מה הקשר בין "שמחה רבה אביב הגיע, פסח בא!" לבין "אבא, סיפור!"? - התשובה היא "והגדת לבנך", כי למעשה חג פסח הוא החג של הסיפור. ליל הסדר הוא למעשה הלילה הגדול של מספרי הסיפורים. סיפורים המלווים בהמחשות, טעמים חידות וגם בשירים. וחשוב לזכור את הכלל: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. בכל דוד דור אב ואם לבניהם ובנותיהן מספרים את הסיפור על פי דרכם. אז מה הסיפור?
חלק ראשון: איך הגענו למצרים?
למרות ההצהרה של מגילת העצמאות שלנו כי "בארץ ישראל קם העם היהודי", הסיפור שלנו לא התחיל בארץ הזו. אברהם יצא מאור כשדים (בעיראק של היום) והלך בעקבות הצו האלוהי "לך לך" אל הארץ. הוא קיבל הבטחה מאלוהים שארץ כנען תהיה ברבות הימים הארץ של העם שיצא ממנו, אבל עד שזה יקרה, צאצאיו צריכים לעבור מסע בעצמם. בברית בין הבתרים נאמר לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל." (בראשית טו פסוקים יג- יד) למה לידת עם ישראל צריכה הייתה לעבור דרך חוויה של זרות ושל שעבוד? שאלה טובה, אבל זו הייתה תוכנית מכוונת.
בינתיים בכנען אברהם הוליד את יצחק (וגם את ישמעאל אבל זה סיפור אחר) וליצחק הוליד את יעקב (וגם את עשיו, אבל זה סיפור אחר), ויעקב (שברח לחרן, אחרי שגנב את ברכות עשיו, וגם זה סיפור אחר) הוליד 12 בנים. אחד מהם והאהוב עליו מכולם היה יוסף. יוסף זכה במעמד מיוחד בבית וגם בכתונת פסים, האחים קנאו. חלומות הגדלות שחלם הוסיפו שמן למדורה, והיחסים הדרדרו עד השלכתו לבור ומכירתו לעבד למצרים.
יוסף היה הראשון מבני ישראל שהגיע למצרים. בזכות תבונתו וכשרונו בפתרון חלומות הוא הצליח להפוך מעבד עבר שהושלך לבית הסוהר למשנה למלך מצרים ולמנהל בפועל של מדיניות הכלכלה המצרית בתקופת הרעב הגדול באזור. אחיו שירדו למצרים כדי לקנות מזון, פגשו אותו שם. אחרי דרמה לא קטנה חשף יוסף את זהותו כאחיהם וכל משפחת יעקב ירדה למצרים.
משפחת בני יעקב השתקעה בארץ גושן שבמצרים. אבל כשהתחלף השלטון היחס החם שזכו לו כבני משפחתו של יוסף השתנה. המלך החדש לא אהב זרים והחליט להתמודד עם האיום שדמיין שצפוי לו מצד בני ישראל, בשעבוד וגזירות קשות.
חלק שני: איך יצאנו משם?
השעבוד במצרים כלל עבודת פרך וגם את הגזירה הנוראה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות פרק א', פסוק כ"ב). לתוך המציאות הזו נולד משה. סכנת המוות ריחפה על ראשו, אך הוא ניצל בזכות שלש נשים אמיצות. אימו - שהחביאה אותו כל עוד היה אפשר. אחותו - ששמרה עליו כשהוא מוחבא בתיבה בסוף שעל גדת היאור. ובת פרעה - שמשתה אותו מהמים ואמצה אותו לבן, למרות שידעה שהוא תינוק עברי.
משה, שגדל בארמון פרעה, אך כשגילה את סבל אחיו הראה מעורבות ואכפתיות, נבחר על ידי האל להיות המושיע. המשימה של משה הייתה כפולה - לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל מעבדות ולשכנע את ישראל - להאמין שאפשר לשנות את מצבם. שתי המשימות לא היה קלות. יחד עם אהרון אחיו, וכמובן עם כוחו העצום של אלוהים שהפליא את מכותיו במצרים, המהפך קרה. פרעה סוף סוף נאות לשחרר את העם.
חלק שלישי: מה קרה בליל י"ד בניסן?
ליל י"ד בניסן, הלילה שבו אנחנו חוגגים את ליל הסדר היה לילה מיוחד במינו גם במצרים, רגע לפני שבני ישראל נמלטו ממנה. בלילה הזה התרחשה במצרים המכה האחרונה, מכת בכורות. אבל בשונה מכל המכות הקודמות שפגעו בעם המצרי בלבד, הפעם בני ישראל היו צריכים לעשות מעשה כדי להינצל. המעשה היה לקיחת שה, שחיטתו לסעודה (עם מצות ומרורים) וסימון הפתח של הבית בדם. שימו לב - הם היו צריכים לבחור להצהיר על עצמם שאינם בני העם המצרי כדי להינצל. בליל זה הכה המשחית את בתי המצרים במכת בכורות ועל בתי בני ישראל - פסח, דילג. אגב, למילה פסח בעברית מקראית יש גם משמעות של דילוג (לפסוח על שתי הסעיפים למשל) וגם משמעות של הצלה. בשתי הקריאות המסר דומה.
ה"פסח" שנחגג במצרים דומה וגם שונה מהפסח שנקבע לדורות. הוא נחגג יחד עם מצות ומרור וכזבח משפחתי אבל נחגג בבגדי מסע ולא בבגדי חג : "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן" (שמות פרק י"ב, פסוק י"א)
ומה הקשר לליל הסדר?
ליל הסדר הוא מסגרת מסודרת לחגוג את פסח בחיק המשפחה. יש בו מרכיבים שהולכים איתנו מאז יצירת מצרים (כמו מצה ומרור), תזכורת לאופן שבו הוא נחגג בעבר (הזרוע והביצה מסמלות את קרבן הפסח וקרבן החגיגה) והזדמנות לספר בסיפור יציאת מצרים. איך מעבירים את הסיפור הלאה? ליל הסדר עוצב כדי לעזור לנו לעשות את זה, יש בו כמה מפתחות שכדאי להכיר:
- החוויה – ליל הסדר הוא לא רק מילים. הוא טעמים. הוא מעשים. אנחנו לא רק מדברים על חירות אלא גם יושבים כמו שבני חורין יושבים, או לפחות כמו שישבו פעם – בהסבה ("כולנו מסובין"...) אנחנו לא רק מספרים כמה היה רע ומר אלא גם טועמים מהמרור.
- שאל בני שאל – שאלות טובות חשובות יותר מהתשובות. כי שאלה מעוררת חיפוש וסקרנות. השאלה "מה נשתנה?" היא דוגמה טובה לכך. אנחנו עושים בליל הסדר דברים משונים שמעודדים שאלות.
- כל אחד ואחת מיוחדים ולכולם יש מקום – זוכרים את הדרשה על "ארבעה בנים"? זה הרעיון! סביב השולחן יושבים בנים ובנות שונים באופיים ובדעותיהם. בליל הסדר כולם לוקחים חלק. כל אחד את החלק שמתאים לו.
- איפה זה פוגש אותי? – יש בהגדה משפט שאומר "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". זו הזמנה אישית לחפש איפה כל אחד מאיתנו בסיפור הזה. בסיפור הגדול של עם ישראל או בחוויה הפרטית של עבדות וחירות, מרור ותקווה.
רוצים לשמוע עוד על סיפור יציאת מצרים? האזינו ל"ויהי פודקאסט מבית 929". רוצים רעיונות למשחקים ופעילויות ליל סדר משפחתי כיפי ומשמעותי? לחצו כאן.