אם אתם הורים לבני נוער שמעוניינים לעשות פירסינג, כדאי שתקראו היטב את הפרטים הבאים: מסקר, שפורסם ב-British Medical journal, בו השתתפו למעלה מ-10,000 משתתפים בני 16 ומעלה, עולה כי אצל אחד מכל 100 בעלי פירסינג התפתחו סיבוכים שהובילו לאשפוז בבית חולים. עוד התברר כי בני 16 הם בעלי הסיכון הגבוה היותר לסבול מסיבוכים; כמעט שליש מהם דיווחו על בעיות ו-15 אחוז מהם פנו לקבלת עזרה מקצועית. כמעט מחצית מהאנשים שעשו פירסינג בלשון סבלו בהמשך מסיבוך כלשהו. עוד מסרו החוקרים כי 9 אחוז מהניקובים בלשון נעשו בידי אנשים שאינם מומחים בתחום ובכל איבר שנוקב (כולל הלשון ואיברי המין), נמצאו כמה שעשו זאת לבדם.
הפירסינג המסוכן ביותר: בשד
מחקר שהתקיים בשנת 2002 בקרב תלמידי קולג' בארה"ב, הראה גם הוא שיעור גבוה של סיבוכים: 17 אחוז מהסטודנטים התלוננו על בעיות שונות ובהן נפיחות, דימום וזיהומים. עוד עלה מהמחקר כי ניקוב הפטמה הוא סוג הפירסינג המסוכן ביותר (21 אחוז מהנחקרים שביצעו אותו דיווחו על דימום או פציעה), ל-51 אחוז מתלמידי הקולג' שהשתתפו בסקר היה פירסינג כלשהו שאינו בתנוך: ל-38 אחוז מהגברים היו חורים בחלקי האוזניים, ל-4 אחוז היה פירסינג בלשון ול-3 אחוז בפטמה. בקרב הסטודנטיות, ל-29 אחוז היה פירסינג באוזן אבל לא בתנוך,
ל-16 אחוז היה פירסינג בלשון, ל-6 אחוז היה פירסינג בפטמה ו-32 אחוז עשו פירסינג בטבור.
ד"ר נתן שלמקוביץ, רופא בכיר במחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי אסף הרופא, תמה על המהירות בה הורים מאשרים לילדיהם לבצע פירסינג, מבלי שבדקו בעצמם את המקום בו עומדים לחורר חור בגוף של ילדם. "כאשר מדובר על פעולה כירורגית רפואית המבוצעת על ידי רופא מוסמך ובתנאים אופטימאליים, גם אם מדובר על פעולה זעירה יחסית כפתיחת מורסה (אבצס) למשל, ההורים מקפידים הקפדה יתרה על כל שלב. ראוי היה שאת אותה תשומת לב ישקיעו ההורים גם בנושא הפירסינג", אמר.