הסימום הקל הזה של ילדים למען יתנמנמו נעשה פופולרי יותר ויותר, ומתחלק לשתי קבוצות עיקריות: הראשונים הם אלה הנותנים לילדיהם מלטונין, תוסף של הורמון המופרש בגוף מהבלוטה האחראית על בקרת מחזורי השינה. התוסף אפקטיבי למדי, ונהוג לתת אותו לסובלים מאינסומניה וגם לילדים עם בעיות כמו אפילפסיה, אבל אין מחקרים ארוכי טווח על השפעותיו על ילדים, כך שמדובר בסיכון משמעותי, והרפואה מזהירה משימוש כזה מצד הורים. בארה״ב וקנדה התוסף נמכר ללא מרשם בעוד שבישראל הוא מחייב מרשם . הקבוצה השנייה היא זו שנותנת לילדים תרופות משככות כאבים על בסיס פרצטמול כמו אקמול.
וונדי הול, חוקרת מאוניברסיטת קולומביה הבריטי ומומחית בשנת ילדים שעמדה בראש צוות החוקרים, אינה מופתעת מהתוצאות. ״אני חושבת שזהו רק קצה הקרחון״, היא אומרת. ״יש לנו הרבה מחקרים שקושרים בין מחסור בשינה לבין בעיות התנהגות, קשיי למידה ועליה בהשמנה. במסגרת המחקר החדש בדקנו 350 ילדים שהגיעו למיון ילדים מסיבות אחרות, שאינן מחסור בשינה. התוצאות מראות ש-80 אחוזים מהילדים בעלי מחלות הרקע סובלים מבעיות שינה, ו-70 אחוז מהילדים הבריאים. שליש בערך מהילדים המתקשים לישון מקבלים מההורים מלטונין, אנטיהיסטמינים או משככי כאבים. מחקרים חדשים טוענים שהחשיפה הגדולה למסכים היא שמשבשת את השינה כי היא יוצרת מחסור במלטונין, שאמור להיות מופרש בלילה, כשהאורות כבים. אני מבינה למה ההורים מסיקים שצריך לתת לילדיהם תוספת של ההורמון".
ומה בישראל? בשורה טובה. יועצת השינה זהר פורת מדווחת שהמצב אצלנו נראה אחרת. ״מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו באופן ישיר, בקרב הורים שאני מלווה או בקרב מכריי. להפך, התחושה שלי היא שהאצבע בכלל לא קלה על ההדק כששוקלים אם לתת משככי כאבים גם במקרים של חום או כאבי שיניים, אז על אחת כמה וכמה לא נתקלתי במקרים בהם הורים יתנו תרופה לצורך הקלה על השינה, שלא לצורך. לגבי מלטונין, זו תרופת מרשם שצריכה להינתן ע"י רופא במקרים בהם אובחנה הפרעת שינה, ולא במקרה של קושי על בסיס התנהגותי״.