ברור לכולם שהעישון מזיק לבריאות ואין על כך ויכוח, אבל המציאות המורכבת מוכיחה שאין שחור ולבן, ושבני אדם הם בעלי הרגלים מגונים ולעתים לא בריאים להם ולסובבים אותם. זה נכון על אחת כמה וכמה כשיש ילדים בתמונה, מעובר ברחם אמו ועד בני נוער שעלולים לקחת דוגמה מהוריהם.
"זה שהפכתי לאמא לא הופך אותי למושלמת. אני מכורה ולא מספיק חזקה כדי להפסיק, וזו האמת", מודה מיקה, אמא לשתי בנות, מעשנת כבר שנים סיגריות שהיא מכינה בעצמה מטבק. "אולי גם בתוך תוכי אני לא ממש מעוניינת להפסיק כי אני נהנית לעשן, במיוחד ליד קפה שחור". ניר, בן זוגה של מיקה, המעשן גם הוא, אומר: "עישון זה חלק ממי שאני, ממה שאני מפיק ממנו הנאה בחיים. לכל אחד יש הרגלים רעים, ובעיניי עישון אינו הדבר הכי גרוע שיכול להיות. זו חולשה כמו להיות בעל משקל עודף, או להיעדר מהבית לשעות ארוכות בלי לראות את הילדים".
דנה, אמא לשני בנים, מעשנת סיגריות בודדות ביום ואף פעם לא ליד הילדים, שלדבריה אינם יודעים שהיא מעשנת. "אני מעשנת שלוש עד ארבע סיגריות ביום עם הקפה, בדרך כלל בבית קפה או אצל חברה, ונדיר שאני מעשנת בחצר שלנו. בתוך הבית לא עישנתי מעולם. זה הפינוק שלי, ואני לא חושבת שאני צריכה להתנזר מכל תענוגות החיים בגלל שיש לי ילדים. גם כך כהורים אנחנו מוותרים המון על עצמנו, על החשקים שלנו ועל התאוות שלנו. יש תחושה ששופטים מאוד לחומרה הורים מעשנים על חולשה שהיא אנושית מאוד".
רעות, אמא לשני ילדים, מייצגת את הצד השני של הסקלה הסבוכה של משפחה-עישון-ילדים. היא הרבה פחות סלחנית כלפי עישון בקרבת הילדים שלה. "לחמותי ולי יש סיפור פתוח סביב העישון שלה. חמותי, שהיא מעשנת כבדה, נהגה להגיע אלינו לביקורים ולהחזיק את בתי הבכורה כשהיתה תינוקת עם בגדים ספוגי ניקוטין וריח של סיגריות. לא עזרו התחינות שלי שתחליף חולצה, שתצחצח שיניים ושתשטוף ידיים. היא זלזלה בבקשותיי וטענה שהיא מעשנת כבר 40 שנה ושהילדים שלה גדלו יופי, ושאני סתם היסטרית. אני מנסה למזער ככל האפשר את המגע שלה עם הילדים, גם במחיר חיכוכים משפחתיים. האבסורד הוא שחמותי היא אחות טיפת חלב במקצועה, הבאה במגע עם תינוקות רכים והאמורה להדריך הורים צעירים לא לעשן בקרבת ילדיהם בשל הסכנות הכרוכות בכך".
עד שיצא עשן
"זה שאנחנו הורים לא הופך אותנו לצדיקים ולמושלמים", אומרת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ולמשפחה בסמינר הקיבוצים. "לכולנו יש הרגלים לא טובים כמו עישון, אכילה מוגברת, אי אמירת האמת תמיד, אי עמידה בזמנים, הפרת הבטחות ועוד. אלה הפשלות שיש לנו כחלק מהיותנו בני אדם. ההבדל הגדול הוא שכשאנחנו הורים, הילדים שלנו צופים בנו ומשמשים לנו כמראה, גם אם הם לא אומרים דבר. עם זאת, יש לנו צורך לעשות משהו שיזכיר לנו שאנחנו עוד משהו חוץ מהורים, שיש לנו משהו שהוא רק שלנו. עישון הוא מנהג שהוא הכי קיצוני להורות. סיגריה מתחברת לחיים הטובים, לבילוי, לפסק זמן מהמולת היום. גם אני עישנתי בעבר, כחלק מבילוי. עם זאת לא הרגשתי אף פעם בנוח להחזיק את בתי עם ריח של סיגריות ונמנעתי מכך".
האם לספר לילדים שאנחנו מעשנים, או להסתיר זאת מהם?
"יש פה סתירה פנימית - מצד אחד אנחנו רוצים להוביל את הילד שלנו בדרך הנכונה, ומצד שני הורה מעשן לא פוסע בעצמו בדרך הנכונה. השאלה היא מה הילד לוקח איתו ומה הסיטואציה תעשה לו. הכי חשוב לנהוג בכנות עם עצמנו, להיות מודעים ובמקום אמיתי עם עצמנו, ולהסתכל לאמת בעיניים. לשקר לילדים סביב עישון או להסתיר מפניהם זה גרוע יותר מהסיגריות בעיניי. תהיו גלויים, מכיוון שילדים יודעים שהוריהם מעשנים גם כשהם לא מעשנים לידם. אם כבר עושים משהו לא טוב - בואו לא נהיה צבועים ושקרנים".
אש ותמרות עשן
"מחקרים מראים שילדים להורים מעשנים נמצאים בקבוצה של התנהגויות סיכוניוּת, בדומה לילדים להורים גרושים", מסבירה ד"ר טל שמר אלקיים, יועצת חינוכית ומדריכת הורים ממכללת סמינר הקיבוצים. "הורים הם מודל עבור הילדים שלהם, הן בגיל הרך והן בגיל ההתבגרות. לכן, כבני נוער, תהיה לילדים להורים מעשנים נטייה לעשן בעצמם, ואת זה הורים מעשנים צריכים להביא בחשבון. מניסיוני, יכולה להתרחש אחת משתי האפשרויות – הילד יביע סלידה מהעישון ויפנה לקיצוניות השנייה של התרחקות ממעשנים, הטפה להוריו המעשנים וכדומה, או לחילופין יהפוך למעשן בעצמו, בהתאם למודל שראה בביתו".
מה הורה מעשן צריך לומר לילדיו?
"כל ההורים אוהבים את ילדיהם במידה שווה, המעשנים והלא מעשנים. הורה מעשן לא אוהב פחות את הילד שלו", מדגישה ד"ר שמר אלקיים. "האתגר האמיתי בהסברה טמון בשיח אמיתי ופתוח. זה לא ריאלי להסתיר - לא בגיל צעיר ובטח לא בגיל בוגר יותר. חד וחלק, אני מציעה לא להסתיר את העובדה שההורים מעשנים, גם אם העישון לא נעשה בקרבת הילדים. בגיל ההתבגרות המתבגר לומד שגם להורים שלו יש פגמים, וזה גם המסר שההורים צריכים להעביר: 'אנחנו לא מושלמים'. לא לנסות להצדיק את ההרגל המגונה. להסביר שהעישון פוגע בבריאות, למשל מעלה את הסיכון לסרטן, ולומר: 'אני מזיק לעצמי ולא הייתי רוצה שתזיק לעצמך כמוני'".
זהר ניב מחזקת: "אני מציעה להיות אמיצים ולומר לילד, בהתאם לגילו כמובן: 'אני עושה משהו לא טוב ואני מזיק לבריאות שלי'. זה עשוי לפתוח דיון חיובי בכיוונים שונים, למשל לדון עם הילדים על השפעות לא חיוביות. הורה יכול לומר בכנות שהוא מכור, שהמצב מנהל אותו ושלא הוא זה שמנהל את המצב, ולשתף את הילד בדילמה הפנימית-רגשית שהוא חווה. אפשר בפירוש לומר לילד, בגיל המתאים ובמידת הבשלות הנכונה: 'אני רוצה למנוע ממך את הסבל שאני סובל'. כל התייחסות אחרת, כמו התחמקות מדיון, הסתרה וחוסר כנות, תהיה התייפייפות".
"הורה מעשן צריך לחשב את הסיכונים העתידיים. כמבוגרים אנחנו יכולים לבחור, ובמקרים שבהם הורה עלול לוותר על ההנאה שלו, ובמודע או שלא במודע להאשים בכך את הילדים, אני חושבת שכדאי להמשיך בעישון. אם הפסקת העישון תיצור אצל ההורה כעסים ותסכולים, זהו מצב בריא לא פחות מאשר עשן הסיגריות".
ד"ר שמר אלקיים מוסיפה שזו הזדמנות לפתוח את היריעה ולהסביר לילדים נושאים מורכבים לא פחות, כגון: קבלת החלטות, רכישת ידע כחלק מקבלת ההחלטה, איך לעמוד מול לחץ חברתי, לשוחח על תהליכי בחירה ועוד.
מה לא לעשות?
ד"ר שמר אלקיים: "לא לאסור על הילד לעשן. זה יוביל לתוצאה הפוכה ברוב המקרים. בנוסף, לא לעשן עם המתבגר, כמו שקורה לעתים כשהורה רוצה להיות חבר של הילד שלו".
איך יכול הורה מעשן למנוע מהילד שלו ללכת בדרכו?
ביסר-סגל: "ילדים, בניגוד למבוגרים, לא יכולים להעריך סיכונים עתידיים. הם מבינים הסברים קונקרטיים שמתייחסים לחייהם כאן ועכשיו. אי אפשר לצפות מילד, אפילו בגיל 13-12, להעריך מה יקרה אם יעשן בעתיד. אחת הדרכים היא להראות לו ריאות של אדם מעשן, מכיוון שלילדים קשה לתפוס ולדמיין מהו נזק עתידי".
מעשנים ביחד
מספיקה הצצה בסדרות תקופתיות בסגנון "מד מן" כדי להבין שפעם כולם החזיקו ביד סיגריה. יש אפילו מי שזוכר (תשאלו את האמהות והסבתות שלכם), שבעבר עישנו בכל מקום, אפילו בחדרי לידה, רחמנא לצלן. אבל הדברים השתנו. מחקרים שנעשו לגבי הסכנות הטמונות בעישון, כמו גם בעישון פסיבי, מצביעים על שורה של מחלות ונזקים, מסרטן ועד הפרעות קשב וריכוז. "נזקי העישון מוכרים ומוכחים חד-משמעית וידוע כבר עשרות שנים שהעישון מזיק. נקודה", אומר ד"ר גל דובנוב-רז, מומחה לרפואת ילדים מבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
עישון פסיבי: עשן הסיגריה נשאף לריאותיו של המעשן הפסיבי ובכך גורם לאותם נזקים בריאותיים כשל נזקי העישון האקטיבי. מחקרים הוכיחו שבגוף של מעשן פסיבי נספגים חומרים מסרטנים בדומה לאלה הנספגים בגופם של מעשנים.
הסכנות לעובר: היום ידועות ההשפעות המסוכנות של עישון בהריון, וגם של עישון האב בנוכחות בת זוגו ההרה. נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות לשיעור מוגבר של סיבוכי הריון, כגון: שליית פתח, היפרדות שלייה, הפלות, לידה מוקדמת, לידת עובר מת ופגמים מולדים, כגון: חך סדוק, שפה שסועה ועוד. נשים מעשנות מתקשות להיכנס להריון, וסיכוייהן ללדת יורדים ב-40 אחוזים בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. עוד נמצא שחמש דקות מרגע התחלת פעולת העישון של האם פוחתות תנועות הנשימה של העובר, ומשערים שזו אחת הסיבות לכך שעוברים לאמהות מעשנות סובלים מפיגור בגדילה התוך-רחמית ומאינטליגנציה יילודית נמוכה. הניקוטין גורם לכיווץ כלי דם, ובהם גם כלי הדם בשלייה, וכתוצאה מכך יורדת אספקת הדם לעובר והוא מקבל פחות חמצן וחומרי מזון החיוניים להתפתחותו התקינה.
תינוקות להורים מעשנים: תינוקות החשופים לניקוטין בבטן אמם נולדים "מכורים" ומפתחים תסמיני גמילה, בדומה למבוגר, שמתבטאים בחוסר שקט ובעצבנות. כמו כן, היילוד הופך למעשן פסיבי אם מעשנים לידו. הטיפול בתינוק מצריך שהייה ממושכת בסביבתו, ולכן קשה ליצור מצב שבו הדמות המטפלת מעשנת ואינה פוגעת בו. חשוב לדעת שבחלב האם של אישה מעשנת נמצא ריכוז ניקוטין הגדול פי שלושה מרמת הניקוטין בדמה של האישה. הניקוטין נספג בדמו של היילוד, ויש דיווחים על הרעלת ניקוטין אצל חלק מיילודים אלה. בנוסף, הסיכון למוות בעריסה מוערך כגבוה עד פי ארבעה.
ילדים להורים מעשנים: ילדים שההורים שלהם מעשנים בבית מפתחים לעתים קרובות גירוי בעיניים, באף ובגרון. הסיכון לחלות במחלות דרכי הנשימה, באסתמה ובדלקות אוזניים גבוה אצלם יותר מאשר אצל ילדים שלא חשופים לעישון סביל, וכך גם הנטייה להצטננויות, לשיעול ולאשפוזים. בנוסף, במחקרים חדשים דווח על הפרעת קשב וריכוז והפרעות התנהגות ולמידה אצל ילדים ובני נוער שאמם עישנה בהריון.
עישון של ילדים להורים מעשנים: "הנזק העיקרי בעיניי שיש לילדים להורים מעשנים הוא להפוך למעשנים בעצמם", אומר ד"ר דובנוב-רז, "ויש לכך פי שלושה סיכוי בהשוואה לילדים שהוריהם אינם מעשנים". מחקרים הוכיחו שמספר תלמידי התיכון המעשנים שהם ילדים להורים מעשנים, הוא פי שניים וחצי ממספרם של תלמידים מעשנים שהוריהם אינם מעשנים; לעומת זאת, הבעת עמדה שלילית של הורים בנוגע לעישון של ילדיהם, מעלה פי שבעה את הסיכוי שילדיהם לא יעשנו. עובדה זו נכונה גם אם ההורים מעשנים, ויש להם יכולת להשפיע על ילדיהם שלא לעשן.
הסכנות למעשנים: "סיכון מוגבר לכל סוגי הסרטן, סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, בטרשת, בשבץ מוחי, בהתקפי לב ועוד. בנוסף, יש מחלות ריאה ניווניות, שבהן יש הרס של רקמת הריאה עד הפסקת התפקוד", מסביר ד"ר דובנוב-רז. "עם זאת, פעילות סדירה וכושר גופני טוב, גם אם הם מלווים בעישון, עשויים להפחית את הסיכון לתמותה. אם לא הצלחתם להפסיק לעשן, כדאי להיות פעילים גופנית".
* פירוט הסכנות הבריאותיות: מתוך חומרי ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן
הטור התפרסם באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן