אם נותנת לבתה כדור ריטלין (צילום: stevenrwilson, Istock)
יש לבקר פעם בחצי שנה אצל מומחה שיקבע את המינון הנכון לילד (אילוסטרציה) | צילום: stevenrwilson, Istock
שיקום מישהו שלא שמע משהו על הפרעת קשב וריכוז. יש מישהו כזה בקהל? אם כן, הוא בוודאי ביקר בירח בשנים האחרונות, כי פשוט אי אפשר להימנע מלשמוע ולקרוא אודות קשב וריכוז.

למרות מה שנדמה, הפרעת קשב וריכוז, ADD , אינה חדשה. היא תוארה על ידי הפילוסוף ג'והן לוק כבר במאה ה-17. ג'ורג' סטיל, רופא ילדים, תיאר בשנת 1902 ילדים היפראקטיביים, אימפולסיביים ובלתי מרוכזים. מ-1952 הוגדרה התסמונת על ידי המהדורה הרביעית של DSM. כיאה לתופעה כל כך ותיקה, נבנו לאורך השנים מיתוסים שונים, הנוגעים לה. היום נסקור כמה מיתוסים מרכזיים, ונראה כמה הם נכונים, אם בכלל.

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

לכל ילד עם קשיי קשב וריכוז יש הורים כאלו

נכון חלקית. המרכיב הגנטי בהפרעות הקשב הוא משמעותי ביותר: ממוצע של  77 אחוזים. זה אומר שאם לאחד הילדים יש הפרעה בקשב ובריכוז, הסיכוי הסטטיסטי שגם לבני משפחה נוספים (הורים או אחים ואחיות) יש הפרעה בקשב ובריכוז, הוא גבוה. עם זאת, מאחר ולא מדובר על 100 אחוז התאמה גנטית, ייתכן שיהיה ילד עם קשב וריכוז שהוריו אינם כאלו, והמחקר כיום מתרכז בהשפעות הסביבה על הופעתה של הלקות הזו.

בנות סובלות פחות מבנים מקשיי קשב וריכוז

נכון חלקית. לבנות יש אותו סיכוי כמו לבנים להיות בעלות הפרעות קשב וריכוז ויש טענה, שההפרעה אף גורמת להן לקשיים רגשיים גדולים יותר מאשר לבנים. עם זאת, רבים הם החושבים שהפרעות כאלה משפיעות בעיקר על בנים. הסיבה היא שבנות בעלות קשב וריכוז מתנהגות בדרך כלל בצורה שונה מהבנים אשר סובלים מכך: הן מראות יותר חוסר קשב (חלימה בהקיץ והתנתקויות), וגם כשהן מפטפטות, משייכים את זה למאפייני המגדר ולא ללקות. מורים, שהם לעתים קרובות הראשונים שמבחינים בהפרעות קשב אצל ילדים, מזהים את ההפרעה אצל בנים יותר מאשר אצל הבנות. כתוצאה מכך, בנות עם הפרעות קשב פחות מאובחנות, יש יותר סיכוי שלא יקבלו טיפול ראוי והן יותר "סובלות בשקט".

עוד ב-mako בית ומשפחה:

הפרעת קשב וריכוז היא עניין טרנדי

לא נכון. רבים הם הסבורים, שאבחון הפרעת קשב וריכוז הפך לדבר אופנתי ושהאצבע כיום קלה מדי על ההדק בכל הקשור לאבחון הפרעות קשב וריכוז. האמת היא, שהפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומתישה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, אך כיוון שלא זוהו ולא אובחנו, הם לא טופלו. היום, הודות לפתיחות ולמודעות ההולכות וגוברות, יותר הורים שולחים את ילדיהם לאבחון ואף הולכים לאבחן את הפרעת קשב וריכוז של עצמם.

העניין הוא, שהפרעה בקשב וריכוז יכולה להיגרם ממספר סיבות: נוירולוגית, רגשית, מוטורית, ויסות חושי ועוד, ולכן חשוב מאד לעשות אבחנה מבדלת ולאתר את הסיבה להפרעה. מתוך הסיבה יגזרו דרכי הטיפול.

אם הילד מסוגל להתרכז, סימן שאין לו הפרעות קשב וריכוז

לא נכון. הורים רבים סבורים שהעובדה שהילד מסוגל לצפות שעות בטלוויזיה או להרכיב פאזלים בלי לזוז ממקומו, מעידה על כך שאין לו בעיה להתרכז. הפרעות קשב וריכוז גורמות לקשיי ארגון ועמידה בסיום משימות, בייחוד כשמדובר בכמה מטלות במקביל. עם זאת, כשילדים עם הפרעות קשב וריכוז עוסקים במשהו שמעניין אותם, הם מסוגלים להתמקד בו לאורך זמן, ואפילו יותר מדי זמן. הנטייה לשקוע בפעילות ולאבד את חוש הזמן נקראת מיקוד יתר. אני מכירה ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, שמסרבים לעזוב את הפאזל אותו הם מרכיבים, לא אוכלים ולא שותים ואף משתינים על עצמם, מפני שאינם מסוגלים להתנתק.

ילדים משועממים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
צפייה ממושכת גורמת לקשיי קשב וריכוז או לא? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הפרעת קשב וריכוז היא תוצאה של הורים שלא מציבים גבולות

לא נכון. כאשר ילד עם ADHD פולט משהו בכיתה או קם ויוצא מהכיתה באמצע שיעור, הוא לא עושה את זה בגלל שלא לימדו אותו בבית מהי התנהגות ראויה, אלא מכיוון שבלקות שלו יש מרכיב אימפולסיבי והוא אינו מסוגל לשלוט בדחפים שלו. הבעיה היא בכימיה של המוח, לא בחינוך ההורי. למעשה, הורות נוקשה וקשוחה מדי, שכוללת צעקות וענישה של הילד על דברים שהוא לא שולט בהם, יכולה להחמיר את הסימפטומים של ADHD, ולגרום לבעיות רגשיות ודימוי עצמי נמוך. באמצעות הדרכה והכוונה מקצועיות, הורים יכולים להקל על ההתמודדות של הילדים ולהעצים את נקודות החוזקה שלהם.

ריטלין הוא סם, ומי שלוקח אותו נהיה זומבי

לא נכון. תקצר היריעה מלתאר את כל המיתוסים הקשורים בלקיחת ריטלין. בואו נמנה כמה מהם: ריטלין מרדים את הילד ומדכא אותו, ריטלין גורם לטיקים, דיכאון וחרדה, הוא פוגע בגדילה, הוא סם ממכר ועוד ועוד. זוהי אחת התרופות הכי מושמצות בשוק וכתוצאה מכך, הרתיעה של אנשים רבים ממנה, היא גדולה.

אז מהי האמת אודות ריטלין? בבסיסו הריטלין הינו ממריץ. כאשר הוא ניתן במינון לא מדויק, אנו עלולים לראות אצל הילד חולשה, עייפות ומה שמכונה "זומביות". כדי להימנע מתופעה זו יש להגיע לביקורת תקופתית מסודרת, אחת לחצי שנה אצל רופא מומחה (פסיכיאטר ילדים או נוירולוג), ולוודא שהתרופה והמינון שלה אכן מתאימים לילד.

ריטלין אינו גורם לטיקים. הוא עלול להבליט גורמי דחק וחרדה, ואז בסיטואציה של מתח עלולים להופיע יותר טיקים, גילויי חרדה ודיכאון. יש לזכור, שהריטלין מרכז ומפקס, וגורם למוח פחות להתפזר ויותר להתמקד ולעיתים השקט של הילד והעובדה שהוא כבר אינו ליצן הכיתה, מפורשים על ידי הסביבה כדכדוך. יש לעשות הבחנה בין מצב דכדוך ובין שקט ומיקוד בעקבות ריכוז.

ריטלין אינו פוגע בגדילה. על פי מחקרים, ילדים בעלי ADHD גדלים לאט יותר מילדים ללא הלקות, וגדילתם עשויה להימשך עד גיל 24. למעשה הלקות היא זו שמעכבת את קצב הגדילה ולא הריטלין.

הריטלין, בהיותו תרופה ממריצה, נכלל ברשימת החומרים המכונים 'סם', שבשימוש רפואי הוא בטוח לשימוש. הריטלין אינו ממכר ולאחר שתמה השפעתו הוא יוצא מהגוף דרך מערכת השתן ולא מותיר חותם. נערים בעלי ADHD הינם בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה יותר, בהיותם אימפולסיבים וזקוקים לגירויים מתמידים. מחקרים שנעשו מצביעים על כך שלעיתים נטילת הריטלין הגנה למעשה מפני התמכרות, מפני שהנוטלים אותה מנטרלים את האימפולסיביות ומסוגלים לאתר את הסכנות שבהתנהגויות מסוימות.

ילד צועק- משפטים מעצבנים של ילדים (צילום: Leigh Schindler, Istock)
היפראקטיביות היא הביטוי הנפוץ לקשיי קשב וריכוז? לא בהכרח | צילום: Leigh Schindler, Istock

אם נוטלים ריטלין כבר לא נדרש אף טיפול נוסף

לא נכון. ברוב המקרים, אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוצרו פערים בתחומים שונים והם זקוקים לעזרה איתם. לדוגמא: טיפול רגשי, אסטרטגיות למידה, שיעורי עזר, עזרה בארגון ועוד. גם ההורים זקוקים להדרכת הורים המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, כדי ללמוד לעזור לילדיהם, בעיקר בנושאי גבולות, דימוי עצמי וחיזוק היכולות הגבוהות שלהם.

הסביבה המודרנית יוצרת הפרעות קשב וריכוז

נכון חלקית. זיהום סביבתי, תזונה לקויה, הטכנולוגיה שסביבנו - לכל אלו ועוד יש השפעה על הפרעות קשב וריכוז, אולם לא הוכח שהן גורמות להן. חוקרים מארה"ב ביצעו מחקר רוחב מקיף בקרב ילדים ומתבגרים. מסקנת המחקר הייתה כי צפייה מרובה בטלוויזיה והשתתפות במשחקי מחשב גורמים לעלייה בשכיחות הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה בילדים ומבוגרים צעירים. הסיבה המוצעת לכך היא, שבתכניות הטלוויזיה ילדים מתרגלים לגירויים קצרים, כאשר מוקד העניין והעלילה משתנה במהירות. על רקע זה ילדים אינם מפתחים את יכולת הריכוז לאורך זמן. כיום ילדים ונוער מבלים זמן רב מול משחקי מחשב שהם בעלי אופי "תזזיתי" לפחות כמו תכניות הטלוויזיה.

סברה נוספת שהועלתה היא, שהמוח משתנה כל הזמן, אך הוא רגיש מאוד לסביבתו, ובהחלט ייתכן כי הוא מושפע משימוש מתמשך במחשבים. ילד צעיר, היושב לבדו במשך שעות מול מסך, לוחץ על כפתורים ומקבל תגובות במהירות, מתרגל ומרגיל את מוחו לקבלת תגובות מהירות. אין לו ניסיון בריכוז לאורך זמן וכתוצאה מכך הוא מתקשה להתמודד עם "הקצב הנינוח" של חיי בית הספר.

קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה, בעלים של מרכז הפיל הצבעוני-המרכז לטיפול במשפחה