1. פי החוק, אין לבצע קעקועים למי שטרם מלאו לו 16 שנים ללא הסכמת הוריו. בהתאם לכך, מכונים או
בשנת 2006 קבע משרד הבריאות תקנות מחמירות לבתי עסק בתחום. בין השאר נקבע כי מי שרוצה לעסוק בביצוע כתובות קעקע יאלץ לעבור הדרכה מקצועית במניעת זיהומים, ולהציב בכניסה למכון שלט שמזהיר כי קעקועים ופירסינג עלולים לגרום לכאבים, זיהומים, צלקות ותגובות אלרגיות. באתר של משרד הבריאות הבריאות , שמספק הסברים, המלצות וכללי בטיחות בנושא.
2. הקעקוע מתבצע על ידי החדרת פיגמנטים של צבע לשכבת הדרמיס של העור (השכבה האמצעית, אחרי האפידרמיס) באמצעות מחטים חד פעמיות. עם תהליך החלמת הפצע, העור הפגוע מתקלף וכעבור 10 עד 14 ימים אפשר כבר לראות בבירור את הקעקוע.
לפני התהליך מציירים את התמונה המבוקשת על העור. אחר כך משתמשים באקדח קעקועים מיוחד (כיום משתמשים באקדח אלקטרומגנטי), לו מתקינים ראשים שונים בהתאם לסוג כתובת הקעקע. באמצעות האקדח מחדירים את הצבע אל העור. עם השנים, כתובת הקעקע הולכת ודוהה כי הפיגמנט זולג בהדרגה אל תוך עומק שכבת הדרמיס.
3. בחירת המכון שבו מתבצע הקעקוע צריכה להתבצע בשיקול דעת. להורים שמלווים את ילדיהם למכון כדאי להתרשם ממכון הקעקועים ולבדוק שהוא מרווח, נקי ונראה סטרילי. על פי המלצת משרד הבריאות, אמן הקעקוע אמור לשטוף את ידיו לפני ביצוע הפעולה, ולהשתמש בכפפות כירורגיות; הדיו והפיגמנט חייבים להיות בשימוש עבור אדם אחד בלבד ולהיזרק לפח לאחר השימוש; כל המחטים חייבות להיות ארוזות וחד-פעמיות. שאר המוצרים הנלווים חייבים לעבור סטריליזציה. בכל מכון חייב להיות מכשיר הקרוי אוטוקלאב, שמבצע עיקור למכשירים. אם לא יודעים כיצד לזהות אותו, לא להתבייש לשאול.
4. בהיבט הבריאותי - אם המקעקע מיומן ומקצועי לא אמורים להיות סיבוכים. אם העבודה אינה מקצועית, סיבוכים אפשריים יכולים להיות זיהומים מקומיים שונים באזור הקעקוע, או זיהומים תת עוריים כמו "שושנה", דלקת שמלווה לעתים בחום, נפיחות ורגישות. מובן שלחוסר סטריליות ושימוש חוזר במחטים או בבקבוקי צבע יש פוטנציאל להוביל להידבקות במחלות נגיפיות כמו צהבת או איידס. רצוי שמי שמגיע לבצע קעקוע יבקש לעשות שימוש בציוד חד-פעמי ואף להוציא את הציוד בעצמו מהאריזה.
בעיה נוספת שיכולה להיווצר, אם כי נדירה, היא אלרגיה לצבעים בהם משתמשים בקעקוע. אלרגיה מיידית או מאוחרת. הפתרון הוא לנסות את החומר על העור לפני כן, ולשהות עמו כמה ימים. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון כי לעתים מתפתחת האלרגיה רק כשהחומר עצמו מוחדר פנימה לעור.
5. איך מסייעים לנער לטפל בקעקוע? על פי ההוראות, שעתיים מרגע שבוצעה הפעולה אפשר להוריד את התחבושת. לאחר מכן מומלץ לשטוף את האזור במים פושרים ולמרוח משחה אנטיספטית שלוש פעמים בשבוע למשך שבועיים. בחודש הראשון אין לחשוף את הקעקוע לשמש או למי בריכה או ים. כמו כן, מומלץ לא לגרד ולקלף את העור באזור הקעקוע.
6. לפני ביצוע הקעקוע מומלץ לא לשתות אלכוהול או לצרוך סמים שעלולים לגרום להרחבת כלי דם והגברת הדימום. רצוי גם לא לקחת אספירין שמדלל את הדם ומעכב קרישה. כדאי לישון טוב בלילה ולא להגיע על בטן ריקה.
7. מתי מומלץ להתייעץ עם רופא לפני ביצוע הקעקוע? בכל מצב שבו ישנה בעייתיות בריפוי פצעים או מחלות שקשורות למערכת החיסונית כדאי להימנע מהפעולה. הדבר נכון גם במקרים בהם נוטלים תרופות שמחלישות את המערכת החיסונית כמו במקרה של תרופות נגד פסוריאזיס, איידס ונטילת סטרואידים. גם נשים בהריון צריכות להימנע מקעקועים. בכל מקרה של נטילת תרופות או במקרה של ספק מומלץ להתייעץ עם רופא.
8. מהן הכתובות הפופולריות ביותר בקרב בני נוער? בנות מבקשות בדרך כלל כתובת קעקע של פיות, פרפרים ופרחים. המקומות הנפוצים בגוף הם הכתפיים, הרגליים, החזה, הגב התחתון ועמוד השדרה.
9. מאבק כוחות עם הנער או הנערה בנושא עשוי לעתים להיות קרב אבוד. בני הנוער נתונים ללחץ חברתי רב סביב הנושא, ומכונים רבים מאפשרים לבני נוער לבצע קעקוע ללא הסכמת ההורים.
אפשר לנסות לנהל משא ומתן עם הנער ולהגיע איתו לפשרה כלשהי, למשל להחליט לדחות את ביצוע הקעקוע. אפשר גם לעודד את הילד לשאול את עצמו שאלות כמו - איך ארגיש עם הקעקוע בעוד חמש שנים?אם הנער בכל זאת החליט לבצע קעקוע, ההורה אף יכול ללוות אותו למכון עצמו, ולוודא שההליך מתבצע כמו שצריך ותחת תנאי היגיינה ראויים.
במקרים רבים בני הנוער מציבים עובדה ומגיעים אחרי המעשה. במקרה כזה ביצוע הקעקוע הוא לעתים אקט של מרידה. כדאי לנסות למנוע עימותים של הפרת הסמכות ההורית עוד לפני שהם פורצים, באמצעות ביסוס קשר טוב והקשבה לצרכים של הילדים.
10. רבים חושבים שניתן להסיר באמצעות לייזר קעקועים בקלות, אבל חשוב לדעת שלא בכל המקרים מתאפשרת הסרה מוחלטת של הקעקוע, ולעתים היא ניתנת רק לטשטוש. יעילות הסרת הקעקוע בלייזר קשורה בהרבה מאוד גורמים ובהם: איכות הדיו ועומק הקעקוע בעור והמקצועיות שבו הקעקוע נעשה (קעקועים מקצועיים נוטים להיות פרמננטיים יותר), מיקום, הקעקוע (ישנם אזורים בגוף שמצטלקים יותר וכאלה שפחות), סוג העור, וגודל וצבע הקעקוע (לא כל גווני הקעקוע מגיבים באותה צורה).
סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר אכי פרידמן, מומחה ברפואת עור, מין ואסתטיקה דרמטולוגית; ד"ר יונינה לשם, פסיכולוגית, מטפלת ומדריכה זוגית משפחתית; יאיר דור, מקעקע, סטודיו "סטייל" לקעקועים
