הדייג ודג הזהב
על מה ההצגה: לו הייתם פוגשים בדג זהב שהיה יכול למלא את כל משאלות לבכם, מה הייתם מבקשים? קרוב לוודאי שבקשתכם הייתה קשורה לעולם החומר. כנראה שהאנושות לא השתנתה באופן ניכר מאז 1833, השנה שבה כתב אלכסנדר פושקין את האגדה "הדייג ודג הזהב". הסופר והמחזאי אפרים סידון, נפלא כתמיד, עיבד את סיפורו של פושקין להצגת ילדים של תיאטרון השעה הישראלי. בעיבודו, התרחק סידון מעט מן המקור ובהצגה נוספו דמויות: בת וחברים, המרחיבים מעט את העלילה, תורמים להתקדמותה, ומהדקים את החיבור לעולם הילדים. המחזה של סידון מתכתב עם סיפור מהמיתולוגיה היוונית שגם בו מהדהדת החמדנות, זוהי האגדה על מידאס, שביקש מדיוניסוס שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב. בקשתו התמלאה אך כמעט המיטה עליו אסון, כאשר נגע בבתו והפכה לפסל זהב.
שלא כמו בסיפור האגדה של פושקין, החמדנות כאן היא אינה תכונתה הבלעדית של האישה, היא נרכשת ואף מדבקת, וסופה לגרום למי שנגוע בה לאבד את היקר לו מכל.
מה חשבנו: סיפור ההצגה, רלוונטי מתמיד לדור העכשווי, מעמיד את החמדנות מול ערכים של משפחה, חברות אמת, והסתפקות בקיים. בניגוד לסיום האגדה בה נטילת העושר והממון של הדייג ואשתו מוצגת כעונש על חמדנותה, בהצגה, העושר מוצג כדבר שמרחיק אותנו מהחיים, מסמא את עינינו ויכול לאמלל אותנו, ואילו החזרה לנקודת ההתחלה, לחיים הפשוטים והצנועים מוצגת לקהל הצעיר כהצלה, וטומנת בחובה חזרה לימים טובים ושמחים יותר.
בשורה התחתונה: "הדייג ודג הזהב" היא הצגה מהנה וערכית, הן לילדים, שנראו מרותקים מתחילתה ועד סופה, והן למבוגרים שימצאו בה עניין רב.
30/04/15 יום ה' במתנ"ס בערבה. 19/05/15 בתיאטרון באר שבע. 24/05/16 היכל התרבות מודיעין
קרדיטים: מאת: אפרים סידון, בימוי: יעל טילמן. שחקנים:אודי בן דוד, פלורנס בלוך, רועי צדוק, ליאור מיכאלי, יערה פלציג, גיא רוזן ודוריס נמני. תנועה: איציק גבאי, מוסיקה: רועי ירקוני. תלבושות: שירה וייז, תפאורה: סאשה ליסנסקי. תאורה: אורי מורג
לפרטים: תשרי תרבות - 09-9540707
פרח לב הזהב
על מה ההצגה? הצגה נוספת בעיבודו של אפרים סידון מספרת את סיפורה של אם חולה מאוד, ורק פרח לב הזהב יכול לרפא אותה. הצעיר מבין שלושת האחים הוא שנבחר לצאת למסע מאתגר וקשה ביער הפחיד. הוא נאלץ להתמודד עם קשיים ופחדים כמו חיות טרף, חומות, נהדרות ושבילים עקלקלים כאשר בקצה היער נמצא לו פרח לב הזהב שיציל את אמו. הילד יוצא למסע עם כלבו הנאמן והחכם והחתול הפחדן והערמומי, אלה עוזרים לו להתמודד עם הקשיים ומלוות אותו ומגוון הרגשות בא לידי ביטוי דרך הילד והחיות שלצדו – מה שהופך את ההצגה למעולה עבור אוהבי הכלבים. במהלך המסע הילד מתבגר וחוזר הביתה כגיבור אמיתי.
מה חשבנו: מדהים איך סיפור קורע לב של האחים גרים שמעולם לא אהבתי להקריא לילדים מומחז בצורה כל כך שמחה, מצחיקה ומהנה. המסרים העמוקים מועברים עם הרבה הומור, ומדהים לראות כיצד אפרים סידון המופלא מצליח גם בהצגה לילדים. השחקנים נפלאים, התלבושות פשוטות אך מרשימות, השירים נפלאים וקליטים ולראייה: הדיסק מתנגן אצלנו בלי סוף בבית. החמוד בן החמש וחצי חווה את כל רגשות ההצגה (התרגש, צחק, חשש לילד ונהנה מכל רגע), ובן השלוש היה מרותק לכיסא למשך כל ההצגה.
בשורה התחתונה: הצגה ברמה גבוהה מאוד לאוהבי התאטרון האיכותי לילדים ולאוהבי אפרים סידון.
08/12/15 יום ג' - פרח לב הזהב - בהיכל התרבות מעלות
קרדיטים: במאי: דניאלה מיכאלי, עיבוד: אפרים סידון, תפאורה: זאב לוי, תלבושות: אביה בש, מוזיקה: איתמר בורוכוב. שחקנים: עדי אייזנמן, אתי וקנין, שלומי ספיארו, הראל מורד, שחר רז, יובל שלומוביץ
לפרטים: תשרי תרבות - 09-9540707
ממלכת הצעצועים
על מה ההצגה: הצגה מוזיקלית שהופקה במיוחד לחג הפסח וכוללת כמעט את כל הצעצועים והמותגים שילדים אוהבים: הלו קיטי, אנגרי בירדס, באגס באני, דאפי דאק, חבורת לוני טונז, כוכבי לגו, וכמובן, את סמי הכבאי שהתקבל בתשואות רמות על ידי הילדים. בבסיס ההצגה עומדות שתי בובות עץ שזה עתה יצאו מסדנת המלאכה אל ממלכת הצעצועים. הבובות נרגשות לראות את כל היופי והצבע, וחולמות להפוך יום אחד לצעצועים אמיתיים עם פתק וקופסא, אלא שהן לא יודעות איזה צעצוע הן אמורות להיות. מלכת הממלכה שולחת אותן למסע קסום בממלכת הצעצועים, שם הן פוגשות בכל פעם צעצוע אחר, ומנסות להבין מי הן יכולות ורוצות להיות. אלא שבסוף מגיע הטוויסט בעלילה, והן מבינות שהן רוצות להיות עצמן.
מה חשבנו: הצגה מלאה בשואו מתוק של צבעים וצלילים שילדים אוהבים. הצעצועים השונים והרבים שעולים ויורדים מהבמה תופסים את מרכז תשומת הלב של הילדים שמוקסמים בכל רגע ממה שקורה סביבם. היינו עם ילדה בת ארבע וחצי וילד בן שנתיים, שניהם נשארו מרוכזים על אף שמדובר בהצגה שאינה קצרה, וזה אומר הכל. המסר של ההצגה מאוד פשוט (דבר שבהחלט מתאים לגילאים האלו) – הכי טוב להיות אתה, וזה בהחלט מסר שאנו רוצים לאמץ. ההצגה אף מסתיימת בשיר "אני נשאר אני", אותו הילדים מכירים.
בשורה התחתונה: שואו מרהיב ויוצא דופן לגילאים האלו, הצגה מלאה בגירויים שילדים אוהבים, ויש אפילו מסר חיובי. הילדים נהנו, אנחנו גם בחלקים שהכניסו את חבורת לוני טונז שעליה גדלנו אנו.