שלב צירי הלחץ הוא השלב הקשה ביותר בלידה. היולדת בדרך כלל מרגישה לחץ גדול מאוד על פי הטבעת כתוצאה מהלחץ של התינוק, ודחף חזק ללחוץ (רפלקס שקשה להתנגד לו). בשלב זה, חשוב להאמין בגוף וביכולת ללדת.
אם לא מדובר במצב חירום כלשהו, אפשר לפעול לפי התחושות האישיות. עם זאת, חשוב לתרגל את הנשימות רק כשהרופאים מאשרים כי ישנה פתיחה מלאה ואפשר להתחיל ללחוץ.
כשלוחצים, חשוב במקביל להרפות את שרירי רצפת האגן כדי למנוע את עיכוב הלידה, נזקים או בצקות. בנוסף, לעתים אחרי השלב הראשון של הלידה, כבר ישנה פתיחה מלאה אבל עוד לא הגיעו צירי הלחץ. אין צורך להיבהל – הגוף והעובר זקוקים למנוחה. הנשימות בשלב זה הן קצת אחרות מהנשימות בזמן הצירים בשלב הראשון של הלידה, ולכן רצוי לתרגל גם אותן מראש ובעזרת בן הזוג.
מהי נשימה רצויה בזמן צירי לחץ?
• דרך אחת היא לקחת הרבה אוויר ולנשוף אותו החוצה באיטיות מרובה כמו בעת ניפוח בלון. בדרך זו יש להרגיש שנוצר לחץ באזור הסרעפת כלפי מטה. במהלך הנשימות יש לנסות להרפות את כל אזור רצפת האגן. אפשר בבית, במהלך הישיבה בשירותים, לתרגל בעדינות לחיצות והרפיות.
• ישנן נשים שקשה להן לנשוף בזמן הלחיצות. במקרה כזה אפשר לשחרר במקום זאת קולות ארוכים ונמוכים. במהלך שחרור הקול יש לנסות להרפות, וללחוץ את התינוק החוצה.
• דרך נוספת לנשום היא באמצעות הוצאת האוויר בהדרגה בנשיפות עם קול (בדומה למה שנהוג בארה"ב - exhale pushing).
לעתים רופאים יבקשו ללחוץ בנשימה עצורה, במקרים שבהם הם סבורים שהלידה לא מתקדמת כמו שצריך. רצוי להימנע מנשימה כזו שיכולה לפגוע ברצפת האגן. כשאין ברירה, לוקחים הרבה אוויר, עוצרים ואז נושפים את האוויר החוצה.
באדיבות פורטל דולה