"שלושה וחצי חודשים הבת שלי ממתינה בסבלנות שיגיע תורה להיות אמא של שבת", מספרת יעל שליש פרץ, פסיכולוגית חינוכית משפ"ח באר שבע בפוסט ויראלי ששותף כבר עשרות אלפי פעמים בפייסבוק. בתה הקטנה צלחה את חופשת החנוכה הארוכה בציפייה ליום המיוחל בו תזכה לשמש כאמא של שבת בגן.
"זה נשמע אולי דרמטי", כותבת יעל בפוסט, "אבל בשביל ילדים צעירים זה הכל – לשבת ליד הגננת, לקשור מטפחת על הראש, להדליק את הנרות. זה כבר לא שייך לאמונה או לבית שממנו הם מגיעים, זה הרגע האחד הפשוט והאמיתי הזה שהוא כל כך חגיגי והוא שלהם".
ביום שישי בבוקר התעוררה בתה של יעל כשהיא מלאת גאווה והתרגשות. "ביום שישי הגיע תורה. יום קודם כבר עמלה על אפיית העוגה עם אבא שלה, אמא של שבת נדרשת להביא עוגה, אבא של שבת שתי חלות), כי מה יותר מיוחד ואמיתי בשביל ילד מאשר לאפות עוגה עם אבא או אמא שלו? בשישי בבוקר היא התעוררה בהתרגשות כבר ב-6:00 וסיפרה לכל הבית שלב אחר שלב מה היא תעשה היום בתור אמא של שבת. ההתרגשות נזלה לה מהעיניים וזה היה מקסים. לגן היא הגיעה אוחזת בעוגת שוקולד עם סוכריות, מלאה בגאווה והתרגשות. נפרדה ממני לשלום ורצה לגננת להתחיל כבר את היום החגיגי הזה".
ההורים שציפו לראות את הילדה זורחת בסופו של יום שהתחיל קסום ומרגש, נדהמו למצוא ילדה בוכייה. ״מגיעים לאסוף אותה מהגן. הילדה שלי שמחה ועצובה ואני מניחה שזו ההתרגשות ונפילת המתח שעושות את שלהן. מהגן אנחנו יוצאות כשהיא בוכה. אבל זה בסדר, זו ההתרגשות. אני מחבקת אותה חזק ואנחנו ביחד. מגיע הערב ואיתו המייל מהגננת עם התמונות מקבלת השבת. נוהל שגרתי אצלנו בגן. פותחת את התמונות ומוצאת תמונה אחת שקצת הפריעה לי, אבל המשכתי הלאה, כי בטח זה הפריע רק לי ולא לבת שלי. לא אצרף את התמונה מתוך כבוד ואהבה לילדים ולהורים, אך אתאר את מה שרואים: שולחן קבלת השבת ערוך יפה. הבת של יושבת בצד אחד שלו עם עוגת שוקולד וסוכריות בידיה. העיניים שלה לא על העוגה שלה, אלא על סלסלת הענק של המתנות הממותגות שאיתה הגיע אבא של שבת. הר של מתנות לכל הילדים מלוות בכיתובים הנושאים את שמו של אבא של שבת. וכל זה באמצע הטקס, על הטקס, במקום הטקס. כששאלתי את הבת שלי איך היה להיות אמא של שבת היא לא סיפרה על הנרות, לא על הברכות ולא על החלות. היא ענתה: אמא, העוגה שלך לא היתה טובה. X אמר שהיא מגעילה. כל הילדים זרקו אותה לפח.״
פרץ זועקת עכשיו בפוסט הוויראלי את זעקתן של אמהות רבות שנותרות חסרות אונים מול אותן ׳אמהות משקיעות׳ שמייצרות מציאות לא שוויונית ובעייתית עבור הילדים. "זו הייתה החוויה של הבת שלי מהיום שכל כך חיכתה לו. ההשוואה הזו על שולחן השבת בחסות הגן הרגה את הקסם. בדמעות חנוקות חיבקתי אותה ובמילים שלי החזרתי לה את החיוך לפנים. אבל מי יחזיר לי את החיוך לפנים?"
בפנייה נרגשת פונה יעל להורים שבנינו ומבקשת להעביר מסר של פשטות וצניעות לדור תחרותי שמרגיש שמגיע לו הכול: "הורים, בבקשה. תפסיקו. בבקשה. למה צריך מתנות ממותגות בכל אירוע קסום וטהור? למה להרוס דברים כל כך פשוטים ויפים? הילדים שלנו לא צריכים דגי זהב עטופים בדפי סוכר עם תמונה של חברים שלהם כדי להרגיש טוב. הם צריכים עוגת שוקולד עם סוכריות, ואבא ואמא לאפות אותה איתם, וחיבוק חזק מלא באהבה."
בבקשה תפסיקו
"אם לא," מבקשת יעל, "לפחות תחשבו כחברה מה זה עושה לנו. תחרות, תחושת גדלות, השפלה, תבוסה, האדרה של כלום. הילדים מפתחים סף ריגוש שיוצא מכלל שליטה, ואנחנו מתפלאים שהם חצופים, לא מכבדים, מרגישים שמגיע להם הכל. עוד לא ראיתי ילד שמאושר ממתנה ממותגת יותר מילד שקיבל חתיכת עוגה. רק אמהות מאושרות ראיתי, וגם זה בספק. אז בבקשה, תפסיקו".
הפוסט פורסם אתמול (שבת) בשתיים בצהריים ותוך שעות ספורות זכה למעל 10,000 שיתופים ברשת, ועשרות אלפי תגובות והתייחסויות, מה שמעיד עד כמה הסוגייה מדוברת ושנויה במחלוקת בקרב הורים. "אני שמחה לשמוע גם את הצד השני ואת הפרספקטיבה החדשה שהפוסט העניק", אמרה לנו יעל, כותבת הפוסט.