בכל חג, יש את הפקת הענק שמבקשת לרכז את כל עם ישראל (ואני מתכוונת, כ-ל עם ישראלי על גלגליו ועל פקקיו) ולספר את סיפורה. השנה הזו שייכת ל"תיבת נוח", בכיכובם של אבי קושניר, ציפי שביט, שלישיית מה קשור, אגם רודברג, דנה פרידר ותומש. הסיפור עצמו מעניין, הקאסט משובח – עכשיו רק נותר לדעת אם ההבטחה קוימה?
על מה: נח ״איש צדיק היה בדורותיו״ (אבי קושניר) בטוח שמכיוון שהוא צדיק - הצדק תמיד עמו. משום כך הוא עסוק מבוקר ועד ערב לתקן את דרכיהם של תושבי הכפר שלו ובעיקר את התנהגותם של שלושת בניו הפרועים: שם, חם, ויפת (שלישיית ״מה קשור״). נעמה, אשתו של נח (ציפי שביט), מנסה ללא הצלחה לשכנע את נח להתנהג כמו כל שאר בני זמנו - לרמות ולדאוג רק לעצמם ולמשפחותיהם. יום אחד מקבל נח מסר מאלוהים שמשתף אותו בתכניתו לטהר את העולם מן החוטאים והרשעים. על מנת שהחיות ובני האדם ישרדו, על נח לבנות תיבה עצומה ולהעלות אליה זוגות זוגות מכל בעלי החיים, ולבסוף גם את בני משפחתו. נח מוטרד מכך שבניו עדיין רווקים. הוא מספר למשפחתו את המסר מן האל, ומצווה עליהם להשיג לעצמם נשים צדיקות (אגם רודברג, דנה פרידר) תוך שבוע, אחרת יישארו לנצח ללא בנות זוג. האחים ההמומים יוצאים למשימה. בהמשך העלילה מסתבכת כשבבטן התיבה מתגלים סכסוכים ונוסעים סמויים ועל נח ללמוד את הלקח שלו מן המסע - ״צדיק אינו צריך להיות צודק כל הזמן, כי אם לרדוף אחר הצדק עבור האחרים".
מה חשבנו? אמא לימדה אותנו שגם ביקורת צריך לדעת איך לתת, לכן נתחיל בליטוף הטוב: מדובר בשואו אחד גדול – מרמת ואיכות השחקנים: קושניר משובח (אלא מה?), ציפי שביט היא אגדה אנרגטית ומצחיקה במיוחד, שלישיית מה קשור עושה את העבודה, אגם רודברג ודנה פרידר כבר יודעות דרכן בהצגות ילדים ותומש התיאטרלי הרשע, שתמיד נשמור לו אמונים לתקופת "פלטפוס" (כן, אנחנו ילידי הסבנטיז, תתבעו אותנו). אין ספק שמדובר בהצגה מושקעת מרמת הקאסט, התפאורה, התלבושות ועולם החיות שנכנסות לתיבה של נוח הוא מרהיב ויפה. הרקדנים מקצועיים, השירים קליטים ונעימים (במיוחד שיר הנושא שמבוצע על ידי פרידר). גם המסר שההצגה מבקשת להעביר הוא חשוב: העובדה שאתה צדיק ותמים לא הופכת אותך לפראייר. להיות צדיק זה לרדוף אחר צדק עבור אחרים ולא רק לדרוש אותו לעצמך.
אבל, ויש אבל: מדובר כאמור בשואו יותר מהצגת ילדים. 90 אחוז מהבדיחות (ויש הרבה מהן) הן בדיחות שמרחפות מעל ראשי הילדים ואינן מובנות כלל לקטנטנים. אז נכון שאנחנו ההורים צחקנו וגיחכנו מעת לעת (ותודה לציפי שביט על כך), אבל היה נחמד אם המשוואה הייתה מתאזנת גם לטובת הילדים (אחרי הכול, זה עבורם). קטעי הסיפור שנאמנים ל"תיבת נוח" המקורית מסופרים בעיקר ברגעים של קושניר על הבמה, אבל כל סיפור הזיווגים של בניו (שלישיית מה קשור) הן הסחת דעת לא לגמרי ברורה והילדים לא ממש הבינו לעומק את הסיפור כפי שהוא. וחבל שכך.
בשורה התחתונה: למי שרוצה שואו והפקה וכוכבים, זה המקום. למי שרוצה את הסיפור כפי שהוא בלי יותר מדי טררם מסביב – קצת פחות.
מפיקות: מעיין צלנר , אורלי מויאל
כתיבה, בימוי והפקה מוסיקלית: ירון כפכפי
לפרטים נוספים: תיבת נוח