מיכאלה ברקו (צילום: רונן פדידה, באדיבות מגזין נשים)
בצופים מקבלים ערכים. מיכאלה ברקו (באדיבות מגזין "נשים") | צילום: רונן פדידה, באדיבות מגזין נשים
בתור ילדה תל אביבית מן המניין, למיכאלה ברקו (43) היה ברור שתלך לצופים. גם העובדה שהייתה הבת היחידה בשבט לא הרתיעה אותה לקחת חלק פעיל בשבט, אך לאחר כמה שנים בהן נהנתה בשבט צהלה, התגלתה בגיל 13 על ידי צלם האופנה מנחם עוז ונאלצה לעזוב את השבט כדי להתחיל קריירה שתהפוך אותה לאחת הדוגמניות המצליחות שיצאו המדינה.

כיום, כאם לארבעה ילדים, ברקו נהנית לדעת שילדיה שהולכים לצופים חווים חוויות דומות לאלה שלה. "אני חושבת שהצופים זה אחד המפעלים היפים והנהדרים שיש לנו במדינה", היא אומרת. "הצופים זה הדבר הכי טוב שאפשר לתת לילדים".

"בצופים לומדים לכבד אחד את השני"

כשהיא נזכרת בתקופה שקדמה לתחילת הקריירה שלה, ברקו מלאה זיכרונות חיוביים. "היה לי הכי כיף בעולם. אני זוכרת את הטיולים, את הפעולות שעשו לנו, כל א"ש לילה, כל מה שהיה בתקופה שלי".

עבורה, הצופים היו ממש כמו בית. "בעיניי הצופים זה גם ערכים, גם חינוך, גם אהבת הארץ, גם מקום חברתי. מקום שכולם הולכים לשבט, כולם בפעילויות בשבט, כולם תורמים ועושים דברים חיוביים. לומדים המון, גם אם זה בקיץ וקמים מוקדם כי צריך לנקות את השבט ויש תחושת ביחד ושיתוף פעולה ואהבת המולדת. זה גם קטע חברתי, כי בתור ילד אתה ממש חי שם וזה דבר נפלא".

מה הדבר הכי חשוב בעינייך בצופים?
"לומדים לכבד אחד את השני, לטפל בילדים קטנים יותר, לאהוב את הארץ. זה מכלול של דברים וזה מדהים. אין משהו אחד הכי חשוב. זו מתנה, הצופים זו ברכה. זה מנוהל בצורה כל כך נכונה והם עושים עבודה מצוינת, אנחנו יכולים ללמוד מהם המון. זה המקום של הילדים והם עושים עבודה נפלאה עם המון אהבה, עם מסירות ואכפתיות".

מה הצופים לימדו אותך לחיים?
"אני בת יחידה אז למדתי לבנות אוהל יחד, לבשל יחד ולחלוק - המון דברים של הסתדרות בשטח שמצד אחד היו אתגר אבל מצד שני היו כיפיים. לבנות מחנה קיץ זה קשה אבל זה גם נורא מאתגר. עולם הילדים היה ממש כיף. גם היום כבוגרת, כשאני הולכת לבשל במחנה הקיץ במטבח, אני נהנית נורא עם הילדים שלי. כל המדריכים מקסימים והם נותנים לך אנרגיות. כל ההתנהלות שלהם היא של נוער קסום".

מיכאלה ברקו עם הילדים  (צילום: אנשים)
בצופים למודים מכלול של דברים חיוביים. עם ילדיה | צילום: אנשים

ולמרות שהיא לא חושבת שקיים הבדל בין התנועה בתקופתה לבין התנועה כיום, ברקו מודה שלפחות אז כל הילדים בשכונה הלכו לצופים. "אני באה משכונה שהצופים מאוד חזקים בה ורוב הילדים הולכים לצופים, אז מבחינתי אין בכלל שאלה האם הולכים לצופים".

ואם לשפוט על פי מילות הסיכום, אין ספק שברקו חוותה חוויות שנשארו איתה לכל החיים. "אני חושבת שהצופים זה אחד המפעלים היפים והנהדרים שיש לנו במדינה שמראה לנו איזה נוער נפלא יש לנו במדינה. רק צריך שכמה שיותר ילדים ייקחו חלק מהפעילות הנהדרת הזאת. אני מצדיעה לילדים ששם. הם יודעים להתנהל ולעשות דברים. מרגש".

>> השלימו את המשפט "כל הכיתה בצופים..." ואולי תזכו בפרס מעניין
>> רוצים לזכות ביום כיף כיתתי? השתתפו בפעילות