גבר ואישה- הטלנובלה שלי (צילום: caracterdesign, Istock)
האיש לא שה תמים אבל לא אנס, רבאק | צילום: caracterdesign, Istock

גברים נשואים, אם אתם מנהלים רומן, אל תמחקו את המיילים מהמאהבת. כלומר, אתם חארות, שלא יהיה פה ספק, וחבל שהשתובבתם מלכתחילה וכל זה, אבל אם נניח רגע לצדקנות ונדבר פרקטית - מסתבר שהיום מומלץ לשמור הוכחות לקיומו של רומן, למקרה שיום אחד הפילגש תחליט להתלונן על אונס, נגיד. זו לדעתי התובנה שגברים צריכים לאמץ מסיפור האונס-שלא-היה בפרשת המפקד הבכיר והקצינה.
כן, צריך להודות: לצד קורבנות אונס ותקיפה מינית, יש גם נשים שמנסות להפוך קשר אינטימי לתיק פלילי. זה לא סתם עולב אלא פשע ממש, משום שהן פוגעות גם בגברים חפים מפשע וגם בסיכוי של קורבנות אונס להשיג את הצדק המיוחל ולהשתקם. ועל כך אין סליחה.

* * *

מכירים את זה שעיתונאי או עורך עושים איזו טעות, ואז בגיליון הבא מופיעה התנצלות בגודל סנטימטר בעמוד 12 ליד מודעות האבל, ככה שבעיקרון גם אי אפשר לקרוא את זה וגם מי יגיע לשם בכלל? ובכן, לפני כמה ימים נסגר תיק פלילי על אונס נגד מפקד של יחידה מיוחדת בדרגת אל"מ. לא מחוסר ראיות ולא מחמת הספק; התברר שהיחסים בינו לבין המתלוננת היו בהסכמה.

הבעיה היא שבזמנו הפרשה התפוצצה בבום כה אדיר - כותרות עסיסיות, ציטוטים של מפקדים המומים, תגובות קשות של ארגוני נשים - ואילו עכשיו היא מסתיימת באותיות קטנות בעמוד 12. זה לא פייר בכלל, אם כי תקשורתית אני יכולה להבין: איך אפשר להשוות תלונה צבעונית על אונס לסגירת תיק? כלומר, את מי זה מעניין שהאל"מ הפך מחשוד באונס לאדם מן השורה, חוץ ממנו ומקרוביו? 
אז נחזור רגע למה שמעניין: לפני שנה וחצי בישרו כותרות ענק על מפקד בכיר שנחשד באונס קצינה בדרגת סרן. היא התלוננה נגדו על אונס ודרשה להשעות אותו מתפקידו מיידית, תוך שפרקליטה מתאר את מצבה: "היא הפכה לשבר כלי". היא מצדה סיפרה איך האל"מ איים עליה שאם תתלונן על אונס, אף אחד לא יאמין לה.
בדרך כלל במצבים כאלה החשוד מושעה מיידית עד לבירור העניין, אבל במקרה הזה הוא נשאר בתפקידו כי ברוב טיפשותו – או חוכמתו, מסתבר – הוא שמר כמה סמסים שהוכיחו שלא היו ביניהם יחסי כפייה אלא מערכת יחסים אינטימית.
אגב, קיומו של רומן לא בהכרח סותר אונס; ברור שייתכן מצב שבו האנס הוא בן הזוג של האישה. אלא שכאן הקצינה טענה שלא היה ביניהם דבר, שהיא ניסתה להתרחק ממנו בעוד שהוא כופה את עצמו עליה. האיש טען מההתחלה שהיה ביניהם רומן, והסמסים בנייד שלו אכן רמזו על כך. בסופו של דבר מה שהיטה את הכף לטובתו היה תכתובת מיילים שאינה משתמעת לשתי פנים: "אתה בראש שלי כל היום", היא כתבה לו, "תדמיין שאני שם... יש משפט בשיר השירים: שמני כחותם על לבך, כחותם על זרועך... במקרה שלנו אתה צריך לשים אותי כחותם על לבך", ועוד ועוד.

וכך התגלה שבין השניים היו חמישה מפגשים מיניים בהסכמה; המתלוננת נחקרה באזהרה בחשד שמסרה עדות שקר, והמאסר הממושך שכבר נראה באופק הומר לנזיפה חמורה בתיקו האישי של האל"מ. כמו כן, נקבע שימשיך בתפקידו עד גיל פרישה לפחות, וזכויותיו הפיננסיות לא ייפגעו. מקורביו טוענים שהקצינה בדתה את האונס כדי להציל את הזוגיות שלה; היא ממשיכה "להטיח בו האשמות קשות", כך דווח. האשמות על מה? לא ברור.

* * *

שלא יהיה ספק: אני לא חושבת לרגע שהאיש הוא שה תמים. בעבר כבר נתפס מנהל רומן עם קצינה שעבדה עמו, וגם כאן מדובר ברומן אסור בין שני קצינים. אבל זה בדיוק העניין – אנחנו מדברים על שני קצינים. המחשבה שהוא זה שאמור להיות המבוגר האחראי בסיפור, מקוממת ושוביניסטית. בזמן הרומן ביניהם הוא עבר לפקד על יחידה מיוחדת אחרת, כך שלא התקיימו ביניהם יחסי מרות. מדוע, אם כן, האשמה רק בו? זוהי מערכת יחסים בין שני אנשים שווים, שצריכים לשאת בתוצאות מעשיהם באותה מידה; הוא ננזף בתיק האישי, ומה איתה?

אמרתי בעבר ואגיד שוב: אני לא מקבלת את ההנחה שאישה היא קורבן שברירי מעצם היותה נקבה, ושגבר הוא בבון פוגעני מעצם היותו זכר. נכון, מבחינה פיזית ידו של הגבר על העליונה. נכון, כשמתקיימים יחסי מרות, בהרבה מקרים הוא הבכיר, החזק. אבל לא תמיד מדובר ביחסי מרות. ולא תמיד הגבר מנצל את כוחו הפיזי לרעה; הלו, רוב הגברים אינם אנסים.

באותה מידה, אני גם מסרבת לקבל את אחוות הנשים האוטומטית והמזוייפת. סליחה, יש נשים מהממות, אבל יש גם ביצ'יות שחבל על הזמן. אני לא שופטת אנשים לפי מה שיש להם בין הרגליים: לא אחבב אוטומטית בן אדם רק משום שיש לו איברים דומים לשלי - נשמע די מטומטם, לא? אני מסתכלת מה יש לאנשים בלב פנימה; מה העניינים בתחתונים, פחות אכפת לי.

ונשים שבודות אונס הן רעה חולה. צריך לתבוע אותן אזרחית קודם כל משום שהן מובילות לכך שלא יאמינו לנשים שנפגעו באמת. במקום שקורבנות אונס יזכו לאמפתיה ולאמון מלא כפי שמגיע להם, נקודת הפתיחה עוד עלולה להיות: "רגע, זה קרה בכלל?"
ולכן אני רוצה לשאול: איפה כל ארגוני הנשים שלפני שנה וחצי קראו למצות עמו את הדין? איפה הפמיניסטיות שהתגייסו אוטומטית לטובת הקצינה, ורצו לתלות את האיש בכיכר העיר? חבל שהם שותקים עכשיו. חבל שהם לא מבינים שכדי להגן על נשים שהותקפו, צריך להילחם לא רק בגברים התוקפים אלא גם בנשים שמעמידות פני נפגעות. אוקיי, מבחינה תקשורתית, סגירת תיק פלילי לא מעניינת כמו תלונה על אונס, ולעולם לא תסוקר באותו היקף. אבל כל מי שבזמנו הזדעזע מהמפקד "האנס", מתבקש להזדעזע באותה מידה עכשיו, כשהתברר שלא היה ולא נברא.

>> לטור הקודם: ליידי געגע

לכל הטורים של אורית נבון