אסף רמון (צילום: קשת)
אסף רמון ז"ל. סיים קורס טייס בהצטיינות | צילום: קשת

עוד בילדותו חלם אסף רמון ז"ל להיות טייס כאביו. המגורים בבסיסי חיל האוויר ושגרת החיים לצד טייסים ומטוסים הלהיבו את הילד הקטן והסקרן. בראיון שהעניק אסף לביטאון חיל האוויר לקראת סיום קורס הטייס, אמר: "אומרים שאני הולך בדרכו של אבי, אבל אני נמצא כאן בשבילי". לפני מספר חודשים הוא עמד במסדר הכנפיים והוכתר כטייס מצטיין, אך אתמול הביטוי "הלך בעקבות אביו" קיבל משמעות מצמררת במיוחד.

בין אם מדובר בעסק משפחתי או במקצוע חופשי, ילדים רבים ממשיכים את דרכם של ההורים. מדובר בתופעה מוכרת ורחבה של ילדים שבחירותיהם מושפעות ישירות מהוריהם. אך כיצד מתבצע הליך הבחירה של ילדים בדרך להגשמה עצמית, ועד כמה שותפים בו ההורים?

"הורים מהווים דמות לחיקוי והזדהות בכל שלבי ההתפתחות של הילד", מסבירה אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית. "גם כשילד מגלה מרדנות כלפי תחומי העניין והעיסוק של הוריו, הוא ללא ספק מושפע מהם. בדרך כלל הוא יפתח הזדהות עם הערכים המושרשים בבית במהלך בגרותו". 

המטרה: למלא את החסר

רוב הילדים מושפעים ממודל הורי חי וקיים. כשאחד ההורים נפטר הילד נמצא לא פעם במערכת לחצים אחרת. יעקובי מסבירה כי במקרה של ילדים יתומים קיים דפוס נפוץ של מילוי המשבצת החסרה. ילדים אלה מרגישים במקרים רבים כי הם צריכים להמשיך את הדרך שההורה התחיל. הרצון הזה יכול להתבטא באופן מודע ובאופן לא מודע אך הוא בהחלט טבעי. ברוב המקרים הוא אינו גורם לנזק. יחד עם זאת חשוב לשים לב שמילוי החלל של ההורה החסר לא הופך לפתלוגי. משאלת הלב של הילד לשמור על זכרו של ההורה או להשלים מסע שנגדע, עוזרת לו להתמודד עם החלל שנפער. אם הילד מתמסר לחלוטין למשימה ומוותר על דרכו העצמאית חשוב להאיר את עיניו ולעזור לו למצוא את הדרך שבה הוא בא לידי ביטוי אישי.

בחירה חופשית או מסלול ידוע מראש?

בחירותיהם המקצועיות והאישיות של הילדים תלויות במערך גורמים. מצד אחד הילד נושא מטען גנטי שכולל נטיות אינדיבידואליות וכישורים. אך יחד עם זאת הוא גדל בסביבה דינמית ומושפע מאוד ממה שהוא חווה בבית. כך, ילד שגדל בבית להורים מוזיקאים עשוי להיות מוזיקלי, גם אם לא יבחר לעסוק בכך. לילד של ספורטאי עשויים להיות נתונים פיזיים שקשורים למטען הגנטי, אך באותה עת הוא נחשף לערכים כמו התמדה ומשמעת עצמית.

עד כמה הורים יכולים להשפיע על הבחירות של הילד? יעקובי מייעצת להורים להפעיל מערכת מאוזנת של ייעוץ וליווי. מצד אחד לחשוף את הילדים לערכים בהם הם מאמינים - לתת דגש על נושאים שחשובים להם ולטפח אותם. מצד שני, לתת להם את האפשרות לבחור ולהחליט. אם ילד לא מגלה עניין בתחום מסוים, אין טעם לדחוף אותו בכוח לעסוק בו. חשוב לזכור שגם אם בגילים מסוימים ילד מביע הסתייגות ממקצוע מסוים, הוא עשוי לשנות את דעתו ולבצע בחירות אחרות בחייו הבוגרים.

הגבול הדק בין ציפיות ללחץ מזיק

חשוב לשים לב למסרים שעוברים בבית. לא פעם מדובר במסרים כפולים שיכולים להסב נזק לילד; הורה שמעודד את בנו ללכת לחוג מסוים אך מעקם את האף בכל פעם שהוא נדרש להסיע את הילד לחוג, מעביר מסר כפול ומבלבל.
נוסף על כך, חשוב מאוד לא להתבטא באופן דטרמינסטי ולהגיד משפטים כמו: "אתה בטוח תהיה רופא" או "את תהיי כוכבת גדולה". אפשר ורצוי לשבח ולטפח נטיות שונות שהילד מגלה, אך חשוב לזכור להשאיר את הדלתות פתוחות בפניו.

הביטוי "להיכנס לנעליים של אבא" מהווה דוגמה טובה לאופן שבו ילדים מונעים. חיקוי הדפוסים של ההורים הוא שלב חשוב בגדילה וההתפתחות האישית. יש ילדים שהמודל שהציבו הוריהם ילווה אותם לאורך הבחירות בחיים הבוגרים, והם יבחרו במסלול דומה או קריירה זהה כשלהם, ויש ילדים שיפנו לדרך אחרת. יעקובי טוענת שחשוב לעודד את הילדים להתאמץ, לשאוף ולהיות חרוצים. ציפייה להישגים במינונים הנכונים, תגרום לילד מוטיבציה חיובית.

"הורים מהווים מודל חיקוי לילדיהם לאורך כל החיים, ולכן חשוב שההורים יגלו הערכה ויתמכו בילד גם כשהוא בוחר באפיקים עצמאיים שונים ממה שהם ייעדו לו", אומרת יעקובי. חשוב להבהיר לילד שגם אם אתם מביעים תמיכה בתחומי עניין מסוימים יש לו את אפשרות הבחירה. שילוב בין גבולות והדרכה לבין כבוד שניתן לבחירות של הילד יגרום לו לחוש בטחון רב יותר.