איגואנה גרין (צילום: mako)
זהירות, איגואנה בדרכים | צילום: mako
היא לא צריכה שתורידו אותה שלוש פעמים ביום לסיבוב בשכונה; אף אחד מהשכנים לא יתלונן שהיא עושה צרכים בכניסה לבניין והיא לא תשב מתחת לשולחן ותתחנן לביס מהשניצל. בעצם, יש לה רק בקשה אחת מכם: אל תתלשו לה את הזנב.

האיגואנה הירוקה היא זוחל נפוץ שמקורו במרכז ובדרום אמריקה. היא צמחונית, ניזונה מעלים, פרחים ופירות; רגליה קצרות ושריריות וציפורניה חדות. בטבע היא מבלה את רוב זמנה בשהייה על עצים תחת השמש; חום השמש מאפשר לה פעילות מעיים תקינה. בזמן הגדילה משילה האיגואנה את עורה. זנבה עלול לנשור ולכן אין לאחוז בזנבה. במקרה של נשירה יגדל זנב חדש אולם הוא יהיה שונה בצבעו ובגודלו מהזנב המקורי. בתנאי גידול טובים, איגואנה יכולה לחיות 20 שנה.
על אף שבארץ יותר ויותר אנשים בוחרים לאמץ איגואנות, עדיין מדובר בחיית מחמד בלתי שגרתית בעליל; מכאן שבאמצעותה, ילדכם ילמד לא לפחד מבעלי חיים לא מוכרים, ויכיר מקרוב חיה מסקרנת במיוחד.

הטיפול באיגואנה אינו כרוך בהתגייסות משפחתית ובשינויים בבית. אפשר להטיל על הילדים להכניס את הירקות לכלוב, תחת השגחה. כיוון שלאיגואנות יש שיניים וציפרניים חדות לא מומלץ לאפשר לילדים קטנים לאחוז בהן בחיכם.

למי כדאי?
לאוהבי חיות מחמד שמיצו את אופציות הכלבים והחתולים ומעוניינים לגדל חיה יפה ולא שגרתית.

למי לא כדאי?
לבעלי דירות קטנות; כלוב של איגואנה בוגרת יכול להגיע לאורך של כשלושה מטרים. 

הכלוב
את האיגואנה יש להחזיק בטרריום מרווח; מאחר שאיגואנה בוגרת יכולה להגיע לאורך של כשני מטרים ולמשקל של עד 8 קילו, אורך הכלוב המתאים יכול להגיע לכשלושה מטרים. רצוי שלפחות החלק העליון של הטרריום יהיה מרושת, על מנת לאפשר אוורור.
המצע יכול להיות שטיח דשא סינטטי הניתן לניקוי וחיטוי, אולם ניתן להשתמש גם בחול נקי או בגרגרי מזון יבש של מכרסמים. בתוך הטרריום יש להעמיד גזע עץ שיאפשר לאיגואנה לטפס עליו, וכן לארגן עבורה מקום מסתור. את הכלוב יש לנקות לפחות פעם בשבוע.
יש להעמיד בתוך הטרריום כלי עם מים נקיים, שמיועדים לשתייה, לרחצה וליצירת לחות. את כלי המים יש לרחוץ מידי יום מאחר ולאיגואנה יש נטיה לזהם את המיים בצרכיה.

קלוז אפ של לטאת איגואנה ירוקה עומדת על לבנה (צילום: jupiter images)
הילדים יכולים להאכיל אותה, תחת השגחה. איגואנה | צילום: jupiter images

האיגואנה אינה מסוגלת לווסת את חום גופה בעצמה, ולכן יש לדאוג לגוף חימום שיחמם את הטרריום ל- 27 עד 31 מעלות צלסיוס למשך 10 שעות לפחות. עדיף לחמם את הכלוב מבחוץ, נורה או גוף חימום הנמצאים בתוך הטרריום יכולים להפוך לחמים מידי ולגרום כוויות לאיגואנה.
חוץ מזה, היא זקוקה לאור שמש או מקור UV אחר כדי לאפשר לגופה לבנות ויטמינים, לכן יש לדאוג לשמש ישירה במשך היום (אך לא על כל הטרריום כך שהאיגואנה תוכל למצוא גם מקום מוצל) או להאיר את הכלוב במנורת UV מיוחדת למשך כ 14 שעות ביום. (שהאור צריך להגיע ישירות לעור ולא מבעד זכוכית).

מזון
ביחס למזון של חיות אחרות, מדובר בפרוטות; איגואנות אוכלות ירקות ומנשנשות פירות. איגואנה קטנה תסתפק במלפפון קטן מדי פעם.
המזון צריך להיות חתוך בגודל המתאים לגודל הפה של האיגואנה (גם הילדים יכולים לסייע בכך) והוא צריך להיות מורכב מירקות ירוקים, עלים ירוקים מסוגים שונים (חסה, עלי רוקט, עלים מעץ תות), ירקות כתומים (גזר דלעת אפשר גם מבושלים), פירות מסוגים שונים.
כמו כן קיימים בשוק מזונות יבשים מוכנים לאיגואנות אותם מומלץ להוסיף לתפריט. כדאי לוותר על כרוב ,כרובית, תרד, ברוקולי, עגבנייה, ארטישוק וכרוב - בירקות אלו קיימת חומצה אוקסלית וטנין שאינם מומלצים לאיגואנות.

כדאי לדעת
איגואנה עלולה להיות מסוכנת לבני אדם; לנשוך, להצליף בזנבה ולשרוט בציפורניה החדות. לכן לא כדאי להתקרב לאיגואנה לא מוכרת, ובעת הקנייה לוודא עם המוכר שמודבר באיגואנה ידידותית לבני אדם. האיגואנה אינה ניתנת לאילוף. מקסימום, ניתן להרגיל אותה לשהייה במחיצת בני אדם, ואף רצוי את הגדולות יותר ניתן להרגיל לטיול כשהן רתומות לקולר.

כמה זה עולה לנו
כלוב: 
מאה עד אלף שקל ומעלה, תלוי בגודלו ובציוד שהוא כולל. כדאי מאוד לחפש מציאות יד שנייה ברשת.
טיפול וטרינרי: 150 שקל לביקור.
מזון: שקל אחד עד 10 שקלים ליום - תלוי בגודלה.