קלי בדפורד בת ה-43 היא אמו של וויליאם בן ה-13. היא חיה בבית מרווח בלונדון ונהנית מהעובדה שילדה בגר והיא כבר לא צריכה לסדר כל יום הרי צעצועים וטינופת מארוחת הערב. לאחרונה, לאחר שעוד ועוד מחבריה החליטו להתייצב על סף דלתה מלווים בילדיהם הקטנים, החליטה להציב חוק שנשמע לרבים כמו רשעות וקטנוניות, ולאחרים כמו אומץ וגאונות: "אין כניסה לילדים".
"הבטן שלי מתהפכת כשאני פותחת את הדלת ורואה שחברתי הביאה שוב את הפעוטה מוכתמת השוקולד שלה לדייט שלנונ לשבת על כוס תה", מספרת קלי על הפעם האחרונה שבה קרה מקרה שכזה. "בידיים היא החזיקה בצק משחק. אמא שלה הבטיחה שזה ישתיק אותה. אני הרי יודעת שהפעמים היחידות שבצק משתיק ילדים זה כשהם שמים אותו בין כריות הספה הלבנות, או מצמידים אותו לקיר. מיד הובלתי אותן לבית הקפה הקרוב. אמרתי שהחימום לא עובד טוב, אבל האמת היא שהייתי מעדיפה לקפוא מאשר שהפעוטה תהיה בבית שלי. אני לא יכולה לסבול יותר נוכחות של ילדים קטנים בביתי. זו האמת".
כשבדפורד מונה את המשוכות שעברה בגידול בנה, ניכר שסבלה מכל רגע ודי ברור למה היא לא רוצה להיגרר שוב לאחור. "הבית שלי משקף את העובדה שבני סיים עם השלבים האלה", היא מבהירה. "אני לא צריכה לדאוג כבר לספות, או לחשוש מדברים שבירים במקומות נמוכים, מחפצים חדים, אני מבעירה אש. שלא תטעו, אני שמחה לראות את חבריי עם ילדיהם, פשוט כשזה קורה בטריטוריה נייטרלית. הבית שלי כבר לא ידידותי לילדים. אני לא מבינה למה חלק מהאנשים מתעקשים להביא את האקססורי הנמוך שלהם ולא לחנך אותו. בנה של חברה הוריד את הספרים שלי מהמדפים וההיא לא עשתה דבר כדי לעצור אותו, רק אמרה שוב ושוב: 'אל תיגע בספרים של דודה קלי, מתוק'. עוד ילדה לקחה בקבוקון של שמן ומרחה על הפנים עד ששרף לה. אמא שלה שאלה: 'למה זה במקום שילד יכול להגיע אליו?' כי זה הבית שלי והבן שלי כמעט בן 14 ויודע לא לגעת בדברים שלא שלו! הבית שלי הוא לא משחקייה ויש הגבלת גיל".
באירוע שיצר את 'הטראומה' הגדולה ביותר, חברתה הגיעה עם ילדה בת שנתיים ש'חקרה' את הבית בדקדקנות. 'היא פתחה כל מגירה והוציאה את תכולתה, לקחה קישוטים ולבשה אותם ורצה בבית עם המציאות שלה בידיה' מספרת בדפורד בחלחלה. "האמא מדי פעם אמרה: 'זהירות שלא תיפלי' והמשיכה לשתות את התה שלה. אני קיוויתי שהיא תיפול והן יהיו חייבות ללכת ולעולם לא יחזרו. שעה אחרי שהן עזבו עוד ניקיתי וסידרתי, כולל ניגוב רהיטים מבוץ ונזלת. אני לא מרגישה אשמה על החוק החדש שלי. לכל הילדים הקטנים יש פוטנציאל לעשות נזק וההורים של היום 'זורמים' מדי. הם לא מאמינים במשמעת".
בדפורד יודעת שעל אף שדעתה אינה פופולרית, היא ממש לא לבד. "זה שדה מוקשים, ומי שמעיר להורה על ההתנהגות שלו או של הילד יוצר צרות ופגיעה קשה", היא מתארת את המלכוד. 'אבל זה הבית שלי ונראה לי הגיוני לגמרי לדרוש את זה. הבית שלי - החוקים שלי. כרגע החוקים האלה כוללים סעיף: בלי ילדים קטנים. אם ההורים לא יתאפסו ויפסיקו להיות כאלה עצלנים בשיטות החינוך שלהם, אני אדיר גם אותם".