נ', תלמידת כיתה ג', בת שמונה וחצי, מרחובות מסרבת ללכת מזה שבוע לבית ספר מחשש שתלמידים עלולים לפגוע בה. "אני חוששת לחיי בתי. אני פוחדת שירצחו אותה. היא הוכתה פעמים רבות ובית הספר לא מצא שום פתרון להגן עליה", זועמת האם, "אני לא מוכנה לקבל את הבת שלי בארון מתים. הכי בטוח שהיא תישאר בבית עד שיימצא פתרון למעשי האלימות כלפיה".
לדברי האם, מקרי האלימות המרובים החלו כבר בשנה א' ונמשכים למעלה משנתיים, אך דבר לא נעשה. "תלמיד אחד גרר אותה בפרוזדור, אחר עיקם לה את היד, אחרים איימו לפגוע בה, אבל האלימות לא נפסקה למרות שהתלוננו על כך בפני הנהלת בית הספר", קובלת האם. לטענתה, היא ביקשה עוד במהלך שנת הלימודים הקודמת להעביר את בתה לבית ספר אך נתקלה בסירוב מוחלט של מפקחת משרד החינוך. הדבר היחיד שנעשה היה חלוקה מחדש של הכיתות והעברת תלמידים במטרה לפתור את בעיית האלימות.
אבל זה כאמור לא עזר. גם השנה, בכיתה ג', האלימות נמשכת ואף מחמירה. "לא נתתי לתלמיד לקרוא מהספר שלי והוא לקח לי את הראש בכוח ונתן לי מכה ברצפה", סיפרה נ' לאמה, "היה מקרה אחר שתלמיד כמעט שבר לי את היד וחובש טיפל בי". לדברי האם בתה שרויה בפחדים וטראומה קשה וחוששת לחייה. "אני יודעת שהיו עוד מקרים נוספים אבל היא לא שיתפה אותי. אני אם חד הורית. הילדה הזו כל עולמי לא מוכנה לסכן את חייה יותר".
בעקבות האירועים האחרונים, פנתה האם שוב למשרד החינוך ולהנהלת בית הספר להעביר את בתה למוסד חינוכי אחר אבל שוב נתקלה בסירוב לא ברור ולא מובן עד שבתה סירבה לחזור לספסל הלימודים. "אני לא מוכנה יותר לקבל מכות מתלמידים. אני פוחדת על החיים שלי. לא טוב לי שם".
בשבוע החולף, האם לוקחת את בתה מדי יום למקום עבודתה עד אשר יימצא פתרון הולם לבעיית המכות ולחילופין העברתה לבית ספר אחר. "משרד החינוך והנהלת בית הספר עוצמים עיניים. במקום לדאוג לחיי בתי הם מזלזלים בתלונות שלה. עד הודעה חדשה היא נשארת בבית", אומרת האם בסערת רגשות, "הגיע הזמן שמשרד החינוך ידאג לחיי התלמידים ולא יתעורר אחרי שירצחו תלמידה בישראל".
ממשרד החינוך נמסר: "מתחקיר האירוע, שהתרחש בצהרון, עולים הבדלי גרסאות שמסרו הילדים. בעניינו של התלמיד הפוגע ננקטו אמצעים חינוכיים, והדבר הובא לידיעת הוריו. במהלך הימים הקרובים תוזמן האם לפגישה בעירייה יחד עם גורמי הפיקוח והרשות המקומית, בכדי לתת פתרון מיטבי עבור התלמידה וצרכיה".
>> את השיעור הקשה ביותר בחיים קיבלתי בגיל 7"