גבר העובד כגנן בגן הילדים הוא כבר לא מראה נדיר או חריג בישראל, ואפשר אפילו למצוא גנים המובלים על ידי גנן גבר גם מחוץ לצפון תל אביב. אבל למרות שנדמה שההורים מפגינים פתיחות וליברליות, ושגנן גבר זה כבר לא כזה סיפור גדול – מסתבר שהאנשים היקרים האלה עדיין צריכים לעבוד קצת יותר קשה מגננת אישה כדי לזכות באמונם של ההורים. מדוע זה ככה?
"הורים קצת יותר חשדניים כלפי גנן גבר", מאשר נדב, בן 36 מהצפון, העובד כבר תשע שנים כגנן מוביל בגני ילדים. "בכל שנה מחדש יש הורים שטרם נתקלו בגברים במערכת החינוך ולוקח קצת יותר זמן לקנות את אמונם. בעיקר בהתחלה ההורים שואלים הרבה שאלות ומנסים להבין מי אני, האם אני בעל משפחה, מאיפה אני מגיע ומהן הדעות שלי בכל מיני נושאים – וכן, גם בודקים מהן הנטיות המיניות שלי. עבדתי בגנים שהייתה בהם פתיחות גדולה יותר, אבל היו גנים בהם נאלצתי לשווק את עצמי יותר ולהוכיח שגבר בתוך גן זה דבר בטוח, ושאפשר לסמוך עליי. אני מאמין שהימצאות של גברים לצד נשים במערכת החינוך היא מאוד חשובה ליצירת אקלים חינוכי מיטבי".
יש דברים שגנן עושה וגננת לא עושה, או להיפך?
"אני חושב שזה מאוד אישיותי. אני, למשל, מאוד אוהב את הצדדים הטכניים ומחובר לנושא הטבע והגינה, אז באופן אישי מוביל את הגן לעשייה בתחומים האלה. היה גן אחד בו מנהלת הגן חשבה שזה לא ראוי שגבר יחליף לילדים חיתולים, ובגנים אחרים לא הייתה עם זה שום בעיה ולי בטח שלא הייתה בעיה להחליף. יש הורים שהעלו בפניי חוסר נוחות שאחליף לבנות שלהם, וקיבלתי את זה".
גם ההורים, מצדם, מספרים שלפעמים לוקח זמן להתרגל לנוכחות הגברית בגן. "בגן הקודם של הבת שלי היה גבר גנן, וזו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה כזו", מספרת מירי ממודיעין, "התגובה הראשונית שלי הייתה הלם וחשדנות, אבל בסוף גיליתי אדם מדהים ואני שמחה שהוא היה חלק מהצוות החינוכי שטיפל בילדה". גם אולגה מבת ים שולחת את בתה לגן המובל על ידי גבר ומרוצה מאוד: "הילדים מתים עליו – כשהבת שלי רואה אותו היא לא מפסיקה לחייך. אין הבדל בינו לבין גננות נשים, חוץ מאשר בשירותים - המדיניות של בעלת הגן היא שהוא לא מחליף ולא עוזר בשירותים לבנות, אלא רק לבנים".
למה, בעצם?
"אני לא יודעת - אולי כדי ללמד את הגדולים שהבנים לא צריכים לראות לבנות. לי, האמת, זה לא היה מפריע אם הוא היה מחליף לילדה. אני לא רואה בזה שום דבר רע – גברים הם לפעמים הרבה יותר סובלניים ועדינים מנשים".
נושא ההחלפות לבנות, עושה רושם, הוא ההבדל המרכזי בין גנן ובין גננת בישראל של 2015. כששאלנו הורים (או ליתר דיוק, אימהות) אם היו נותנות לגנן להחליף לילדות חיתול, הופעתנו מהרתיעה הגדולה שעדיין קיימת כלפי הנושא. "אין במעון של הבת שלי גנן, אבל לא הייתי נותנת לגבר להחליף לה", אומרת ענת מקרית מוצקין, "אני פשוט לא יכולה לחשוב על זה שגבר זר יצטרך לנגב לה או למרוח לה משחה. תמיד תעבור לי בראש המחשבה שאולי מבחינתו זאת לא פעולה תמימה, הרי יש המון חולי נפש בעולם הזה. אני גם רוצה ללמד אותה שלאף אחד אסור לגעת בה כנגד רצונה, אז זה לא מתחבר לי שאני אתן לגבר זר לגעת בה".
"אני לא חושבת שהפחד מהתעללות הוא מה שמרתיע אותי", מסבירה גם סיגל מאילת, "אלא הסיטואציה עצמה, של גבר שנוגע באיבר אינטימי של ילדה. לדעתי זה גם יכול להוות בעיה בעתיד - שהילדה לא תדע לעשות את ההבדל". גם אנה, אם לשלוש מתל אביב, לא הייתה מעלה על דעתה להכניס את הילדות לגן שיש בו גנן, ולדעתה גם בעלה לא היה מסכים בשום אופן. "אני מודה, אני מפחדת. אני לא סומכת על גברים, רק על בעלי, וממש מוזר לי שגבר אחר חוץ ממנו יחליף לאחת הבנות שלי. גם על נשים אני לא סומכת במאה אחוז, אבל באיזשהו מקום זה יותר שקט לי. המחשבה שיש גנן בגן לא נעימה לי ואפילו מרתיעה אותי".
נדב אומר שהוא מבין את החשש של ההורים מפני הטרדות מיניות והתנהגות בלתי הולמת כשיש גבר בגן, לאור מקרי הפדופיליה עליהם שומעים כל הזמן בחדשות. "בדרך כלל עם תינוקות זה פחות בעייתי מבחינת ההורים, ודווקא בגילאים היותר גדולים, כשהילדים עצמם מתחילים להתעניין בגוף שלהם ושל אחרים, זה נהיה יותר מורכב. בגילאי 3-6 יש הרבה סקרנות לגבי הגוף, ולדעתי חשוב שגם אנשי הצוות - ובעיקר הגברים שביניהם – ישמרו על עצמם. כבר היו לא מעט מקרים שילד אמר שגננת 'הרביצה/משכה', ובאותו הקשר ילדה יכולה לומר שהגנן הוריד לה את התחתונים ולהוציא לגמרי דברים מהקשרם".
למה שגבר יבחר במקצוע הזה?
אלא שמעבר לאימהות שמסבירות באופן רציונלי, יחסית, את החשש שלהן – יש גם הורים שעצם העיסוק הגברי במקצוע מפריע להם. נטע מתל אביב חושבת שעצם העובדה שגבר בוחר להיות גנן היא שמטרידה: "זה מעלה סרטים לראש, ובצדק. 99.9% מהגברים לא רק שלא ירצו להיות גננים, אלא לא רוצים בכלל להתעסק עם ילדים. כשאת שומעת גנן נדלקת לך נורה אדומה". לשמחתנו, מצאנו גם אימהות שחושבות שהגישה הזו מיושנת וחשוכה: "הפרימיטיביות חוגגת. רוב הסיפורים על התעללויות בגני ילדים הם על גננות וסייעות נשים שהתעללו, אבל הרבה יותר קל להיות חשדניים כלפי גבר", אומרת יעל מקרית טבעון, "בגן של הבן שלי יש גנן והוא מדהים, רגיש ואיכפתי, והאמת היא שאני יותר סומכת עליו משהייתי סומכת על גננת אישה. לגברים יש נחת רוח ושלווה הרבה יותר מלנשים, וחוצמזה לדעתי גנן זה סוג של שליחות".
"אומרים דברים שונים ומשונים על העסקת גברים בגני ילדים, וזה חבל", אומר יניב, גנן בן 34 העוסק שלוש שנים במקצוע. "אני יודע שנבדקתי כמה וכמה פעמים על ידי הורים, וזה לגיטימי, אבל לאורך השנים הורי הילדים הולכים לעבודה בלב שלם וללא שם חשש. חוץ מזה, אני לא מרגיש הבדל או ייחס שונה מאשר ניתן לגננת אישה - להורים בגן מאוד חשוב הביטחון, האחריות והאהבה שניתנים לילדים שלהם, והם מצפים משני בני המינים שיוכיחו את עצמם".
גם נדב, בסופו של דבר, מסכים שביום-יום הוא לא מרגיש שום הבדל בינו לבין גננות נשים. "אני חושב שזה פשוט תלוי במה שכל אחד מביא למקצוע ומקרין החוצה כלפי ההורים והילדים. חשוב לבוא ממקום של מקצועיות ובטחון, וזה לא שונה בין גבר לאישה. היום, אחרי שהחששות מתחילת השנה נעלמו, כבר יש ביקוש גדול לגן בו אני עובד כיוון שאני הגנן היחידי והראשון המועסק בעיר, וככל הנראה השמועה אודותיי עשתה לה כנפיים".