העולם כולו מוטרד וחרד מנגיף הזיקה שתוקף את העובר, משבש את התפתחותו ומייצר מצב של מיקרוצפליה (היקף ראש הקטן בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה). הרשויות במדינות דרום אמריקניות מציעות לנשים לא להרות בינתיים, וארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום גלובאלי בעקבותיו. כעת עולה ונחשפת אם לשלושה ששתי בנותיה נולדו עם מיקרוצפליה, והיא מבקשת להבהיר שלא הייתה מחליפה אותן ושהמשפחה מאושרת בחייה בדיוק כפי שהם.
האם, גוון הארטלי מקנזס, היא אמן של קאל, נער בן 17, קלייר, 15 ולולה, 10, שתיהן סובלות ממיקרוצפליה, ובעלות ראש ומח קטנים. שתי הבנות סובלות גם מגמדות, שיתוק מוחין ואפילפסיה, והרופאים מניחים כי מדובר בנטייה גנטית שלא ידעו עליה. הרופאים נותנים הערכה גסה של הישרדות מגיל שנה עד 40, אך מכיוון שהבנות סובלות מהרבה מאוד התקפים, זמן החיים עלול להתקצר.
עד לרגע הלידה של קלייר, משפחת הארטלי לא ידעה שישנה בעיה התפתחותית, על אף כל הבדיקות שנערכו במהלך ההריון. כשנולדה, הרופאים לא האמינו שהתינוקת בעלת הראש הקטן תשרוד יותר משנה. קלייר לא יכלה לדבר, לעמוד או אפילו לשבת זקוף בכוחות עצמה, אך שרדה, וכשהגיעה לגיל חמש הרגישו ההורים מוכנים להביא ילד נוסף. כשהייתה גוון בשבוע 26, בישרו לה הרופאים את הבשורה הקשה: גם התינוקת הזו בעלת ראש קטן. ״אני זוכרת שבכיתי יום או יומיים וניסיתי להבין למה זה קורה לנו שוב״, כותבת גוון בבלוגשלה, בו היא מתארת את חייה כאם לשתי ילדות בעלות צרכים מיוחדים. ״החלטנו שאנחנו צריכים להתפלל בשביל לולה, ובני אמר שהוא רוצה להכיר אותה, לא משנה כמה זמן היא תהיה אתנו. הבנתי שזו התינוקת שאמורה להיות אמא שלה".
מאז בהלת הזיקה, יותר ויותר אנשים נכנסים לבלוג של משפחת הארטלי, והמודעות לנושא הרקיעה פתאום שחקים. ״חלק ממני שמח על העלאת המודעות לגבי משהו שאנו מתמודדים אתו כבר 15 שנים וחלק אחר עצוב,כי אני יודעת מה המשפחות האלה עוברות. אני חוויתי את זה פעמיים. זה יכול להיות לא פשוט. אבל בו בזמן אני גם יודעת כמה עונג ואושר יכולים לנבוע מילדים כאלה. לא הייתי מאחלת לאדם אחר ילד בעל צרכים מיוחדים, לא הייתי בוחרת באפשרות הזו לפני שהן נולדו, אבל אז לא ידעתי מה אני עלולה להפסיד. קשה לשמוע את הדיווחים בתקשורת, הם מכנים את זה ׳פגם קשה׳ ואני לא רואה כך את בנותיי. הן יפהפיות. עבורי זה לא קשה או נורא או מחריד. הן לא פחות יפות בעיניי. אנחנו לא משפחה נורמטיבית, אבל אנחנו מאושרים בדיוק ככה. אני מרחמת על אלה ששופטים, נועצים מבטים ומעירים הערות, אבל זה לא משפיע עלינו. אנו אוהבים את חיינו. אנו אוהבים את שלושת ילדינו, מבורכים בכל אחד מהם ולא היינו משנים דבר. אנו מאחלים לכל אחד להיות מלא בתחושות האלה בכל יום ויום".