"כמו שכל בית צריך עציץ – כל ילד צריך כלי נגינה"

עונה חדשה של כוכב נולד גורמת לרבים לקנא. למה לא אני, הם שואלים. ואם לא אני – למה לא הבן שלי? רוצים לנסות ולהוביל את הילדים למסלול ההצלחה כבר מגיל צעיר? זה מצריך כישרון, התמדה, משמעת ושינוי כולל בחיים. בוגרי כוכב נולד, מוזיקאים ופסיכולוגים מייעצים לכם איך לעשות את זה.

האם הוא באמת מוכשר?

בעידן שבו כל ילד או ילדה רוצים להיות מפורסמים - בין אם דוגמנים, שחקנים, זמרים או מולטי-טלנט - לא ברור תמיד מי אוחז במושכות ומנסה להגשים את החלום כבר מינקות.
עצה חשובה להורים: נסו להיות אובייקטיביים עד כמה שאפשר ולהתבונן בסיטואציה מהצד, כאילו מדובר בבן של השכן ממול. ואז שאלו את עצמכם האם הילד שלי באמת ניחן בכישרון?

אם התשובה היא כן, לכו לשמוע חוות דעת מקצועית. אולם זכרו, למורה לפיתוח קול יש לעיתים אינטרס שהצאצא ייקח שיעורים ואתם תפתחו את הארנק. חשוב להבין שהנזק שעלול להיגרם לילד שאינו באמת כישרוני ורק נדחף על ידי ההורים עלול להיות רב, כשבבוא היום כל חלומותיו - וחלומותיכם - יתרסקו לרסיסים.

ד"ר מירי כץ, מוזיקאית ומחנכת מזה 30 שנה, מוסיפה: "צריך להסתכל ולהקשיב אם הילד נהנה מהעיסוק באמנות. במקרה של מוזיקה, אם הוא מפיק הנאה אמיתית מהצלילים, רוקד לקולותיהם; אם בבית יש פסנתר והילד מסוגל להשמיע צלילים אמיתיים בלי לדפוק על הקלידים, אלו הם בהחלט סימנים לכישרון.

"מה שכן, יש לזכור שכדי לנגן באופן מקצועי צריך גם כישרון פיזי, שמיעה מוזיקלית וכושר ריכוז. מוזיקליות היא ממש לא הכל. ברגע שאין לך אחד מהדברים, לא תוכל להתפתח ולהיות כישרון אמיתי". 

ג'קו אייזנברג, בן 29 מנתניה, שזכה בעונה הרביעית של כוכב נולד, נזכר בתהליך האישי שעבר: "נגנתי על הפסנתר שהיה בבית מגיל 3. בתחילה ההורים שלי קידמו את העיסוק המוזיקלי בברכה, אבל כשזה בא על חשבון הלימודים נוצרה התנגשות, כי מוזיקה הייתה כל העולם שלי ולימודים בכלל לא עניינו אותי", הוא משחזר. הבחירה שלו הייתה, למורת רוחה של אמו, לעזוב את הלימודים ולהתמקד רק במוזיקה.

ג'קו ממליץ להורים לילדים מוכשרים לאהוב את מה שהילד אוהב ועושה ולהאמין בחלום שלו. להיות שם – לתת לו ליצור, לחוות דעה, לתת חיזוק. להיות מעורבים אבל במידה כי אנשים שעוסקים במוזיקה זקוקים לחופש. "כמו שממליצים שבכל בית תהיה חיית מחמד ועציץ ירוק, כך אני ממליץ שבכל בית יהיה כלי נגינה, ואז - השמיים הם הגבול", אומר ג'קו.

אז החלטתם להתחיל

אוקיי, הבנתם שהילד מוכשר. איך ממשיכים מכאן? 

 אימון: אימון הוא מילת המפתח, או כפי שאומר הפתגם הידוע: גאונות היא אחוז אחד השראה ו-99 אחוז זעה. מי שניחן בכישרון צריך להשקיע את כל זמנו ומרצו (ולעתים גם הונו) בפיתוח קול, לימודי מוזיקה, הופעה מול קהל ומול מצלמה, ליטוש ההופעה החיצונית, ליווי פסיכולוגי וכדומה. מדובר בהשקעה של זמן רב, שבמקרה של ילדים צריך לבחון על מה מוותרים: בית ספר, חברים, תחומי עניין אחרים, משפחה ועוד. כהורים, לעתים תגיעו למסקנה שהמחיר גבוה מדי עבורכם ועבור הילד בשלב זה, ושאולי כדאי לדחות את המימוש בכמה שנים.

זמן: אם התברכתם בכישרון שירה מצבם טוב ביחס לנגנים מבחינת השקעה בתרגול. בעוד שכנרים או פסנתרנים למשל זקוקים לשש עד שמונה שעות אימון מדי יום, זמרים זקוקים לפחות. הסיבה לכך: המערכת הקולית היא שריר ועדינותן מצריכה תכנון הגיוני של אינטנסיביות התרגול. בנוסף, חשוב לזכור שיש תרגול של נשימות וחיזוק שרירי הבטן. זמר או זמרת שרוצים להרחיב את הידע פונים גם ללימודי תיאוריה, הרמוניה, תולדות המוזיקה, קומפוזיציה ועוד.

בלי לחץ!

לכל עניין יש גם פן פסיכולוגי, וכמו שכבר הזכרנו - לא מספיק להיות מוכשר, צריך גם להיות איתן נפשית להתמודד בשואו ביזנס.

כמעט לכל ילד שני יש חלום להיות מפורסם, אבל רק מעטים באמת מגשימים את החלום ולכן חשוב להיות מפוכחים ועם שתי רגליים על הקרקע. דרושה בתחום עבודה אישית, משפחתית ומקצועית רבה.

רצוי לזכור ששאפתנות וציפיות גבוהות אינם מובילים בהכרח להישגים הרצויים. לציפיות הגבוהות יש מחיר גבוה - ילד שלא עומד בסטנדרטים שמשפחתו הציבה לו מרגיש שהוא לא שווה. חשוב שההורים יפתחו בילדם את האומץ להיות בלתי מושלמים, את היכולת לראות בשגיאות גורם חיובי שאפשר ללמוד מהם, והכי חשוב, שההורים יעודדו את הילד בשעת כישלון.

הכוכב של העונה שעברה, ישראל בר-און, בן 20 מבאר שבע אמנם לא היה ילד-כוכב, אבל הוא ממליץ להורים לתמוך בילד ועם זאת לא ללחוץ מדי. "תעודדו את ילדכם לפתח את הכישרון אבל אל תדחפו אותו לכך. אם הילד מוכשר אבל הוא לא מעוניין לעסוק בזה, ההורה חייב לכבד את החלטתו ולא לנסות להגשים את החלומות שלו דרכו", הוא אומר. " כל תחביב שיש לילד הוא מבורך, ואני ממליץ להורים להשקיע בו".

.לדברי דורי לוי, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, הרצון שלנו להגשים את הפנטזיות שלנו דרך ילדינו הוא טבעי ובריא . "עם זאת, חשוב שהורים יזכרו שלילד יש צרכים ורצונות משלו, ושאסור להפעיל עליו לחצים מיותרים", הוא מוסיף.

ד"ר רותי כץ מסכימה עם הדברים, ומזכירה שגם אם מבחינים בכישרון בולט, לא מומלץ לדחוף את הילד מוקדם מדי וגבוה מדי. תופעת הכוכבים הנולדים קרובה ללבה במיוחד: "מרינה מקסימיליאן בלומין למדה אצלי בכיתה ז', אבל למעשה כבר מגיל חמש היא שרה ומנגנת באופן יוצא דופן", היא נזכרת. "מרינה היא בפירוש דוגמה למישהי שהייתה יכולה להפוך בקלות לילדת פלא עסוקה, אבל בזכות העובדה שהוריה אפשרו לה להתפתח בקצב שלה, היא זכתה לילדות נורמלית - וטוב שכך".

באיזה גיל כדאי לרשום ילד לחוג שיפתח את כישוריו? "בדרך כלל כדאי לפתח את כישוריו של הילד לא לפני גיל שש", מייעצת ד"ר כץ. 

"רק אם מתמידים יש תוצאות"

כרמל אקמן, בת 21 מקיבוץ ברעם, הפיינלסטית של העונה שעברה, מעריכה את ההורים שלה על התמיכה והעידוד במשך השנים. "רציתי לנגן בכינור כבר שהייתי בכיתה ב'. לבקשתי, ההורים שלי אתרו לי מורה שליוותה אותי כחמש שנים. בהמשך למדתי מוזיקה במתנ"ס של קיבוץ עברון, שממוקם כ- 50 דקות נסיעה מהקיבוץ שלי. ההורים נדרשו להסיע אותי שלוש פעמים בשבוע ללימודים, כולל בימי שישי במשך שש שנים, וזאת הייתה הקרבה גדולה מבחינתכם, אבל בלעדיהם זה לא היה קורה.

הדבר המדהים הוא שמעולם לא שמעתי אותם מתלוננים או מקטרים שזה קשה להם; הם התמסרו טוטלית למען החלום שלי, וסללו את הדרך שלי להצלחה כי ללא התמיכה והעידוד שלהם, לא הייתי עושה את זה".

אקרמן מגישה מספר עצות מניסיונה; אם נראה לכם שהילד מוזיקלי, הכניסו אותו בגיל מאוד צעיר לחדר עם מבחר כלי נגינה כמו פסנתר, מנדולינה, גיטרה ותנו לו להתנסות.

הילד התחיל לנגן אבל מדי פעם נשבר ורוצה להפסיק? קודם כל - תבינו אותו. אנחנו חיים בעולם רווי פיתויים, שמקשים על הלימודים ועל הצורך להתמיד ולנגן ולהשקיע זמן. אל תגערו בו ואל תבאסו אותו. במקום זאת פנו לליבו, הראו לו את הצדדים החיוביים בנגינה וציינו בפניו שזה בסדר להישבר וטבעי, עם זאת, הדגישו בפניו שרק אם מתמידים רואים את התוצאות ומתקדמים.

תנו לילד את חופש הבחירה: שידע שהוא יכול לפרוש מתי שהוא רק ירצה. ילד שהמוזיקה היא בנשמתו, לא יטה לפרוש כל כך מהר".

אודישן: תבואו מוכנים

אודישן, או בשמו העברי מבחן בד, הוא שלב שכל ילד או נער שירצה להתקדם בתחום, יאלץ לעבור מתישהו. נכון, הוא לא תמיד הוגן כי מתכוננים אליו ימים, שבועות או חודשים ולבסוף עומדות מספר דקות בהן צריך למקסם את כל היכולות ולהרשים מאוד את הבוחנים, שכבר ראו ושמעו באמת הכל. אבל כדי להצליח בו יש כמה עקרונות שכדאי לאמץ:

צופית שפאן, שחקנית ומורה למשחק, מסבירה שיש כמה עקרונות שכדאי לאמץ:

• היו מנומסים. לא לאחר, לא לפהק, לא לזלזל בבוחנים או בנבחנים אחרים.
• תנוחה ויציבה – לא לעמוד או לשבת ברישול, לא לשים ידיים בכיסים, לא כדאי לשלב ידיים זה עלול להיראות לבוחנים כשאתה בוחן אותם ולא להיפך, למרות ההתרגשות נסה לא להיראות נוקשה, הקפד על טבעיות.
• אם התחלת לשיר והבוחנים קטעו אותך – הפסק מיד. סימן שהם שמעו מספיק.
• אפשר לשתף ברגשות – אפשר לספר שאתה מתרגש, אבל לא להיסחף בתיאורים. אפשר להשתמש בהומור, אבל בזהירות. גם פה לא מומלץ להגזים.
• הכינו רפרטואר של שירים – בחרו שיר שמדבר אליכם באופן אישי, התחברו למילים. בעגה המקצועית זה נקרא feel. בנוסף הכינו מגוון שירים בסגנונות שונים.
•  הקפידו על לבוש מחמיא, בלי להגזים במחשופים. אל תלבשו בגד מפוספס, זה עלול לרצד על המסך. רצוי לא להגזים בצבעוניות ובדוגמאות (פרחים למשל). הביאו תמיד חולצה להחלפה, התרגשות גורמת להזעה.
•  הסתכלו לבוחנים בעיניים, חייכו, נשמו תוך כדי. הקשיבו עד הסוף לשאלות והשתדלו לא לשאול שאלות משלכם.
•  הטיפ אולי החשוב מכולם – מודעות. צלמו את עצמכם וצפו איך אתם נראים מהצד. 

עוד בmako- בית ומשפחה:

כך תגנו על הילדים בחודשי הקיץ החמים, ריטלין: לתת לילד או לא? הילד לא מצליח ללמוד לבחינה? אתם יכולים לעזור לו

• אודישן
• ג'קו אייזנברג
• ישראל בראון
• כוכב נולד
• כרמל אקמן