"פעמיים בשבוע אני אוספת את הנכדה שלי בת ה5 מהגן, ההורים חוזרים מהעבודה רק בערב כך שאני איתה רוב היום- מאכילה, משחקת, מקלחת ולפעמים גם מרדימה לישון" כותבת סבתא ציפי מנתניה בפייסבוק. " הנכדה עושה לי חיים קשים, אם אני לא מרשה לה משהו, היא צורחת "את לא אמא שלי!", מתעקשת שאמא שלה מסכימה לה וצורחת שנתקשר אליה שאמא תגיד כן ואני עומדת מולה חסרת אונים."
פרופסור רולידר חושב שהבעיה של סבתא ציפי היא עם ילדיה ולא עם הנכדה. "במצב בו הסבתא מתפקדת כהורה לכל דבר, הציפייה היא שההורים יתמכו ויסייעו לסבתא" אומר רולידר. "הקפידו על פגישה קבועה ותיאום ציפיות התנהגות,שמרי על סדר יום קבוע עם הנכדה- שיחה קצרה עם החזרה מהגן.כאשר הנכדה מפגינה התנהגות מכבדה, דאגי לעודד ולפרגן לה.כאשר היא מפגינה התנהגות לא נאותה- אל תחששי להגיב ברוגע ובנחישות.עם חזרתם של ההורים, שבו ושוחחו יחד על היום שהיה".
בשורה התחתונה מסכם רולידר- על הילדה להבין כי הסבתא וההורים הם יחידה אחת.