משרד החינוך תיקצב את התוכנית ב–200 מיליון שקל, הרשויות המקומיות מתקצבות את הפעלתה ב–40 מיליון שקל נוספים ומפעל הפיס מספק 15 מיליון שקל נוספים לתקציב התוכנית. בנוסף, המשרד מפעיל קייטנות לתלמידי כיתות ג־ה בכ–42 יישובים ממדרג כלכלי־חברתי נמוך.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
בשנים הקרובות צפויה התוכנית להתרחב עד לתלמידי כיתה ה' בכל המדינה. אתמול התקיים יום הלימודים הראשון בקייטנות. מקור במשרד החינוך אמר כי "זו הקייטנה הכי גדולה שנערכה בישראל אי־פעם". התוכנית מופעלת על ידי הרשויות המקומיות, שנתבקשו לבחור אם להפעיל את הקייטנה בבתי הספר באופן עצמאי, על ידי חברות בנות של הרשות, או על ידי חברות קבלן שנבחרו במכרז שערכה החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. משרד החינוך הוציא למכרז את הבקרה הכוללת וארגון התוכנית.
הרשויות המקומיות יציעו פעילויות שונות לילדים בקייטנות, שכוללות סיורים במוזיאון הילדים בחולון, בחוות חקלאיות, במוזיאון המדע ובפארק קנדה. בנוסף, הרשויות יכולות להציע חוגים לתלמידים, שיופעלו על ידי מורי בית הספר או ספקי תוכן חיצוניים. בחלק מהקייטנות מוצעים חוגי תופים, פיסול בפלסטלינה, תיאטרון בובות, חוג מוסיקה ופעילויות נוספות שמציעים ספקים חיצוניים, כמו ליצנים וקוסמים שנבחרו מראש.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
תוכנית הקייטנות המסובסדות של משרד החינוך הוכרזה בנובמבר האחרון. היא הגיעה אחרי שהמשרד החליט לבטל כמעט לחלוטין את התוכנית לסבסוד צהרונים לבתי הספר היסודיים בשלבים הראשונים ליישומה.
כוח האדם בתוכנית הקייטנות מבוסס על מדריכים בתנועות נוער, סטודנטים להוראה ובני נוער, לצד מורי כיתות א־ב. מקורות במשרד החינוך אמרו כי במשרד הופתעו מההיענות הגבוהה מהמצופה של המורים שהסכימו להשתתף בתוכנית. בסך הכל, משתתפים בתוכנית הקייטנות המסובסדות כ–5,000 מורים ומנהלים בבתי הספר, לצד כ–5,000 סטודנטים ובוגרים ממכללות להוראה שעדיין לא שובצו לעבודה בהוראה. עוד כולל כוח האדם מדריכים בתנועות נוער ובני נוער בכיתה ט', המשתתפים בתוכנית מדריכי נוער במשרד החינוך, שעובדים בתוכנית בהתנדבות.
"הלב הפועם של החינוך בקהילה"
לדברי יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, "אפשר לומר שמדובר בהצלחה של משרד החינוך. זו דוגמה לכך שבחשיבה נכונה ובעבודה משותפת של השלטון המרכזי והרשויות המקומיות אפשר להגיע להישגים מרשימים".
לדברי קמינסקי, "מאוד התרגשתי לראות בתי ספר שנפתחים ב–1 ביולי, תלמידים שמגיעים לבית הספר ומקבלים אותם לא רק כמרכזי ידע ולימוד אלא גם כלב הפועם של החינוך בקהילה". קמינסקי העריך שבחלק מהרשויות נרשמו יותר מ–80% מתלמידי כיתות א־ב לקייטנות.
"אתמול בבוקר הייתי בבית הספר — הכל נראה ממש מצוין, הילדים הגיעו בשמחה. היה שם צוות די גדול של המורים המוכרים ועוד מדריכים שמלווים אותם", אמרה ורד, אם לשלושה ילדים מתל אביב. "בסך הכל אנחנו מאוד מרוצים, ומרגישים שסוף סוף כספי המסים שלנו חוזרים אלינו ומושקעים במטרה צודקת, שבאמת עוזרת לנו באופן ישיר ואמיתי".
לדברי ורד, "כבר שנים שאנחנו מקטרים ונאנקים בכל שנה כשמתחיל החופש הגדול ואתו החור בכיס, והתחושה שצריך לרשום את הילדים למסגרות שלאו דווקא מתאימות להם. כבר כמה שבועות שאנחנו עוקבים בסקרנות אחר היישום של היוזמה הזו, בהתחלה עם לא מעט סקפטיות. לאט לאט התחיל להתברר שבית הספר לוקח את הפרויקט הזה מאוד ברצינות ולא כחלטורה. כשהודיעו לנו שכל המחנכות ישתתפו — כבר לא היה ספק שכל ההורים משתפים פעולה. לפני כמה ימים קיבלנו גם את תוכנית הקייטנה, שנשמעת מצוין".
גילה, אם לילד מרמת גן, סירבה לרשום את בנה לקייטנה של משרד החינוך ורשמה אותו לקייטנה פרטית. לדבריה, "עוד שלושה שבועות של ישיבה בין ארבעה קירות, ולכל היותר ריצה קלה במדרגות מעלה ומטה לחצר בטון עירונית וקטנה? לא תודה. גם עם חוגים ופעילויות שאינן לימודיות, אני חושבת שקייטנה צריכה לכלול פעילות בחוץ, טיפוס על עצים והתלכלכות".
גילה אמרה כי בבית הספר שבה לומד בנה היתה היענות קטנה במיוחד מצד המורים, ורוב האחריות על הפעילות במהלך הקייטנה הוטלה על סטודנטים ומתנדבים. "אחד השיקולים העיקריים היה שהמורות של השכבה לא משתתפות בקייטנה. אין לי כוונה להפקיד את הילד בידי מדריכי מתנס"ים לא ידועים".
לדבריה, "כשמסתכלים על ההוצאה הכספית הכוללת ליולי וחצי אוגוסט, ומוסיפים את הקייטנות הפרטיות שצריך אחרי שמסתיימים שלושת השבועות האלה, מקבלים הפרש של כמה מאות שקלים. מבחנתי בהחלט שווה להשקיע בקייטנה פרטית במתכונת קצת יותר מהנה, שכוללת יציאות לבריכה, מוזיאונים והמון שעות גינה ופארק".
סבסוד מלא ביישובים מוחלשים
משרד החינוך קבע כי בכל קבוצת לימוד ילמדו 28 תלמידים. את הקבוצה תלמד מורה או שני סטודנטים להוראה. הסטודנטים להוראה יתחלקו בשכר של 75 שקל לשעה, ויקבלו לפחות 25 שקל לשעה.
עם זאת, המורים, מדריכי הנוער ובני הנוער שעובדים בקייטנות המסובסדות מועסקים על ידי הרשויות המקומיות, חברות הבת שלהם, החברה למתנ"סים או חברת הקבלן שנבחרה להפעלת התוכנית — ולא על ידי משרד החינוך. כך, השכר הנוסף שיקבלו המורים לא ייכלל בשכר שהם מקבלים ממשרד החינוך, והם יידרשו לבצע תיאום מס מול רשות המסים.
עלות כל תלמיד בקייטנה של משרד החינוך מסתכמת ב–880 שקל במשך שלושה שבועות. ההורים ביישובים המבוססים ביותר (אשכולות 8–10) ישלמו כ–450 שקל לכל ילד. ביישובים האלה נכללים תל אביב, גבעתיים, הרצליה, רעננה, תל מונד, הוד השרון, סביון ועומר. הורים ביישובי מעמד הביניים ישלמו כ–300 שקל לכל ילד. ביישובים האלה נכללים חיפה, רמת גן, ראשון לציון, פתח תקווה, רחובות, אשדוד, חולון, בת ים, אשדוד ובאר שבע.
ביישובים המוחלשים (אשכולות 1–4) הקייטנות מסובסדות באופן מלא. יישובים אלה כוללים את כל היישובים החרדיים והערביים, לצד ירושלים, בני ברק וחלק מיישובי הפריפריה, ובהם שדרות, דימונה, טבריה ואופקים.
הקרן לידידות לא תשתתף
הקיטנות פועלות עד השעה 13:00. לא תינתן בהן ארוחת צהריים אלא כריך בלבד ללא שתייה. הארוחות הקלות כוללות כריך מקמח מלא, במילוי אבוקדו, ביצה, חומוס, גבינת שמנת או טונה. ההורים יתבקשו לשלם לרשויות המקומיות סכומים נוספים עבור השתתפות בצהרונים.
בתחילת השבוע הודיע משרד החינוך כי הקרן לידידות לא תשתתף בתוכנית הקייטנות. הקרן היתה אמורה לתרום 40 מיליון שקל להרחבת התוכנית לכ–30 אלף תלמידים בכיתות ג־ד ברשויות מוחלשות, אך לאחרונה החליט המשרד כי יישא בעלות בעצמו. הורים ועמותות החינוך הציוני מרימים את הדגל עתרו לבג"ץ נגד השתתפות הקרן בתוכנית, ונמתחה ביקורת על משרד החינוך בשל הופעת שמה של הקרן בשם התוכנית בפריפריה. ממשרד החינוך נמסר כי סירב לתרומת הקרן "עקב התפתחויות מאוחרות שאינן קשורות לטענות המועלות בעתירה".
התוכנית אמורה להתקיים בבתי ספר ציבוריים בלבד בכל שנת לימודים, החל ב–1 ביולי ועד 21 ביולי, בתוך המוסד החינוכי. בשנה הקרובה היא תיושם בכל כיתות א־ב ובקרב 30 אלף תלמידים נוספים בכיתות ג־ה ביישובים מוחלשים.
"משרד החינוך מפעיל לחץ על העירייה לא לרשום ילדים בכיתות א-ב לקייטנה"
הרשויות המקומיות פנו למתנ"סים ולמרכזים קהילתיים ומשרד החינוך פנה לבתי ספר בהנחיה לא להציע קייטנות פרטיות חלופיות לתלמידי כיתות א־ב — כך עולה מכמה עדויות של מפעילי קייטנות כאלה. ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד לא ביצע כל פנייה לספקים. הרשויות המקומיות הן אלה שאחראיות לתפעול התוכנית".
כמה מפעילי קייטנות סיפרו שמכיוון שהם מפעילים חוגים פרטיים ביישובים בשיתוף הרשויות המקומיות, הם החליטו להיענות להנחיה. אורן (שם בדוי, הפרטים המלאים שמורים במערכת), מפעיל קייטנה באזור המרכז, אמר כי "אני יודע בוודאות שמשרד החינוך פנה למרכזים הקהילתיים ולמתנ"סים והנחה אותם לא לרשום ילדים בכיתות א־ב בקייטנות, כדי לא לפגוע בפעילות של התוכנית שלהם. אנחנו הפעלנו קייטנה בתוך מרכז קהילתי. נאמר לי שהם מבקשים שלא אפעיל את הקייטנה בתאריכים האלה". גם עדי, מפעילת קייטנה פרטית באזור המרכז, אמרה כי "הקייטנות הפרטיות קיבלו הוראה מפורשת לא לרשום ילדים בכיתות א-ב".
אלה (שם בדוי), אם לילד בכיתה א', ניסתה לרשום את בנה לקייטנה פרטית במקום לקייטנה של משרד החינוך. לדבריה, "ההבדל במחיר, כולל הצהרון, הסתכם בכ–250 שקל והבן שלי התעקש שארשום אותו לקייטנה הפרטית. מפעילת הקייטנה אמרה לי שמשרד החינוך מפעיל לחץ על העירייה לא לרשום ילדים בכיתות א־ב לקייטנה, ושהיא מפחדת מהם כי היא מפעילה גם חוגים בשיתוף העירייה. היא ביקשה ממני שאם ארשום אותו לקייטנה שלה, אז אכתוב בטופס ההרשמה שהוא בכיתה ג', כדי שלא ייראו שקיבלה תלמידים בכיתה א'".
מקור במערכת החינוך לא הופתע ואמר "אני יודע שהופעל לחץ רב על הרשויות המקומיות. המשרד עסק בחודשים האחרונים רק בתוכנית הזאת, והיה חשוב מאוד להציג נתוני רישום גבוהים — במיוחד בגילאים האלה".
ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "המרכז פעל לגייס רשויות רבות לפרויקט בתי הספר של הקיץ, כדי להעניק לכמה שיותר ילדים פעילויות מגוונות בקיץ במחירים מוזלים וסבירים לכל משפחה".
"קייטנות שלמות נמחקו"
תוכנית הקייטנות המסובסדות של משרד החינוך פגעה בעיקר בקייטנות הקטנות, ובאופן מתון יותר בקייטנות הגדולות והממוסדות. על פי הערכות, החיסכון הכספי להורים שרשמו את ילדיהם לקייטנות המסובסדות של משרד החינוך נע בין 700–1,000 שקל ביולי - ובין 150–350 שקל לחודש אם רשמו את ילדיהם גם לצהרון לאחר הקייטנה, שכרוך בעלויות נוספות.
לדבריו, כ–15% מהילדים בקייטנות העבר של נווה נופש היו בכיתות א'־ב', ובפועל, מספר הנרשמים ירד בכ–25% גם בכיתות הגבוהות יותר. "אם התוכנית תימשך ותהיה טובה, סביר להניח שמבחינת בעלי הקייטנות, החופש הגדול יתחיל ב–23 ביולי. אני מניח שזו גם המטרה של משרד החינוך", אמר לן.
לדברי אלון אפק, מנהל הקייטנה באוניברסיטת תל אביב, "ביולי ראינו ירידה של כ–25% בנרשמים מכיתות א'־ב' כתוצאה מתוכנית הקייטנות של משרד החינוך. לעומת זאת, יש עלייה דומה ברישום של תלמידים מכיתות אלה לקראת המחזור שייפתח באוגוסט". עם זאת, אומר אפק כי "מהיכרותי עם שוק הקייטנות, אני מבין שקייטנות שלמות נמחקו בעקבות התוכנית של משרד החינוך".
הילה (שם בדוי) בעלת קייטנת אומנות באזור המרכז, מספרת שנאלצה לבטל את הקייטנה ביולי ושייתכן שתאלץ לסגור אותה לחלוטין. "הקייטנה היתה מאוד פופלרית בשנים קודמות, אבל לתוכנית של משרד החינוך היתה השפעה גדולה על הרישום. אנחנו בחוסר ודאות גדול. עסקים קטנים רבים חוסלו. היה אפשר לשלב אותנו בפעילות".
עומר (שם בדוי), מפעיל קייטנת ספורט בקיץ לתלמידים ביסודי וחוגים במהלך השנה, מספר שהחליט לסגור את הקייטנה ולהפעיל רק חוגים אחרי 13:00, כתחליף לצהרון שמוצע בבתי הספר. "בוודאי שנפגענו", אומר אורן (שם בדוי), בעלים של קייטנה נוספת באזור המרכז, "אנחנו מפעילים את הקייטנה כבר 10 שנים, וברגע אחד מחצית מהפעילות עברה למשרד החינוך. מצד שני, אני מתרשם שזו תוכנית טובה. גם לי יש ילדים, והייתי רוצה שתהיה להם מסגרת נוספת בתחילת החופש הגדול. אם הציבור מרוויח, אז זה שווה את זה".
הכתבה התפרסמה באתר TheMarker