ביממה האחרונה נזעקו קולות רבים שטוענים כי הצעת החוק החדשה, לפיה ניתן יהיה לדון במזונות ילדים גם בבית הדין הרבני פוגעת בנשים. כיום, חוסר הוודאות בהליכי גירושין במדינת ישראל, נובע בעיקר ממאבק הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה. מדובר במאבק המפעיל לחץ כבד על שני הצדדים, שצריכים לבחור את ניהול ההליכים משפטיים בצורה שתיתן להם יתרון, או על מנת למנוע תפיסת סמכות מהצד השני.
אבל האם הצעת החוק החדשה שמטרתה להעניק לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים, היא גרועה כל כך? שאלנו את עו"ד רות דיין וולפנר המתמחה בדיני משפחה וירושה, כמה נשים צריכות להיות בלחץ מההחלטה החדשה.
כיצד מחושבים היום מזונות ילדים?
"כיום, בישראל יש חוק שקובע שמזונות ילדים מחושבים לפי יחס ההכנסות של הוריהם, ולפי יחס זמני שהותם עם כל אחד מהם. עם זאת, אחד הסעיפים בחוק (סעיף 3) קובע שהחוק לא חל על יהודים שכן עליהם חל הדין האישי, כלומר - ההלכה היהודית, שלפיה האב מחויב בצרכיו ההכרחיים של קטין", מסבירה עו"ד דיין וולפנר .
יש לציין כי לפי ההלכה היהודית צרכיו ההכרחיים של הילד חלים על אביו ללא קשר לשאלת השתכרות האם. נוצר מצב אבסורדי, לפיו גם כשהאם השתכרה יותר מהאב, עדיין האב שילם לה מזונות.
"לכאורה המצב טוב יותר עבור נשים, אלא שבשנת 2016 נפל דבר במדינה כשבית המשפט העליון שינה את המצב המשפטי וקבע שהדין העברי דווקא מפלה גברים על רקע מינם ועל כן מעתה המזונות יקבעו לפי יחס ההכנסות של שני ההורים. פסק הדין הזה הביא לכך שבחלק גדול מהתיקים בבית המשפט לענייני משפחה לא נפסקים בכלל מזונות לאב או נפסקים סכומים זניחים", היא מציינת.
"במקביל, בשנת 2019 קבע בית המשפט העליון שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים. בית הדין הרבני הגדול לא אהב את הפסיקה הזו והתחילה מלחמת החלטות בעניין הסמכות לפסוק מזונות בתביעות גירושין, להן נכרכו מזונות ילדים. לכן, נכון להיום נושא מזונות ילדים נידון רק בבתי הדין לענייני משפחה".
אם כך, הצעת החוק הזו לא מסוכנת לנשים?
"כן ולא. הצעת החוק שתאפשר גם לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, אינה פוגעת בנשים, אבל היא מסוכנת מסיבה אחרת: ראינו כבר שהשיטה של הממשלה הנוכחית היא שיטת הסלמי. הרבה מאוד הצעות חוק שלאט לאט מכרסמות בתשתית הדמוקרטיה", היא מסבירה.
לדבריה, הצעת החוק הזו היא רק הסנונית הראשונה שמטרתה להרחיב את סמכויות בית הדין הרבני, כפי שנחתם בהסכמים הקואליציוניים. זאת בניגוד לעשרות שנים של פסיקת בג״ץ שצמצמה את יכולת בתי הדין לפעול בעניינים אזרחיים כמו: חלוקת רכוש ופסיקת מזונות בניגוד לחוקים הקיימים במדינה, ולהחיל עליהם את ההלכה היהודית, שאומנם מטיבה עם נשים בעניין מזונות אך בעייתית מאוד מבחינת חלוקת רכוש.
למה?
"כי אם הממשלה תתקן את החוק בעניין המזונות, היא תוכל לעשות זאת גם לגבי רכוש. היא תקבע שלבית הדין הרבני יש סמכות לקבוע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג, לפי הדין האישי, וכאן נגמר הסיפור של שוויון ושל זכויות נשים בכל הקשור לחצי מהרכוש שנצבר במהלך הנישואים. ברור שזה האיום הבא על זכויות נשים״, קובעת עו"ד דיין וולפנר .
האם הבעל יוכל לסחוט את האישה בבית הדין הרבני כדי לתת לה גט?
"בעבר התופעה הייתה שכיחה יותר בבית הדין הרבני, אבל מאז פסיקת העליון ב-2016 השאלה הזו כבר לא רלוונטית, ורק במקרים נדירים נתקלים בתופעה הזו".
"בשנת 2023 צריכים תושבי מדינת ישראל הדמוקרטית לדעת שחלים עליהם חוקים שוויוניים ומתקדמים ולא שהם עלולים למצוא עצמם מתדיינים בעניינים הכי חשובים בחייהם לפי דין תורה. גם אם לעיתים ההלכה מלאת חסד כלפי נשים, עדיין זכויותיהן נובעות מחמלה ולא משוויון. מחולשה ולא מחוזק", היא מסכמת.