ לעשרות ערים. יש לנו פעילים באמסטרדם, בלונדון, בפריז, בטקסס. הן מדרבנות ודוחפות אנשים לצאת, למרות שתלשו את השלטים, לכו שוב. אנשים יוצאים, מקדישים המון זמן לייצר מודעות ולא מתייאשים, ויש גם המון לא ישראלים. בטקסס ובנאשוויל אלו קבוצת אימהות שנחשפו לזה והחליטו לפעול. מתנדבים גם מצאו שיטות איך לעשות את זה יעיל - באיזה איזה דבק כדאי להשתמש, איפה להדפיס. יש בתי דפוס שנרתמו ומדפיסים לנו 50 אלף פוסטרים ביום, ואז מה שאת צריכה זה ידיים בשטח". 

פרויקט הפוסטרים של החוטפים (צילום: באדיבות הפרויקט)
מטה המתנדבים | צילום: באדיבות הפרויקט

בשבועיים של הפעילות שלהם הספיקו להגיע הפוסטרים לרחובות רבים בעולם, לערוצי חדשות בארץ ובחו"ל וגם לשולחנות נציגי האו"ם, אבל בימים אלה הם כבר מתכננים את הצעד הבא. הסטודיו של טל כבר עובד על שלטי חוצות, מסכים דיגיטליים ועוד. הכל למען אותה מטרה.

"אנחנו רוצים לעורר את המנהיגים", אומרת גרשוני. "ראש עיריית רומא יודע שהרחובות שלו מתמלאים באדום. מנהיגי העולם צריכים לדבר ולהגיד ׳לא סבבה שיש לי תמונות של ילדים חטופים בעיר׳. זה נשק שהוא לא לגיטימי בשום מלחמה. יש לנו למעלה מ-20 חטופים שהם בכלל לא ישראלים. זוג מקסיקנים מהמסיבה שנחטפו, מלא ארגנטינאים, גרמנים, הולנדים צרפתים, איטלקים, ספרדים, קולומביאנים. זה צריך לעניין את כל העולם. תמיד מנסים למשוך אותנו לפוליטיקה, בעיקר בראיונות בחו"ל, אבל להחזיר ילדות בנות שלוש הביתה זה לא פוליטי. זה מאמץ הומניטרי, והוא מעל הכל".