מי מאתנו לא חלם בילדותו להציל את העולם? גם היום הרבה לא השתנה, העולם עדיין זקוק למושיע והזאטוטים נרתמים למשימה - בין אם מדמיינים שיש להם כוחות על או חולמים בהקיץ על קריירה של גדולים עם מקצועות מצילי חיים. והעולם? הוא עדיין זקוק להצלה. אבל עבור אלו שהחליטו לקחת על עצמם את העבודה הקשה, הג'ובים האלה הם יותר מטייטל שהתרגשו ממנו כילדים, אלא זו שליחות של ממש. דיברנו עם מי שאחראי על הצלת חיים והם סיפרו לנו מדוע החליטו ללכת בדרך הקשה אך מלאת הסיפוק ועל אירועי חילוץ והצלה בלתי נשכחים.

"אין זמן להתמהמה"

רמ"ז ערן זיסמן, מתפקד בחמש השנים האחרונות כפרמדיק האחראי בתחנת מד"א ביקנעם, בה פועלות ניידת טיפול נמרץ, אמבולנסים, מערך מתנדבים ומערך לוגיסטי לשעת חירום. "את דרכי בארגון מגן דוד אדום התחלתי בגיל 15 כמגיש עזרה ראשונה על האמבולנסים וניידות טיפול הנמרץ, כחלק מהתנדבות למען הקהילה במחויבות אישית", הוא מספר. "האירועים הרפואיים להם נחשפתי כחלק מהיותי איש צוות מילאו אותי בסיפוק, במוטיבציה ובהערצה רבה לפרמדיקים שמבצעים פעולות רפואיות מתקדמות, בתנאי שטח לא פשוטים, ומצילים חיים על בסיס יומי במד"א. הצבתי לעצמי מטרה עוד באותם ימים – להיות חלק ממערך הפרמדיקים במד"א ולהציל חיים באמצעים הרפואיים והטכנולוגיים המתקדמים שברשות הארגון".

איך מתקבלים לתפקיד פרמדיק?
"מסלול ההכשרה לתפקיד במד"א אורך כשנתיים, הוא מאוד אינטנסיבי וכולל מספר שלבים עד סיום ההכשרה. המסלול מעניק לפרמדיקים את הידע התיאורטי והמעשי בזיהוי והענקת טיפול רפואי מתקדם במצבי חירום שונים: מצבי חולי כלליים, לבביים, נשימתיים, נוירולוגיים, פגיעות טראומה, טיפול ביולדת, טיפול בילדים, הרדמה ועוד. בתחילה עוברים מיונים קפדניים שבוחנים את ההתאמה לשמש בתפקיד בכיר של פרמדיק ולאחריהם מתחילים הלימודים, שמתחלקים לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא תיאורטי, בשלב השני עוברים הכשרה עיונית מעשית במחלקות השונות בבתי החולים והשלב האחרון - הוא הארוך ביותר, בו הפרמדיק בתהליך ההכשרה עולה על ניידת טיפול הנמרץ של מד"א יחד עם צוות בכיר ונבנה לתוך תפקיד פרמדיק, שלב אחר שלב".

כיצד צריך לתפקד הפרמדיק בשטח, עם ההגעה למקום האירוע?
"הפרמדיק צריך תוך זמן קצר להגיע לאבחנה משוערת, להעניק את הטיפול הרפואי הנכון ולבצע את הפינוי בדרך הבטוחה והמהירה ביותר למטופל. הפעולות מתבצעות במתארים לא פשוטים, במקומות שמצריכים חילוץ כמו וואדיות או תאונות דרכים קשות, נפגעים לכודים, חולים מורכבים הסובלים ממספר מצבי חירום בו זמנית ועוד. בין הפעולות אותן מבצע הפרמדיק: אבחון של קצב הלב וא.ק.ג, זיהוי אירועים נוירולוגיים שונים, ביצוע צנרור קנה פולשני והנשמת מטופל, הרדמת המטופל, ביצוע ניתוחים דחופים בשטח ומתן טיפול תרופתי למגוון מחלות ופציעות".

ספר על מקרה חירום שלא תשכח לעולם.
"אירועים רבים מותירים בי חותם, משנים את תפיסת המציאות שלך וגורמת לך להעריך את הדברים הפשוטים הרבה יותר. אירוע שזכור לי במיוחד הוא שהוזעקתי לזירת תאונת דרכים מרובה בנפגעים הפזורים מסביב לרכבים כשמצב הפציעה שלהם בינוני וקשה. בתור הפרמדיק הראשון בזירת האירוע, מוטלת עלי האחריות להזעיק את מספר כוחות מד"א הנכון, למיין את הנפגעים ולהציל כמה שיותר חיים".

תחת מעטה של עשן, דממת מוות מקפיאה וזעקות חלשות לעזרה, זיסמן מספר כי ביצע במספר נפגעים פעולות קריטיות להצלת החיים שלהם תוך דאגה להעברתם לצוותי טיפול נמרץ נוספים של מד"א ולטיפול המתאים. "לא היה זמן לנשום. לא היה זמן להתמהמה. כל שנייה הייתה חשובה. במחשבה לאחור אפשר לומר שכל הליך ההכשרה הכין אותי בדיוק לרגעים האלו, להיות מפוקס ולהגיב בסטנדרטים הגבוהים ביותר כפי שנהוג במד"א. הנפגעים שטיפלתי בהם אגב, ניצלו. אין כמו התחושה הזו בעולם שבה זוכים להציל חיים של אדם ולהשפיע לא רק עליו, אלא על גם משפחתו וסביבתו".

מטפסים, גולשים, מחלצים

רס"ן אריאל לובינר, נשוי ואב לשישה ילדים, הוא סגן מפקד היחצ"א - יחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף. היחידה מיועדת למשימות ומבצעי חילוץ מורכבים ומסייעת בהצלת חיים לאחר פיגועים או אסונות, בארץ ובעולם. בעבר שירת בתפקידים שונים בצנחנים ואח"כ בפיקוד העורף, ביניהם גם הקמת גדוד הנח"ל החרדי, ואף היה קצין אג"ם גדוד קדם.

מתי ולמה החלטת להיכנס לעולם החילוץ וההצלה?
"בשנת 2010 דיברנו על הקמת גדוד חדש בחטיבת החילוץ, גדוד קדם. התחלנו לחשוב על בניית תפקיד לוחם שהוא לא רק לוחם חי"ר, אלא גם מחלץ. זה נשמע לי מאוד מעניין, וביקשתי להצטרף".

מהו מסלול ההכשרה לתפקיד שלך?
"מסלול ההכשרה לתפקיד בו אני משרת היום איננו שונה בהרבה מזה שעובר כל לוחם בחטיבת החילוץ. מדובר בשילוב של הכשרת חי"ר והכשרה בתחום החילוץ, כזו המשלבת שימוש בטכניקות חילוץ ייעודיות לסיוע בהצלת חיים במגוון תרחישים, בנוסף לשימוש בכלים שפותחו במיוחד לצורכי חילוץ. במקביל, אני מתנדב ביחידת החילוץ של 'שומרון בבקעה' ועברתי קורס טג"ח (טיפוס, גלישה, חילוץ), לחידוד מיומנויות החילוץ במתאר האורבני."

לובינר מסביר כי היחידה שלו מתמקדת כיום במספר טכניקות, עיקרן בתחום הטיפוס, גלישה וחילוץ, תחום החילוץ מגובה וכן חילוץ מחללים צרים ומוקפים שהגישה אליהם איננה מיטבית.

 

ספר לנו על אירוע חילוץ שהותיר בך חותם
"אירוע הקריסה ברמת החייל היה אירוע מכונן מבחינתי. אמנם לקחתי חלק במשלחת החילוץ לנפאל, אך תפקידי שם היה בעיקר במסגרת שילוח הכוחות. באירוע קריסת החניון הייתי מעורב בכלל העשייה - מהאחריות להבאת כלל הציוד ופינוי העפר באתר, ועד עבודת החילוץ עצמה. זה מה שמיוחד בתפקידים ביחידה, אתה לוקח חלק מרמת התכנון והארגון, ועד העבודה בידיים. צריכים אותך בשביל שתעשה את העבודה, שתהיה מחלץ. מדובר ביחידה מיוחדת המורכבת מבעלי מקצוע מדהימים בעלי מוטיבציה גבוהה מאוד לשרת בתפקידם. אין עוד יחידה כזו בצה"ל- לא ברמת המוכנות, לא בזמינות, ולא בעבודה."

בקיץ הקרוב הילדים יוכלו לחוות טעימה מעולם החילוץ וההצלה, במסגרת Rescue, תערוכה בינלאומית חדשה המגיעה מאוסטרליה למדעטק, המוזיאון הלאומי למדע. בין האטרקציות בתערוכה: תחרות מצילים רכובים על אופנועי ים, חילוץ אדם משריפה, לטוס נמוך בהליקופטר חילוץ ולדווח "בשידור חי" מהשטח על מבצע כיבוי שריפות, לשחות לרפסודת הצלה וחוויות נוספות. לצד התערוכה הייחודית תוכלו ליהנות מ-20 תערוכות אינטראקטיביות הפזורות ברחבי המוזיאון, מרכז לגיל הרך, קולנוע תלת ממד ועוד. 

>> חילוץ והצלה ב-2017: נחשים רובוטיים וחיישנים לבישים