אחד הצמתים היותר משמעותיים בחייו של ילד הוא המעבר מהגן לכיתה א'. הילד חושש מאי הוודאות, וההורה – שכבר יודע דבר או שניים על בית ספר, ציונים והשתלבות חברתית – חושש דווקא ממה שכן ידוע לו: האם הילד השובב יצליח לשבת על הטוסיק במשך כל השיעור? האם הילדה, שעדיין אינה יודעת לקרוא, תהיה תלמידה פחות טובה מחברתה שכבר יודעת לקרוא?
ישנם המון חששות ושאלות סביב הנושא – חלקם מוצדקים וחלקם בהחלט לא. אספנו מיתוסים שכל הורה מכיר וביקשנו לברר האם הם מופרכים או שמא לא – באמצעות פרופ' עמוס רולידר, מנהל המרכז לייעוץ והכוונת הורים, ד"ר איריס אפק, מנהלת מרכז אבחון לילד, ודגנית בן ניסן, פסיכולוגית קלינית ראשית מהמכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת שירותי בריאות כללית.
1. הילד צריך לדעת לקרוא לפני כיתה א'
לא נכון. בואו נעשה סדר: בכיתה א' לומדים לקרוא ולכתוב ולכן אין טעם שהילד יעבור קורס קריאה לפני הכניסה לבית הספר. עם זאת, לצורך הכרת האותיות, חשובה יכולת הבחנה חזותית, כלומר – היכולת לזהות צורות ולהבחין בין צורה אחת לאחרת. ועל זה, רבותיי, עובדים כבר בגן.
טיפ: אם במהלך השנה הילד לא ילמד לקרוא עד פסח – נדרשת בדיקה. עד אז הורים יקרים, חדל לחץ, הילד ילמד.
2. אם הילד יודע יותר מדי הוא ישתעמם בשיעור
לא נכון. ילד יכול להגיע לבית הספר כשהוא כבר יודע, למשל, לקרוא ברמה טובה, אבל חשוב ליידע בכך את המורה ואת הצוות החינוכי.
טיפ: כדאי להציע למורה להציב בפני הילד אתגרים נוספים, מהם הילד יוכל לקבל ביטחון ועניין.
3. בכיתה א' חייבים להכין שיעורי בית עם הילד כדי להקנות לו הרגלי למידה
לא נכון. לעזור לילד פה ושם זה בסדר, אבל לשבת איתו ולהכין יחד את השיעורים – אין צורך. יתרה מכך, כל מורה בישראל חייב לוודא, לפני שהילד יוצא מהכיתה, שהוא אכן הבין את המטלות שקיבל ומסוגל לבצע אותם. הקניית הרגלי למידה זה דבר חשוב, אבל הורה שפותר לילדיו את השיעורים ומסביר לו מה צריך לעשות, לא יעזור לו בכך.
טיפ: דרשו מהמורה שיעורי בית שמתאימים לילד שלכם, כאלה שהוא יכול להתמודד איתם לבד - משלב הבנת המשימה ועד הביצוע.
4. עדיף שהילד יהיה בכיתה עם חבר טוב, כדי שיסתדר חברתית
נכון. המעבר לכיתה א' אינו פשוט לילד, ולכן כדי להקל על התהליך, חשוב שיגיע לבית הספר לפחות עם ילד אחד שהוא מכיר. ברוב בתי הספר בארץ מקפידים על שילוב חברים טובים באותה כיתה בדיוק מהסיבה הזו. אם שיבצו את החבר הכי טוב בכיתה אחרת, ואין חברים טובים אחרים, אפשר להתעקש על שיבוץ מחדש.
טיפ: לא לדאוג, לילדים יש יכולת הסתגלות מצוינת ומהירה לשינויים. ילדים רבים עוברים דירה לפני כיתה א' ומגיעים למקום חדש לחלוטין ובכל זאת שורדים ומצליחים, כך שחבר טוב בכיתה זה נחמד, אבל לא הכרחי.
5. לילד יש קוצים בישבן? הוא לא יצליח לשבת בכיתה
לא נכון. אמנם שיעור ממוצע בבית הספר אורך 45 דקות, אבל המפגשים בכיתה א' קצרים יותר וקרובים יותר באופיים למפגשים בגן חובה. טווח הקשב הולך ומשתפר עם הגיל ועם התרגול, אבל ברגע שאתם רואים שהילד שלכם לא מסוגל לשבת 20 דקות ברציפות ובמפגשי הגן הקצרים יחסית הוא אינו מרוכז, צריך לבדוק את הסיבות לחוסר הקשב.
טיפ: גם אם הילד מתקשה לשבת בשיעור, לא מדובר בהכרח בבעיית מיקוד והפרעת קשב, לפעמים לילד פשוט משעמם.
6. הילד נוטה להיעלב ולהתעצבן? אולי הוא לא בשל רגשית
ייתכן. סף התסכול של הילד הוא המדד הרגשי לבחינת הבשלות. אם הוא אינו מסוגל לחכות בתור, מתעצבן מהר ובאופן כללי סף התסכול שלו נמוך, אולי הוא לא בשל מספיק רגשית. במקרים כאלה הכלל הוא: כשיש ספק – אין ספק; עדיף להישאר שנה נוספת בגן ולעבוד על היכולת הרגשית ועל המיומנות החברתית שלו מאשר להכניס אותו לכיתה א' בלי שתהיה לו יכולת להתמודד.
טיפ: אם הילד נעלב מהר מכל אחד ולא רק בגן או בפעילות חברתית - יכול להיות שמדובר באופי ולא בדרגת בשלות.
7. לבנות יותר קל בכיתה א', כי הבנים משתוללים והן יותר פאסיביות וקשובות.
נכון. זו הכללה גורפת, אבל אכן, לבנות בדרך כלל יש יכולת מילולית יותר גבוהה בגיל הזה, דבר שמקל עליהן את ההשתלבות בבית הספר, ומעניק להן גם יכולת ריכוז גבוהה יותר.
טיפ: כידוע, גם בנים מצליחים בכיתה א' ולכן אין סיבה להיות מוטרדים מכך.
8. הכי חשוב בכיתה א' זה שהמורה תאהב את הילד
לאו דווקא. כלומר, החיבור בין הילד למורה הוא חשוב, כמו גם אישיותה, היכולת שלה להכיל, להעניק לילד ביטחון ובמקביל להציב גבולות. אבל יש דברים משמעותיים לא פחות. הכי חשוב זה שהילד ילך לבית הספר בכיף.
לכן מעבר למורה, חשוב שלילד יהיו חברים בכיתה, שההורים יהיו עם היד על הדופק וישימו לב האם הוא שמח ללכת לבית הספר, האם יש לו עם מי לשחק בהפסקה ומה מצב הרוח שלו.
טיפ: אם אתם חוששים שיש לילד בעיית הסתגלות, מומלץ מאוד לשתף בכך את המורה ואת כל הצוות החינוכי.
9. אם ההורה לא הסתדר בבית הספר, סיכוי גדול שגם לילד אין את המיומנויות להסתגל למערכת
לא נכון. הורים רבים שלא הצליחו בילדותם בבית הספר מגדלים ילדים שמשגשגים בכיתה ולהפך.
טיפ: הקפידו לא להעביר לילד מסרים שליליים. הרבה פעמים הורים משליכים מהחוויות שלהם על הילד באופן לא מודע, מתוך חשש שיתנסה בחוויות שליליות שעברו. חשוב לא להעביר לו את הטראומות ולמרות הקושי – לאפשר לו לפתוח דף חדש. שאלות המנוסחות על דרך השלילה ("לא היה לך כיף היום בבית הספר?") וחיטוט אובססיבי מדי בנעשה בכיתה ("למה אתה יושב דווקא לידה ולא ליד X?") – לא יעשו טוב לא לכם ולא לילד.