בגיל 17 וחצי, תומר פנה למאמן פרטי כדי להתכונן לשירות הצבאי. על אף שהיה לו פרופיל 97 הוא לא היה ספורטיבי במיוחד, והמאמן המליץ על חדר כושר. לפני שנרשם עשה בדיקת אק"ג כמקובל, אך האחות לא האמינה לתוצאות שעיניה רואות, עשתה לו שוב בדיקה, ומשחזרו שוב אותן תוצאות, היא פנתה איתן לרופאת משפחה במרפאה שאמרה שעל המטופל לפנות מיד למיון.

האחות שלחה את תוצאות הבדיקות לרופא לב בשניידר וזה ביקש לראות את תומר בהקדם. "לאחר הפגישה עם הרופא, בעלי שהיה עם תומר התקשר אליי ואמר 'אנחנו יודעים מה יש לתומר - לחץ דם ריאתי', נכנסתי לגוגל וכשקראתי מה המשמעות של המחלה, נפלתי לרצפה", מספרת איה בן עזרי, אימו של תומר.

אחד הדברים שאיה גילתה הוא שתוחלת חיים ממוצעת של אדם הנושא את המחלה היא 3.5 שנים. "כנראה שתומר נולד איתה והגוף שלו פשוט הסתגל למחלה. כשהיינו מטיילים, הוא תמיד היה האחרון, חשבנו פשוט שהוא עצלן ואף אחד לא עלה על זה במהלך השנים כי לא התלונן. כשגילו את המחלה הלב היה כבר במצוקה בגלל המאמץ הרב. אמרו לנו שנתחיל עם הטיפול הכי אגרסיבי – תרופה המוחדרת ישירות לווריד הראשי דרך בית החזה ומשאבה שתחובר אליו 24 שעות ותזריק כל הזמן ובקביעות את התרופה. בסופו של דבר תומר היה צריך לעבור השתלת לב ריאה. אך תומר סירב לקבל את התרופה שהייתה מגבילה אותו בתנועה, הוא לא היה יכול להתקלח לבד, ללכת לים או לעשות כל דבר אחר באופן עצמאי".

איך התמודדתם עם הסירוב שלו לטיפול?

"לא הבנו בזמן אמת. כאימא, אומרים לך שהלב שלו לא מתפקד טוב ואת לא מצליחה לדמיין שזה המצב. הרופאים לא האמינו שהוא חולה כי הוא היה עושה הכול, בין היתר הוא גם עישן, למרות שזה היה הדבר הכי גרוע שיכול להיות בשבילו. תומר הסכים לנסות כל תרופה שהיא לא פולשנית. הוא קיבל משאף עם נוזל שאמור להרחיב את הריאות, אך לטענתו זה לא עזר. השלב הבא מבחינתנו היה הכדורים הניסיוניים עם החומר שיש בצנתר היקמן, ואם זה לא היה צולח, היינו משכנעים אותו לשים את ההיקמן, לו סירב בגלל שמדובר בפרוצדורה פולשנית. אם היה מסכים, כך הוא היה נכנס לרשימת המתנה של השתלת לב ריאה. ידענו מה סדר הדברים שצריך לקרות, אך לא הצלחנו להבין את זה".  

"כבר בשבעה הבנו שנגשים לו את החלום"

בינתיים תומר "חגג את החיים", כפי שאומרת איה, עשה שנת שירות, ביקש להתגייס לנח"ל אך הצבא סירב ולכן בסוף הוא התנדב במועדון נוער בנווה מונסון, כמדריך, וניהל במה פתוחה באנדמן ביהוד.

זמן קצר לפני שחגג את יום הולדתו ה-21, תכנן תומר לנסוע עם חבריו לברלין, אך מחלת השפעת השאירה אותו במיטה לכמה ימים. "יום לפני שהיה אמור לטוס, הוא התקשר לסטודיו שלי, אמר שהוא לא מרגיש טוב וביקש שאבוא הביתה. קבעתי לו תור לרופא. כשהגעתי הביתה, שאלתי מה קורה והוא אמר שהוא צריך אמבולנס, זו פעם ראשונה שאמר זאת, אז הזמנתי לו מיד. הגיע אמבולנס רגיל, למרות שהזמנתי חירום לב ולקחו עוד עשר דקות עד שהגיע אמבולנס טיפול נמרץ. כשהאמבולנס הגיע הוא התחיל לפרכס, כי הלב קרס. הרופאה שלו הגיעה לכאן וניהלה את ההחייאה. אחרי ארבעים דקות, היא יצאה מהחדר ואמרה שהם לא הצליחו".  

 

תומר בן עזרי (צילום: באדיבות משפחת בן עזרי)
חגג את החיים עד היום האחרון. בן עזרי ז"ל | צילום: באדיבות משפחת בן עזרי

איה מספרת שהחלום של תומר היה להקים מועדון למוסיקה. מגיל 11 ניגן על כל הכלים כולל סקסופון, ובהמשך ניהל במה פתוחה ב"אנדמן" ביהוד. "בזמן השבעה, סיפרו לנו שהוא רצה להקים מועדון נוער, וכבר אז החלטנו שנגשים את חלומו בעבודה משותפת של המון אנשים שהתנדבו לעזור".

בספטמבר 2017, תשעה חודשים לאחר מותו של תומר, נחנך מועדון המוסיקה לבני נוער "משלוק" (ע"ש כינוי של תומר בגרעין אנ"ת) בנווה מונסון, באירוע פתיחה חגיגי בהשתתפות שלומי שבן ומרגי. איה מספרת שבמועדון מלמדים חבר'ה צעירים מוסיקת רוק ועוד, אחת לשנה מתקיימת תחרות ארצית של הרכבי נוער ביוזמת המועדון.

כריכת הספר "צייר לי פיל" לזכרו של תומר (צילום: אור בן זריהן)
צילום: אור בן זריהן

בנוסף למוזיקה, תומר צייר כל הזמן ותכנן ללמוד בבצלאל. "הוא השאיר אחריו עשרות ספרי סקיצות, הוא היה במגמת אמנות בתיכון, גם בשיעור הוא כל הזמן צייר והציונים שלו היו עדיין טובים. בהתחלה גלגלתי רעיון לעשות תערוכה במוזיאון, ולא בגלריה, וכשהבנתי שזה לא יקרה כפי שאני רוצה, העליתי רעיון בפני חברה מעצבת גרפית להכין ספר עם הציורים והטקסטים שלו. לא רצינו ספר זיכרון שבו יוצגו העבודות שלו אלא ספר שיעביר את המסר של תומר לעולם. דניאל קינדר מגרעין אנ"ת עזרה לנו למצוא את הדרך. הספר עצמו מחולק לחמישה נושאים: כנות, תעוזה, הידוד, שוטטות וחיים ומוות. אלו חמישה נושאים שקיימים בטקסטים של תומר ובחייו. לנושאים אלו צירפנו ציורים מתאימים ותרגילים שנותנים השראה, כמו לדוגמא לכתוב על פתק סוד שלא סיפרתם לאף אחד ולשים אותו בצנצנת ולהעביר למישהו. בכל פרק יש ברקוד שנותן פלייליסט של שירים שמתאימים לפרק או לסרט וידאו של תומר, כך מדובר בספר חווייתי שעובד על כל החושים".

הספר שנקרא: "צייר לי פיל" (רפרנס ל"צייר לי כבשה" של הנסיך הקטן) הועלה להד סטארט ב-2 בדצמבר, ותוך פחות משבוע הגיע ל-125%. להצטרפות לתרומות להדסטארט לחצו כאן.